כך הפכה העולה החדשה מגואטמלה למאמנת הוליסטית
לוסי רבין החליטה לפני כעשור לנטוש את העולם הסוער והגועש של העסקים והשיווק, לטובת עולם הרבה יותר רגוע, ועוסקת כיום כמאמנת הוליסטית לאורח חיים בריא.

 לוסי רבין בת 50, מאמנת הוליסטית לאורח חיים בריא, אמא לשתי בנות שרון (27) שיר (22), וקיבלה במתנה על פי דבריה עוד 3 ילדים מהנשואיים השניים אייל (24) לירן (21) מיה (19).

 מי את לוסי רבין?
"נולדתי בגואטמלה למשפחה יהודית, לארץ הגעתי בגיל 18 דרך תכנית "תפוז", תוכנית לחבר'ה צעירים, התוכנית הייתה לחודשיים אבל ישראל תפסה לי את הלב ואני פה כבר 30 שנה. מה שהכי מפתיע הוא שבחרתי לגור דווקא בקיבוץ ניצנים על יד אשדוד, שם הכרתי את בעלי הראשון יחד איתו חייתי 12 שנה והבאתי לעולם שתי בנות מקסימות. בשנות השלושים לחיי התגרשתי ממנו והתחלתי לעסוק בשיווק. באותן שנים עברתי כבר לגור באשדוד ולעסוק יותר ויותר בעולם העסקים, בדגש על שיווק. בשנות ה-40 לחיי החלטתי לנטוש את העולם הסוער והגועש לטובת הנטורופתיה, עולם שכולו מתייחס לריפוי עצמי בעזרת הכוחות הפנימיות של אדם ובעזרת הטבע. עולם מקסים. עולם שמאפשר לי הגשמה, עולם שמאפשר לי איזון, עולם שאני נמצאת כל הזמן בתהליך זרימה ודינמיות. ארבע שנים למדתי נטורופתיה וכיום אני מאמנת ומטפלת הוליסטית לאורח חיים בריא".

מה ייחודי בשיטת הטיפול שלך?
"אני כמאמנת  שמבינה באנשים, אנחה אדריך ואוביל אותם להישיר מבט, לזהות מעצורים ולנטרל מכשולים, לשמוח ולשאוף ליותר ויותר אושר והגשמה, למצות בעצמם את הפוטנציאל לצמיחה ולהישגיות שטמון בם".

 אילו מחשבות עולות בך ביום האישה הבינלאומי?
"אני מאמינה שללא קשר בהיותי אישה, אני נבחנת בכישוריי, במעשיי ובמי שאני. אני מאמינה בכוח נשי. אני לא  מכריזה על עצמי כפמיניסטית אלא כפרו-נשית, אני רוצה שיפתחו בפני את הדלת, אני לא רוצה להיות קטנה וכנועה. אישה צריכה להיות שווה בין שווים ושווה בין שוות".

לדעתך יום האישה נחוץ כיום?
"כנראה שיום האישה נחוץ, לאור העובדה שעדיין יש הפליות, אלימות כלפי נשים, סחר בנשים. אך חשוב לא פחות שהאישה תדאג להביא לעצמה ביום יום את המקום הראוי לה. נראה שעדין נשים נשמעות לקולם של הגברים, זה מצב שצריך למגר והיום הזה מעלה את הנשים על סדר היום".

 את מאמינה שהצלחתך נובעת מהיותך אישה או הקשתה עליך בהיותך אישה?
"למען האמת אף פעם לא חשבתי על זה (אומרת בתהייה ומחשבה עמוקה) מהזווית הזאת. אני יודעת שבהתחלת דרכי בתחום השיווק ומכירות (בעיקר בעמדות ניהול), לא היה לי קל להיות אישה והייתי צריכה להילחם על המקום שלי, אבל בסופו של יום, זה מאוד חיזק את העמדות ודרכי מחשבה שלי. אני חושבת שאם היום אני נחושה בדעתי על הרצונות שלי, זה אודות לאותם ימים כשהייתי צריכה להילחם, להוכיח יותר כי הייתי אישה וצעירה".

טיפ...
"לכל בן אדם יש הרגל שהוא היה רוצה לנפץ. הרגלים זקוקים לשבירה ושינוי. הסוד נמצא ב-להחליט החלטה: אלו הרגלים אתם משאירים, אלו משנים, אלו משחררים, אלו מגבירים וכו' ככה אנחנו מתמודדים עם שינוי הרגל".

