צלף מיומן
30.01.14 / 11:03
ניקיטה שומקוב, צלף בגדוד הסיור של חטיבת גבעתי, מספר כי לא משנה היכן טייל בארץ, תמיד שמח לחזור הביתה לאשדוד. היום, גם כשהוא תופס קו בגזרת עוטף עזה החמה תחת איום מנהרות הטרור, הוא לא מתחרט לרגע על השירות המשמעותי /קרדיט: דובר צה"ל
סמל ניקיטה שומקוב בן 20 מאשדוד, הוא חייל בודד אשר מתגורר לבדו בדירה באשדוד. הוא גדל בילדות בשכונת התקווה בתל אביב ובגיל שמונה עבר לאשדוד. הוא למד בתיכון מקיף ג' בעיר, ומודה שלא תמיד היה תלמיד מצטיין. "עד כיתה י' בעצם, כשהבנתי שאני ממש על סף לנשור מהלימודים, לא היה לי אכפת מבית הספר. בסוף, כשהבנתי שאני צריך להשקיע, הצלחתי גם להנות מזה. הרחבתי מגמת אלקטרוניקה וסיימתי עם בגרות טובה", הוא מספר.
ועכשיו ספר קצת על הפרק הצבאי בחיים שלך.
"התגייסתי באוגוסט 2012 לחטיבת גבעתי, ניגשתי לגיבוש יח"טיות – היחידות החטיבתיות. רציתי להגיע לסיירת גבעתי - לגדס"ר, גדוד הסיור, עשיתי גיבוש של שלושה ימים, הגעתי לפלס"ר, פלוגת הסיור. עשיתי טירונות בבסיס קציעות במשך ארבעה חודשים ולאחר מכן אימון מתקדם ומסלול יחידה בהר קרן ובמשמר הנגב, מסלול מאוד מעניין שכולל ניווטים, קורס צניחה, לוחמה בטרור, קרב מגע ועוד".
איפה אתה כיום?
"כיום אני עדיין בפלס"ר, אנחנו תופסים קו בגזרת עוטף עזה – נחל עוז. אני מאוד מרוצה ומסופק מהשירות, מאוד מאתגר. אנחנו מיומנים ביותר בלחימה בשטח בנוי, ועכשיו, לאחר אימון החורף ברמת הגולן עלינו לתפוס קו בגזרת עוטף עזה, זה קו מאוד חם, מעניין. איום מנהרות הטרור שיש כאן הוא מאוד גבוה, אנחנו מתעסקים הרבה בתחום הלחימה התת קרקרעית, יש הרבה סיכונים אבל אנחנו מתאמנים כל הזמן, ומוכנים לכל תרחיש".
שירות קרבי זה משהו שתמיד היה על הפרק?
"כן, תמיד רציתי להתגייס לקרבי, לא הייתה מבחינתי אופציה אחרת. גם זה משהו שבא מהחברים מהבית. התחלנו כהמון לוחמים, אני ועוד חבר התגייסנו ראשונים באוגוסט, ואפשר להגיד שהעלנו לכל השאר את המוטיבציה, בל לצערי הרוב נשרו בדרך מסיבות שונות, כגון סיבות רפואיות".
כשמשרתים יחד ביחידה תובענית כמו גדס"ר גבעתי, החברות הופכת למשפחה: ניקיטה אמנם מוגדר כחייל בודד, אבל החברים מהצבא הם משפחה, לטענתו. "החברים זה כמו אחים, אנחנו נפגשים מחוץ לצבא כשיש זמן, אנחנו מפוזרים בכל הארץ וזה לא קל אבל אנחנו תמיד משתדלים להיפגש במרכז. בהתחלה אין ספק שהיה קשה כי אנחנו אנשים מאוד שונים שמגיעים מרקעים שונים, אבל התגברנו על זה. אנחנו עוברים יחד דברים מאוד קשים במסלול, תרגילים מסכמים, וזה מאוד מגבש, בין אם רוצים ובין אם לא. כמובן, אני משתדל להקדיש גם זמן לחברים מהבית, מהשכונה, ולא לנתק איתם את הקשר".
מה אתה עושה בזמנך הפנוי, כשאתה חוזר הביתה?
"בזמן הפנוי אני מקדיש הרבה זמן לכושר, זה מאוד חשוב ביחידה שלנו, וזה חשוב לי גם באופן אישי".
יש לך כבר תכניות לעתיד?
"בעיקר מחכה לשחרור ולטיול שאחר כך, חושב אולי להמשיך בקריירה ביטחונית במשרד הביטחון, אני גם מתעניין בלימודי אלקטרוניקה, חושב להיות מהנדס. זה תחום שמאוד התחברתי אליו בבית הספר, והייתי שמח להמשיך איתו גם בעתיד".
לסיום, מה אתה יכול להגיד על העיר אשדוד?
"אשדוד זה הבית, לא משנה בכמה מקומות הייתי בארץ, בין אם זה בצבא או מחוץ לצבא, לא מצאתי מקום שאני מרגיש בו יותר בבית".
הפלגה מאשדוד
בשבוע שעבר התקיים היום הרביעי והאחרון בהפלגת הסיכום של השלב הבסיסי בקורס חובלים. ההפלגה יצאה ביום ראשון מאשדוד ובה הצוערים הפליגו לאורך כל חופי הארץ. ביום האחרון להפלגה הם יצאו לים בבוקר מבית הספר לקציני ים בעכו והפליגו עד ראש הנקרה והמשיכו לבסיס ההדרכה, שם קיבלו את הכותפות הנחשקות שמסמלות את סיום השלב.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
