באולם המופעים של מרכז תרבות מונארט ביום שני האחרון, התאספו רבים כדי להאזין בצמא לחברי הפאנל המרשים שהתקבץ לשוחח על ספרו החדש של יוסף טולדנו "רדיפה והצלה - יהודי מרוקו תחת שלטון וישי". בפעם הראשונה הסופר טולדנו מביא תיאור חי ונאמן על המבחנים, האכזבות והתלאות שעברו על יהודי מרוקו עקב יישום חוקי הגזע של ממשלת וישי.

את הפאנל, שהפיק פליקס דהן, יקיר העיר אשדוד, הנחה רפאל בן שושן-יו"ר הארגון העולמי של יהודי צפון אפריקה שהציג את המשתתפים: פרופ' חיים סעדון-דיקאן האוניברסיטה הפתוחה, ד"ר אבי פיקאר מאוניברסיטת בר אילן, דוד גדז' מאוניברסיטת תל אביב ומחבר הספר יוסף טולדנו.

בשנת 2010 הכירה גרמניה ביהודי מרוקו כקורבנות השואה והחליטה להעניק להם פיצוי כספי אישי חד-פעמי. הכרה מאוחרת זו הסבה את תשומת הלב לתקופה דרמטית, גם אם קצרה ופחות ידועה, בתולדות יהודי מרוקו.

במבט ראשון הכרה זו מפתיעה משום שהצבא הגרמני לא דרך על אדמת מרוקו, מה שאומר כי המדיניות האנטישמית לא הייתה באחריותה הישירה של גרמניה. אולם גם אם אין ספק שמשטר וישי היה האחראי הישיר לרדיפת יהודי מרוקו, הרי שהוא הושפע עמוקות מרוח הנאציזם, דגל בשיתוף פעולה הדוק עם גרמניה וייחל לניצחונה.

את הפאנל פתחה הרצאתו של פרופ' חיים סעדון, איש ודיקן האוניברסיטה הפתוחה שזכה בפרס נשיא המדינה לזכרו של הנשיא בן צבי, על היותו העורך הראשי של סדרת הספרים "קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים".

סעדון, במצגת ויז'ואלית מרשימה סקר את עבודתו של צלם בשרות שלטון וישי ומתצלומיו פרס תובנות מרתקות על היחס המורכב שבין קהילת היהודים לשלטון וישי, ואת העובדה כי עד היום מרוקו הייתה למדינה המוסלמית היחידה בה עוסקת מערכת החינוך המקומית בשואה והיא גם היחידה בעולם המוסלמי בו הוקם מוזאון יהודי.

ד"ר אבי פיקאר הציג מתוך הספר תיאור מרתק של סוציולוג צרפתי שתיאר את יהודי מרוקו כקהילה פעלתנית של משכילים הדוברים שפות שונות ובעלי מרץ ויוזמה ואת אכזבתם הקשה ממשטר וישי, שבעיניהם ייצג ערכים של חופש ושוויון בשעה שזה דחה את רצונם להילחם בגרמנים. תשע שנים לאחר מכן, הקים גנרל צרפתי בארץ ישראל, יחידה מיוחדת בה בלטה נוכחותם של יהודים ממרוקו ושזכתה לכינוי 'הקומנדו הצרפתי'.

דוד גדז' הדוקטורנט הצעיר והנמרץ מאוניברסיטת תל אביב עמד בדבריו בהתפעלות על החוויה האינטנסיבית הנגרמת מקריאת הספר של ד"ר טולדנו הרצוף במגוון עצום של מקורות, עדויות וקולות (יהודים, מוסלמים וצרפתים). גדז' סיפר לקהל אודות עורכת הדין הראשונה בעולם הערבי הלן קאזס בן עטר ועל פעילותה למען הפליטים היהודים מאירופה: במגורים, אוכל, לבוש, טיפול רפואי והגנה.   

את הפאנל נעל חתן האירוע יוסף טולדנו שבדבריו הציג את הסיבות שלדעתו אין זכר לרדיפות של יהודי מרוקו וישנו אך ורק זיכרון של הצלה בזיכרון הקולקטיבי. עוד סקר בדבריו על התקנונים שפגעו ורדפו ביהודי מרוקו ובהן פיטורים המוניים ממוסדות השלטון, מכסות מצומצמות לתלמידים יהודים בכל כיתה וכיתה במערכת החינוך, האיסור להתגורר בשכונות צרפתיות, הקיצוב במצרכי מזון ואווירה עוינת ואנטישמית כלפי היהודים.

ללא ספק, פרשייה מרתקת בתולדות יהודי מרוקו הזוכה סוף סוף לחשיפה לאחר מחקר אקדמי מאומץ ומקיף.
מנחה האירוע רפאל (רפא) בן שושן ביקש בדבריו להודות לעיריית אשדוד ולעומד בראשה על תמיכתם באירועים שונים החושפים ומעלים על נס את ההיסטוריה והתרבות של קהילות ישראל מן המזרח.