השפית המרוקאית שניצחה את היפנים
השפית הצעירה אירית אדרי, מאוהבת בעשייה שלה במטבח * היא נחשבת למומחית לא קטנה בהכנת סושי, ויש כאלה שאומרים שהיא עושה זאת יותר טוב מהיפנים...  

אירית אדרי, בת 26, אשדודית בנשמה, בת זקונים לליליאן וגבריאל ואחות ליוסי ומיטל. כיום אין אחד בעיר שלא מכיר את פניה המחויכות של אירית ואם עדיין לא יצא לכם לפגוש בה, כדי שזה יקרה בזמן הקרוב, לבחורה הזו יש קסום, יש בה את היכולת למלא את הסובבים באנרגיות, ככה זה כשאלוהים מברך בידיי זהב. חוץ מזה, היא נחשבת למומחית לא קטנה בהכנת סושי, ויש כאלה שאומרים שהיא עושה זאת יותר טוב מהיפנים... ממש כך.

איך הגעת לעולם הבישול?
"מגיל צעיר מאוד אני מדברת על גיל 6, אני זוכרת את עצמי אוהבת את החום של המטבח. בעיקר את האירוח, את ההפקות ואת הטעם שנשאר לאנשים בפה".

מתי הבנת שאוכל זו התשוקה שלך?
"יום שישי בצהרים אני חוזרת מבית הספר (זה עוד בימים שהתיק של כיתה א' היה יותר גדול ממני). אימא שלי מבקשת ממני לערבב את המטבוחה שעמדה על בכריים, ואם אתם מבינים קצת במטבוחה אתם יודעים היטב, שהערבוב שלה הוא הטעם, צריך להתמסר ל"ערבוב" הזה. יום שישי בערב הגיע אבא עושה קידוש ומנגב עם החלה של שבת את המטבוחה שאני ערבבתי, הוא לא הפסיק להחמיא לי על המטבוחה, ידעתי כבר מאז שזה בזכותי כי לקחתי ברצינות ובמסירות את "הערבוב". מאותו יום נוכחתי לגלות שכשאתה אוהב משהו אתה יכול להתמסר אליו בכיף".

מהצד זה נראה שאת אוהבת יותר לשמח אנשים מאשר לבשל, עד כמה זה נכון?
"אני חושבת שלבשל ולשמח אנשים זה חלק בלתי נפרד אחד מהשני. בתור באדם ששמח לעשות את מה שהוא אוהב נוכחתי לגלות איזה זכות גדולה נפלה בידי כשאני מבשלת לאנשים. אני נוגעת לאנשים הכי קרוב ללב, בקיבה. אני חושבת שאני אחת הנשים הבודדות שלא נפגעות כשאומרים להן:  "אישה, מקומך במטבח".

בפורים האחרון הרמת פרויקט מקסים, ספרי לי עליו קצת...
"בפורים האחרון הרמתי פרויקט שמתקיים כבר 3 שנים ברציפות, בו אני אוספת כסף/ממתקים מאנשים טובים, אורזת את הממתקים למשלוח מנות ומחלקת אותם לילדים מעוטי יכולת. הרי זו מצווה לשלוח משלוח מנות "איש לרעהו", מטרת מצווה זו היא לטפח הדדיות בשמחה, אנחנו דאגנו שלכל ילד יהיה משלוח מנות לתת ולקבל. במשך חודש שלם הבית שלי הפך "לבית המתוק", אנשים נרתמו לפרויקט הזה בלב שלם ממש עלו עלי לרגל עם מתנות, הפתעות וממתקים ולי הייתה הזכות לארגן את הכול".

 מתוך העולם שאת באה לדעתך יום האישה נחוץ?
"לדעתי יום האישה הבינלאומי נחוץ כמו כל יום בשנה, אישה היא חלק בלתי נפרד מהבית, מהמשפחה, מעשייה והצלחה. זאת הזדמנות טובה לפרגן לנשים שלוקחות את מלכת המשפחה בידיהן ונשארות תמיד מאחרי הקלעים. ללא ספק מאחרי כל גבר מצליח עומד סיר של מטבוחה שעשתה אישה באהבה".

 טיפ ...
"במקום שיש בו שמחה יש בו ישועה".

יו"ר ויצו באשדוד לא הייתה מתנגדת שיהיו 25 שעות ביממה
רבקה שמיאן עובדת ללא הפסקה, בהתנדבות מלאה, כיו"ר סניף ויצו באשדוד * אשת החינוך לשעבר מאמינה שניתן לעשות לא מעט למען הקהילה, גם מבלי לקבל תמורה חומרית.

