אחת ההערכות של החוקרים היא שמדוזות מקדימות - וחלקן אף נשארות במהלך החורף באזור - עקב התנאים הנוחים שנוצרו עבורן במזרח הים התיכון בשנים האחרונות. זאת, בשל התמעטות אוכלוסיות הדגים שנגרמה מגידול היקף הדיג בים. הדבר מאפשר למדוזות להתרבות ללא מתחרים על מקורות מזון.
באחרונה ניכרת מגמה של שינוי בים התיכון: מדוזות ממינים שונים ובעלי חיים דמויי מדוזות משתלטים על הים יותר ויותר.
מדעני הים עוקבים בדאגה אחר השינויים שמפרים בשנים האחרונות את האיזון האקולוגי של הים התיכון. רק בשנה האחרונה פלשו מים סוף חיות ג'לי נוספות שהים התיכון כלל אינו מכיר, המאיימות אף הן על דחיקה של מרכיבים אקולוגים נוספים. החדשות הטובות הן שרק החוטית הנודדת גורמת לצריבה הכואבת המפורסמת, ושהמשט שלה, היוצא דרומית מעזה נודד דרכנו גם ללבנון, סוריה ומסתיים בתחנה הסופית טורקיה. החדשות הרעות הן שהיא נמצאת בהתפוצצות אוכלוסין ממשית מול החופים שלנו והארס שלה הגורם לצריבה, יכול לנדוד לחופים גם ממרחק של קילומטרים בהתאם למשטר הרוחות והזרמים בים.
כעת נמצאות המדוזות בעיצומה של עונת הרבייה, ולכן הן מתרכזות בנחיל צפוף. הדבר מגביר את סיכויי הרבייה שלהן, המתבססת על הטלת ביצים לים על ידי הנקבות ותאי זרע על ידי הזכרים. סיכויי ההפריה גוברים כאשר המדוזות בסמוך זו לזו.

רבות יותר, גדולות יותר, צפופות יותר
"בשנה שעברה נחיל של חוטית נודדת הגיע לאורך של 110 ק"מ, הרוחב שלו נע בין 2 קילומטר ל-2.5 ק"מ והוא הגיע לעומק של 40 מטר מתחת לפני המים. צפיפות המדוזות הייתה בממוצע פרט אחד לחמישה מ"ק. זה מטורף לגמרי!", אמרה השבוע ד"ר בלה גליל, ביולוגית ימית במכון לחקר ימים ואגמים.
"הקוטר הממוצע של החוטית נע בין 35 ס"מ ל-50 ס"מ, אבל ממש עכשיו קיבלתי דווח מהצוות שלנו שעובד מול חדרה, שנמצאו שם מדוזות בקוטר פעמון של 60 ס"מ ובצפיפות גדולה מאוד".
ד"ר רותי יהל, האקולוגית הימית של הים התיכון ברשות הטבע והגנים מסבירה כי קיימות שלוש סיבות עיקריות לפלישה ההמונית. "כתוצאה מההתחממות הגלובלית, האוקיינוסים מתחממים והדבר משפיע גם על התחממות מי הים התיכון", היא אומרת. "לזה מצטרף זיהום תמידי ומתמשך של מי הים. הסיבה השלישית נעוצה בהתמעטות דגי הים המתחרים עם המדוזות על אותו מזון. ברגע שיש כל כך מעט דגים בים התיכון, אז למדוזות יש שפע גדול יותר של אוכל".
ד"ר גליל מוסיפה כי המדוזות הן טורפות של בעלי החיים הזעירים במים. "המדוזות אוכלות אוכל של בעלי אחרים בים התיכון והאוכל הזה הוא לא אין-סופי", היא מסבירה. "ברגע שיש התפרצות כזאת של בעל חיים אחד, אז לאחרים נותר פחות מזון. הם טורפים את צעירי הסרטנים והדגים וככה הם גם מונעים מהם מלגדול ויחסרו בשלל הדייג. אבל גם אלה ששורדים יסבלו ממיעוט של אוכל.

