רגע לפני יום הכיפורים והשנה החדשה שהגיעה אלינו, הנה סיפור על מוטיבציה, אהבת הארץ ומחויבות. וכל זה מבחורה אשדודית שעלתה בגיל 17 לארץ ומגיל 20 היא חייה באשדוד. נילי פיצ'ון.

מה רצית לעשות בשירות?

"אמרתי שאני עושה שירות חובה רק בתנאי שאשרת בתפקיד קרבי. זה היה הכיוון שלי, אבל לבסוף בגלל נסיבות אישיות זה לא קרה. שירתתי כמדריכה במוזיאון לטרון שבעמק איילון. ההדרכות שלי סבבו סביב חיל השריון, כך שהדרכתי על הלכים שייחודיים לחיל, על ההיסטוריה והמורשת של החיל במערוכת ישראל ואפילו על מקורות התנ"ך של לטרון".

"התגייסתי שנה לאחר העלייה שלי לארץ, לכן העברית שלי הייתה גרועה. בהתחלה שמו אותי בהדרכות של תיירים מחו"ל, בספרדית וצרפתית, אבל מאד התעקשתי ללמוד את השפה. צפיתי ולמדתי עד שנתנו לי אור ירוק. זה התחיל בהדרכות לקבוצות ילדים, והמשיך בקבוצות מבוגרות יותר. הייתי מתאימה את ההדרכה לקהל היעד, למשל לילדים הייתי שמה את הדגש על אהבת הארץ, ולאנשים מחו"ל התאמתי את החומר בזווית שונה בהתאם לדת שלהם. הכל מבוסס על מסרים שמתאימים כמה שיותר לתחומי החיים של האנשים. זו הייתה שליחות מדהימה, וכך אסכם את תקופת השירות הסדיר שלי".

איך הגעת לתפקידך הנוכחי היום?

"בתקופת המילואים העבירו אותי לפיקוד העורף ובירכתי על הדבר. אני שמחה עד היום שהצבא קורא לי, וכשהתחיל להתחמם בתקופה האחרונה בגזרה האזרחית, שמחתי שהצבא קרא לי לעזור. ביחידה שלנו כל הבנות שבתפקיד הן אחמ"שיות, וכולנו שם מרצון, כי חשוב לנו לתרום את חלקנו למערכה.

"בתפקידי אני משרתת במרכז מידע שמקבל את פניות הציבור של האזרחים מכל רחבי המדינה בנוגע להנחיות התגוננות, פערי צפירה ועוד. תפקידי להיות מפקדת על החיילים שמגיעים לתגבר את הפעילות של המרכז בעת חירום. אני מעבירה להם את הנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף כדי שידעו לענות בהתאם לכל פנייה. כל ההנחיות מתחדשות כל 24 שעות. אני הייתי המקור אליו פנו במקרה ולא ידעו מה לענות, והיות ואני נמצאת בתפקיד עוד ממבצע "עופרת יצוקה" אני יותר מנוסה. אני מסיקה מה אזרחים עומדים לשאול בזכות המעקב האדוק אחרי התקשורת שמראה את הלך הרוח בציבור".

ספרי, אם כך, על מעשייך במבצע "צוק איתן".

"הכל התחיל מסיור באוניה. הייתי באוניית 'אקסודוס' מטעם העבודה עם עוד כ-700 בני נוער יהודים מצרפת. נסענו מחיפה לכרתים וחזרה כאשר הנושא שסבב את כל רעיון ההפלגה היה על סיפורי גבורה על 'אקסודוס'. ערב אחד, ראיתי בחדשות את ההתחממות בגזרה, והייתי כל כך מתוסכלת מכך ש אני על האניה ולא יכולה לעזור בכלום. ישר כשחזרתי לארץ נסעתי למילואים, לארבעים ותשעה ימים".

מה עשית כשלא היית במילואים?

"כשהיה לי יום חופש מהמילואים, ניצלתי אותו לביקור במקלטים בדרום, ביקור פצועים, הבאתי מוצרים לחיילים, והסעתי חיילים מעוטף עזה בכדי לקצר להם את הדרך. לא רק אני עשיתי מעשים כאלה, אלא כל עם ישראל. ראינו את פני המדהימות של העם".

מה איחולייך לקראת השנה החדשה?

"למדינה שלנו אני מאחלת שנצליח למוטט את האויב מבפנים ומבחוץ. לעצמי אאחל שיהיה לי הכוח לפעול למען ארץ ישראל. אני מקווה ומאחלת יום יום שלא שתהיה שנה טובה בארץ ובתפוצות".