 רבקה שמיאן בת 60, יו"ר ויצו אשדוד, אם לארבעה בנים ונשואה באושר, לדבריה עם הגיל יש לה יותר כוחות לעשייה ותרומה בדיוק כמו אימה בת ה-78 שעדיין מתנדבת יום יום. מבחינתה זהו הסוד לאושר.

מי את רבקה שמיאן?
"נולדתי בפרס להורים ציונים, לארץ עלינו בשנת 1959 והתיישבנו בבאר שבע. סיימתי תואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון ועם תום לימודי האקדמיים, התקבלתי לעבוד במקיף א' באשדוד (1977), שם לימדתי שנים רבות ספרות 28 שנה, הייתי רכזת המגמה והגשתי לבגרויות. את בעלי הכרתי שבועיים אחרי שעברתי לגור באשדוד והתחתנו ציק-צ'ק תוך ארבעה חודשים. נולדו לנו ארבעה בנים מקסימים. עולם חינוך היה כל עולמי, היו לי תלמידים מקסימים שעד היום אני שומרת על קשר עם חלקם. לפנסיה יצאתי בשנת 2005 ונכנסתי לתפקיד של יושבת ראש ויצו בשנת 2007".  

מה זה אומר להיות יו"ר ויצו?
"רוב התפקידים בויצו הם תפקידים התנדבותיים וגם אני פועלת במשרה מלאה בהתנדבות מלאה. אני דואגת שהסניף שלנו באשדוד, שהוא אחד מיני רבים שיש בארץ, יהיה מעורה ומעורב במתן עזרה לקבוצות מכל המגזרים: למשפחות חד הוריות, קליטת עולים, מעונות יום, מועדוניות טיפוליות, כל זה בשיתוף אגף הרווחה בעירייה. בויצו יש שש קבוצות הומוגניות שמופעלות על ידי נשות מקצוע מוסמכות. בסניף פועלות מחלקות כספים, רווחה לאימהות חד הוריות, קליטה של נשים חדשות, שימור והגנה על מעמד האישה. בסניף פועלת לשכה משפטית המעניקה ייעוץ בדיני המעמד האישי. דרך אגב, שנים רבות הייתה הלשכה הזו מיואשת ע"י תלמידה שלי לשעבר. בסניף שלנו מתקיימים אירועים תרבותיים, טיולים, מסיבות, הרצאות וסדנאות שמתקיימות בדרך כלל בימי שלישי. בשביל כל זה צריך כסף, המון כסף, ואחד מהתפקידים שלי הוא לגרום לכך שתהיה תרומה בגין השירותים שויצו אשדוד נותן לקהילה".

אלו מחשבות עולות בך ביום האישה בינלאומי?
"רוב שנות חיי עסקתי בחינוך, מאוד יכול להיות שאם הייתי גבר הייתי פונה למקצוע אחר בזכות התואר שעשיתי, אך להיות אישה שהיא מורה זה אידיאלי. אישה שבוחרת להיות מורה יודעת שהיא בוחרת במקצוע שהוא שליחות מחד, ומאידך זהו מקצוע שמאפשר לה לקיים חיי משפחה מלאים.כיום אישה צריכה להיות הכל מהכול, אישה צריכה להיות אקדמאית, קרייריסטית, אשת משפחה, אשת איש, מחנכת, מבשלת, הכל באישה אחת. זה הרי כמעט בלתי אפשרי. הנה לדוגמא: בת אחותי התקבלה גם לרפואת שיניים וגם לרפואה כללית, הבחורה בחרה ברפואת שיניים מתוך בגלל שהיא מעוניינת גם לקיים אורך חיים משפחתי".

לדעתך יום האישה נחוץ כיום?
"יום האישה בהחלט נחוץ, הוא מעלה את האישה על סדר היום הציבורי בכנסת, ביום הזה מוגשים יותר הצעות חוק לקידום מעמדה של האישה, שינוי מדיניות וחקיקה, פיתוח מנהיגות וקידום נשים בעמדות מפתח ובפוליטיקה, ובכלל על החברה הישראלית. המטרה היא בעצם שותפות מלאה של נשים במוקדי כוח והשפעה בחברה הישראלית. צמצום תופעה שנשים הן עדיין המין החלש, המין שתלוי בגבר כי מעמדו הכלכלי טוב יותר, ניפוץ ושבירה של תקרת הזכוכית שנמצאת מעלינו הנשים. יש לחנך את הנשים והנערות המתבגרות למנהיגות פוליטית, חברתית וקהילתית".

