דוח העוני לשנת 2012 מטריף את הדעת אשדוד נט מציג את הנתונים היבשים, אך מאחוריהם אין עין יבשה.

 ילדים

27% מהילדים נותרים רעבים ימים שלמים. מחצית מהילדים הקטינים במשפחות הנזקקות נאלצים ללכת לעבוד – וזוהי כבר עלייה של 31% בהשוואה לשנה שעברה.
21% מנתמכי הסיוע נאלצו להוציא את ילדיהם לפנימייה בשל המצוקה הכלכלית, וזוהי עליה בשיעור של 23% ביחס ל-2011.

10% מקרב הילדים למשפחות הנתמכות קיבצו נדבות במהלך השנה האחרונה, בשל המצוקה הכלכלית בביתם.

על פי דוח העוני שאמור לזעזע כל תושב ישראל, כל פטריוט למדינה, את כל מי שהמדינה חשובה לו עולה גם כי 21% מקרב המשפחות הנזקקות דיווחו כי בכדי להצליח לרכוש מוצרי מזון בסיסיים, הם נדרשים לוותר על השכלה ראויה לילדיהם.

69% מקרב נתמכי הסיוע דיווחו, כי ילדיהם לא השתתפו בפעילויות חברתיות בבית הספר.

ל-62% מהילדים היו חסרים ספרים וציוד לימודי.

ל-46% מהילדים אין נגישות לחוגים ושיעורים פרטיים לטובת עזרה והתקדמות בהישגים לימודיים ואישיים. הוריהם דיווחו כי זה הדבר שחסר להם ביותר.

18% מהילדים הקטינים נשרו מהלימודים לטובת עבודה כדי לסייע בפרנסת המשפחות.

בתחום התעסוקה

53% מקרב המובטלים דיווחו כי אינם מוצאים עבודה בשל בעיות ומגבלות בריאותיות,  רק 3% העידו כי לא משתלם להם לעבוד.

ממוצע השכר חודשי ממקום העבודה בקרב נתמכי הסיוע עומד על 3,390 שקלים, כשליש מהשכר הממוצע במשק. מחצית מרוויחים בין 2,000 שקלים ל-4,000 שקלים בחודש.
על פי דוח העוני - ישנה עלייה מתמשכת בקרב מובטלים מעל שלוש שנים (73%) ב-2012, לעומת 69% ב-2011 ו-61% ב-2010.

 מחצית קונים פחות מוצרי מזון

יוקר המחיה פוגע קשות באיכות החיים של הנזקקים. רק 96% מהקשישים מדווחים כי הקצבה החודשית שלהם לא מאפשרת להם קיום בכבוד.

54% מנתמכי הסיוע דיווחו כי חלה הרעה במצבם הכלכלי בשנה האחרונה, עליה בשיעור של 20% ביחס ל-2011.

הוצאות משק הבית

30% מהציבור הרחב דיווח כי מצבו הכלכלי הורע בשנה האחרונה, 70% מתוכם דיווחו כי הסיבה העיקרית להרעה נעוצה בעלייה בהוצאות משק הבית, 9% דיווחו כי הסיבה הינה פיטורין ו-5% דיווחו כי ההרעה קשורה להרחבת המשפחה.

הנתון המדאיג ביותר הוא ש-95% מהנתמכים נאלצים לוותר על שירותים חיוניים ומוצרים בסיסיים, חלקם עושים זאת באופן קבוע. מחצית 52% מהציבור נאלצו השנה לקנות פחות מוצרי מזון, בשל הרעה במצבם הכלכלי.

15% החלו לעבוד בעבודה נוספת או שינו את מקום עבודתם כדי להגדיל את ההכנסה.

18% מהציבור הרחב לקח הלוואה מהבנק כדי להתמודד עם המצוקה הכלכלית.

39% מקרב הציבור הרחב דיווחו כי הגזירות הכלכליות והתייקרות המחירים במהלך 2012, אילצו אותם לצמצם למינימום את פעילויות ההעשרה והפנאי להם ולילדיהם.

דיור
72% מנתמכי הסיוע עלולים להיוותר ללא קורת גג במידה ולא יוכלו לממן את תשלומי הדירה עקב הרעה במצבם הכלכלי.

רבע (26%) מקרב נתמכי הסיוע ייאלצו להתגורר ברחוב במידה וייאלצו לפנות את דירתם.
72% מנתמכי הסיוע עלולים להיוותר ללא קורת גג במידה ולא יוכלו לממן את תשלומי הדירה עקב הרעה במצבם הכלכלי.

רבע (26%) מקרב נתמכי הסיוע ייאלצו להתגורר ברחוב במידה וייאלצו לפנות את דירתם.
6% דיווחו כי נאלצו לעבור דירה כדי להתמודד עם המצוקה.

בריאות
תחום הבריאות הוא אחד המרכזיים בקרב עניי ישראל:

27% מנתמכי הסיוע דיווחו כי הגורם העיקרי למצוקתם הכלכלית הוא מצבם הבריאותי, נתון המשקף עליה חדה בשיעור של 170% ביחס ל-2011!!!

למעלה משליש מנתמכי הסיוע הם חולים כרוניים ובעלי נכויות.

60% מנתמכי הסיוע זקוקים לשירותים רפואיים ותרופות מרשם על בסיס קבוע.
63% דיווחו כי אינם יכולים לשלם עבור שירותים הנדרשים לטובת שמירה על מצב בריאותי תקין.
אחד הממצאים המדאיגים ביותר הוא ש-62% מקרב ההורים אינם יכולים לשלם על תרופות ושירותי בריאות עבור ילדיהם הזקוקים לכך.