בנוסף לצרות הקיימות, בשנה האחרונה פלשו לים התיכון חיות ג'לי נוספות ותופעות חדשות. מחורף 2009 אנחנו עדים לרצף של מדוזות לאורך החוף. לפני כן התופעה הייתה נקודתית וראינו בעיקר מופעי חוטית נודדת בקיץ. אבל מאז ועד היום יש לנו רצף של מופעי מדוזות וקרובותיהן לאורך כל השנה.
"המסרקנית למשל היא חיית ג'לי, קרובה של המדוזה, שהחלה להופיע בכמויות של מיליארדים בסמוך למתקן ההתפלה באשקלון".

ד"ר גלילי אומרת כי "למסרקנית הצטרפה גם הפילוריזה שאין לה שם עברי ואנחנו מקווים שגם לא נצטרך לתת לה שם עברי. היא עדיין לא נמצאת בכמויות גדולות אבל היא פולשת, לא שייכת באופן טבעי לים התיכון ואנחנו יודעים שיש לה פוטנציאל להגיע בכמויות גדולות. כי באמצע העשור היא הופיעה במפרץ מקסימו והייתה שם התפוצצות אוכלוסין. אצלנו היא בינתיים התנהגה יפה. אבל עצם נוכחותה אומרת: 'יש לי פוטנציאל להתפרץ כשהתנאים יהיו מספיק נוחים מבחינתי'".

הנזקים
המציאות הקשה הזו אינה מסתיימת במשבר אקולוגי בלבד. ריבוי המדוזות וחיות הג'לי מביא עימו גם נזקים בריאותיים וכלכליים. כך לדוגמה תחנות הכוח של חברת החשמל ומתקני ההתפלה ששואבים מים מהים נאלצים להתקין מסננים מיוחדים למניעת חדירתן של המדוזות למערכת.
הדייגים סופגים אף הם נזק כלכלי גדול כאשר המדוזות מאלצות אותם לחפש שלל הרחק משטחי המים הרדודים בהם הן חיות. גם הסוחרים המפרנסים את משפחותיהם מהעסקים המבוססים על הנופשים בחופי הרחצה, נפגעים בכל פעם שהמדוזות נסחפות לחופים. צריבתן של המדוזות מצריכות לעיתים פינוי לבתי חולים וטיפול שמכביד אף הוא על קופת המדינה.

האם יש מה לעשות כדי למגר את התופעה?
ד"ר גליל: "כרגע רק להתפלל. בעלי חיים פולשים כמו המדוזה מצאו להם פינה חמה ונוחה אצלנו. זה ישתנה אולי אם התנאים באזור ישתנו. נכון לעכשיו היא כנראה השתקעה כאן. אנחנו נוכל אולי למנוע את הנודדים הבאים. יש לנו מסדרון פתוח וקוראים לו תעלת סואץ. מה שנכנס-נכנס. המדוזה היא בעל החיים העתיק ביותר שלא שינה את צורתו וזה אומר שהיא נבראה מושלמת ובלי טעויות שהצריכו תיקונים במשך 550 מיליון שנות קיומה. אבל אם אנחנו רוצים לפעול, זה צריך להיות בפעולה משולבת של כלל הארצות אנחנו עדים לתופעה של פריחת חיות הג'לי בכל הים התיכון, וכיוון שהמידע הוא מאוד מקוטע ולא ברור הוחלט לעשות מאמץ משותף בכל המדינות ולאסוף נתונים", מסבירה ד"ר בלה גליל, ביולוגית ימית במכון לחקר ימים ואגמים. "כיוון שיש מעט מדענים והים גדול, אנחנו מבקשים את עזרת הציבור - מתרחצים, צוללים, גולשים מצילים וכדומה - במסירת מידע כדי לעזור לתעד את מופעי חיות הג'לי לאורך החוף שלנו. כל האינפורמציה הזאת תיאסף בסוף השנה למרכז נתונים אחד שבעזרתו נוכל לעקוב בהתאם לזהות חיות הג'לי והתאריך שהן נצפו אחרי ההתנהגות והמהלכים שלהן, כך שבשנה הבאה נהיה מוכנים טוב יותר".
ניתן להעביר דיווחים על מדוזות שנצפו בחוף.
באתר האינטרנט של המכון לחקר ימים ואגמים, בכתובת www.ocean.org.il,