אירוע שהשאיר בך חותם?
"מידי יום אני נתקלת במקרים מרגשים, כואבים, מחזקים. אבל אני חייבת לציין שיש אישה חזקה נפשית שמגיעה אלינו לויצו באופן קבוע הבחורה הזו, משותקת בפלג גופה התחתון עקב תאונה קשה מאוד שהיא עברה בגיל 30. כיום היא מתניידת עם כיסא גלגלים, היא מגיעה לכל הפעילויות שלנו לטיולים, למסיבות, הרצאות, לא מוותרת על אף מפגש. היא אמרה לי באחת הפעמים: 'רבקה, המזל שלי שיש את ויצו, יש לי סיבה אמיתית לקום בבוקר, יש עשייה בחיי, יש לי מטרה, יש לי עכשיו בשביל מה לחיות'. זה פשוט מדהים".

 טיפ ..
"אדם שתורם, הוא אדם נתרם".

 היפה והגורילה...
דניאל סלומון היא הזכיינית של סניף "גורילה" (מסעדה חלבית) ב"סטאר סנטר" באשדוד * היא רק בת 27, אבל יש לה תוכניות גדולות בעולם העסקי

 דניאל סולומון היא רק בת 27, וכבר הגשימה חלום שהרבה אנשים עדיין חולמים, היא בעלת זיכיון ברשת המסעדות החלביות "גורילה", ופתחה סניף גדול ומרשים ב"סטאר סנטר". דניאל היא לא רק אישה יפה וחיננית, היא גם סיימה בהצטיינות את התיכון.

 מתי הבנת שהמסעדנות זאת התשוקה שלך?
"בגיל 24, אחרי כשנתיים בתפקיד מנהלת סניף  שבו ביצעתי את כל המטלות הקשורות לניהול סניף כמו: ספקים, לקוחות, אירועים, ניהול שוטף של המסעדה, אחריות על כ-70 עובדים. הבנתי שזאת האהבה שלי, המסעדנות. זה התחום שאני חושקת וממלא אותי בסיפוק עצום, לעבוד עם אנשים ולגרום לאחרים ליהנות ולחייך ולפנק וכמה שיותר. זו אני. לאחר תקופה זו מיציתי את עצמי כמנהלת סניף והחלטתי לפתוח עסק משלי".

 איך זה לקפוץ למים העמוקים ולנהל מסעדה לבד?
"אין ספק שעבורי זאת קפיצה אדירה בשלב כה מוקדם  בחיי, באופן טבעי זה שלב שבו יש עליות וירידות, ימים של קושי עומס ולחץ, אבל יחד עם זאת אני נהנית מכל שלב ומכל רגע בעסק שלי. יש לא מעט ויתורים ברמה האישית, אבל נכון לעכשיו יש לי מטרה ברורה והיא שהמסעדה תעלה על דרך המלך".

 אילו מחשבות עולות בך ביום האישה הבינלאומי?
"אני גאה בהיותי אישה וגאה להיות שייכת למין החזק, וכמו שנאמר מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה חזקה. מדהים אותי איך נשים מדור לדור מתפתחות, מתעצמות ומספיקות הכול: קריירה, לימודים, זוגיות, טיפוח, אמהות. אני באופן אישי מעריצה נשים חזקות שלא מוותרות לעצמן".

 מתוך העולם שאת באה, לדעתך יום האישה נחוץ?
"יום האישה אכן חשוב. מאידך אני חושבת שרצוי גם לקיים יום הגבר. מבחינתי אין איפה ואיפה בין גבר ואישה. אני מאמינה ודוגלת שכל אדם שעמל בעבודתו, מתמיד, משקיע ונותן את כל כולו יצליח ויקצור את הפירות בין אם הוא גבר או אישה.

את מאמינה שהצלחתך נובעת מהיותך אישה או הקשתה עליך בהיותך אישה?
"זה די ברור שלנשים יותר קל לפתוח דלתות. בטח אם את אישה שנראית טוב ומפגינה ביטחון עצמי. כמובן שזה גם פועל לעיתים נגדך. אני לא רואה יתרון או חסרון מקצועי בהיותי אישה".

טיפ ...
"הטיפ שלי הוא לא לוותר על מימוש הפוטנציאל. לא לתת לאיש להגיד לך מה אתה יכול לעשות ומה לא. פשוט תאמין בעצמך ובבורא עולם ותעשה. חוץ מזה, בואו לאכול בגורילה, כי כל השאר סתם קופים...".