כ-29% מקרב המשפחות הנזקקות דיווחו כי עליהם לוותר על רכישת תרופות ושירותי בריאות כדי להצליח לרכוש מוצרי מזון בסיסיים, לעומת 6% בלבד מקרב הציבור הרחב.

אוכל

27% מהילדים נותרים רעבים ימים שלמים. נתון מזעזע הוא ש-27% מהילדים חוו ימים שלמים ללא אוכל בשנה האחרונה. זוהי עלייה בשיעור של 28.5% משנת 2011.

כמו כן, שני שליש (67%) מנתמכי הסיוע הבוגרים דיווחו כי בשנה האחרונה קרה שלא אכלו יום שלם בשל המצוקה.

רק ל- 28% מקרב המשפחות נתמכות הסיוע יש מנת חלבון בתפריט היומי, לעומת 83% מהציבור הרחב.

12% תלויים בסיוע כמקור היחיד שממנו הם מקבלים מזון.

27% מקרב נתמכי הסיוע דיווחו כי במידה ולא היו מקבלים סיוע מעמותה, הם היו נאלצים להישאר רעבים.

73% מנתמכי הסיוע נאלצים לבחור בין רכישת מוצרי מזון לבין תשלומים על צרכים בסיסיים אחרים. שליש (27%) מתוכם נאלצים לבצע ויתורים באופן קבוע.

כרבע מהציבור הרחב דיווח כי הגזירות הכלכליות והתייקרות המחירים במהלך 2012, אילצה אותם לצרוך פחות מוצרי מזון בסיסיים הדרושים למשפחתם.

 מה חושב הציבור?

61% מהציבור הרחב סבורים כי לא קיימת תכנית ממשלתית לצמצום העוני ו-45% מהם חושבים שהסיבה לכך טמונה באינטרסים פוליטיים, עליה בשיעור 31% בהשוואה ל-2011 (36%).
37% מציינים כי הסיבה נעוצה בסדרי עדיפויות אחרים, 26% בחוסר אכפתיות ו-22% בניתוק מהעם. 75% מהציבור הרחב מאמין כי קריסה כלכלית-חברתית מאיימת על ישראל יותר מהאיום האיראני.

תגובות של אנשי מקצוע וחברה 

יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, איציק פרי: "העלייה המתמדת במימדי העוני היא תעודת עניות לממשלה הכי לא חברתית שהייתה אי פעם, ממשלה שטרם למדה איך לטפל בעוני ונוהגת באוזלת יד לצמצומו. ללשכות הרווחה אין כלים לסייע ולעזור והן אינן מהוות רשת ביטחון חברתית לבאים בשעריה. לא ירחק היום שתמונה עגומה זו תתפוצץ בפרצופה של המדינה".

ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון "לתת": "מהנתונים של דו"ח העוני שהתפרסמו היום, עולה שעל אף המצב החמור ממילא בשנים האחרונות, המגמה המסוכנת של התפשטות העוני נמשכת ושיעורי העוני עולים, כשישראל עדין נמצאת במקום ראשון בעוני בקרב מדינות ה-OECD. הממשלה הנוכחית וקודמותיה כשלו בטיפול בעוני והפקירו אותו, ולראיה - למרות העובדה שיותר מ1.8 מיליון ישראלים ויותר מ-860,000 ילדים חיים בעוני, אין עדיין תכנית ממשלתית שמטרתה לטפל בנושא. דה-פקטו בשטח בישראל 2012 המצב חמור עוד יותר, מכיוון שהדו"ח העוני של הביטוח הלאומי משקף נתונים של שנת 2011, בעוד שהשנה האחרונה התאפיינה בגזירות כלכליות, התייקרויות ועליות דרמטיות של מחירי מזון, חשמל ומים וצרכים בסיסיים נוספים, יחד עם תוספת 1% למס הכנסה ותוספת 1% במע"מ".

איציק אלרוב מתנועת "הצרכנים": "בישראל קיימת צמיחה לחזקים וצניחה חופשית למעמד הביניים ולחלשים. המונופולים, הסקטורים ושוק המוחזק בידי מעטים מחד ואינטרסנטים מאידך, הם שרשרת הברזל אליה כבולים משפחות עניות וילדים רעבים. זו העת להציל את מעמד הביניים מקריסה ולסייע לשכבות המצוקה להיחלץ משלשלאות העוני. הגיע הזמן לרפא את הכלכלה, לשקם את השירות הציבורי ובעיקר להפחית בחדות את יוקר המחיה. עד עתה, טיפול המדינה בבעיה היה שולי ונחל כישלון חרוץ. במקום לדאוג לתנאים המעודדים את העצמת והתרחבות מעמד הביניים, היא מדרדרת אותו לעבר העוני. הממשלה הבאה חייבת לטפל בדחיפות בבעיית יוקר המחיה המאיימת על האזרחים מדי יום".

מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן: "העובדה שלמעלה משליש מילדי ישראל חיים מתחת לקו העוני זה שנים, מהווה איום אסטרטגי על החברה הישראלית לא פחות מאשר הטילים שנורו מרצועת עזה. הצרה היא שלילדים עניים בישראל אין אפילו 'כיפת ברזל' מינימאלית. אין מדובר בגזירת גורל או בווירוס מסתורי, מדובר במעשה ידי אדם ובמדיניות כלכלית-חברתית לקויה ושגויה. בישראל מתגאים כל העת, בעיקר ראשי האוצר, המשק והפוליטיקאים, איזו כלכלה נהדרת יש לנו, אבל לא ייתכן שחברה שלמעלה משליש מהילדים שלה חיים מתחת לקו העוני ומספרם רק עולה, תתגאה בכלכלה 'נהדרת'. הניסיון המגוחך להפריד בין כלכלה נהדרת לחברה דפוקה, הוא בלתי קביל ומקומם"

.