לפני כשנתיים, כשנפתח הגן הראשון לילדי מהגרים מסודן ומאריתריאה, הבטיח ראש מינהל החינוך בעיריית אשדוד לשלבם בעתיד במסגרות עם ילדים ישראלים כדי למנוע הפרדה ולסייע להם להיטמע בחברה הישראלית שהם חלק ממנה. ראש המינהל אריה מימון עמד בהתחייבות שלו וכבר שנה לאחר מכן הם פוזרו בגנים נוספים ברבעים א' וב', שם יש ריכוז גבוה של מהגרים מאפריקה. היוזמה, שעברה בשקט יחסי בשנה שעברה, נתקלת כעת בהתנגדות מצד חלק מההורים, שגילו כי בשנה הבאה ילדיהם יישבו בשעת ריכוז וישחקו בחצר עם ילדים שצבע עורם שונה.

"אני לא מוכנה שהילד הקטן שלי יהיה בגן עם ילדים וילדות של אזרחים זרים מסודן ואריתריאה", אומרת בישירות פ', אמא לילד בן ארבע וחצי ששובץ לגן שלדג שברובע א'. לפני כן למד בנה באחד הגנים במרכז העיר, ופ' ביקשה ממינהל החינוך להחזיר אותו למסגרת שהכיר: "אני לא אמא גזענית, אבל מצד שני אני גם לא רוצה שהילד שלי יהיה עם אותם ילדים זרים, אלא מעדיפה שהוא יהיה עם ילדים שההורים מגיעים מאזורים טובים באשדוד".

במינהל החינוך לא רואים בעין יפה את סירובם של ההורים לשלוח את הילדים לגנים המשולבים, ואין בכוונתם להתפשר. "החוק במדינת ישראל מחייב שוויוניות, והמצב באשדוד דומה למה שקורה בדרום תל אביב או בכל מקום שיש בו ילדים של נתינים זרים", אמר גורם במינהל החינוך. "יש פה גזענות לשמה והעירייה לא יכולה ליטול חלק בגזענות הזו".

"אתה לא יכול להפריד בין שחור ללבן"

בשנים האחרונות, עם הגעת נתינים זרים מסודן ומאריתריאה לישראל כמהגרי עבודה או כמבקשי מקלט מדיני שנמלטו מזוועות מכורתם, הפכה אשדוד למוקד מבוקש עבורם למגורים ולעבודה. מרבית המהגרים מתגוררים ברובע ב', בעיקר ברחובות הרב קוק, הרב מימון ויוספטל, כנראה בגלל מחירי השכירות הנמוכים. במרכז המסחרי פועלים מספר בתי עסק שפתחו מהגרים, ביניהם מכולות, מספרות ומכבסות, והם הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף האנושי ברובע.

לפני שנתיים נפתח גן אקליפטוס ובו למדו כ־30 בני מהגרים. למרות ההתרגשות שאחזה בהורים הם תהו מדוע הגן מיועד רק לפלח אוכלוסייה מסוים. "למה הילדים שלנו לא ביחד עם הישראלים?", שאלו אז. "הילדים שלנו הם ילדים לכל דבר. אתה לא יכול להפריד בין שחור ללבן".

מימון השיב לטענות ההורים בזמנו: "אם היתה לי אפשרות לפזר את אותם ילדים אריתראים וסודנים בכל הגנים האחרים, הייתי עושה את זה. אולי בעתיד".

מימון הבטיח וגם קיים: בשנת הלימודים שלאחר מכן (תשע"ח) כבר שהו יחד בגנים ילדים ישראלים לצד ילדי המהגרים. כיום מרבית ילדי המהגרים, שמספרם מוערך בכמעל 100, לומדים בגנים שברבעים א' וב' ובבית הספר היסודי אחדות.

לאחר ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה (תשע"ט) הביעו מספר הורים ישראלים התנגדות לאינטגרציה במוסדות החינוך, ופנו למינהל החינוך בדרישה לשנות להם את השיבוץ. חלקם משתמשים בתירוצים כמו העדפה דתית או החלפת מקום מגורים כדי לקבל את מבוקשם. פ' למשל הגישה ערעור בו טענה כי היא משתייכת למשפחה דתית וביקשה שבנה ישובץ בגן ממלכתי־דתי, העיקר שיהיה רחוק מילדים אריתראים וסודנים. 

א', אמא אחרת מרובע ב', שבנה שובץ לגן אקליפטוס, טענה בערעור כי היא עוברת להתגורר ברובע הסיטי. בשנה שעברה למד בנה באחד הגנים בסיטי, וא' קיוותה שימשיך ללמוד ברובע החדש יחסית. "הם פשוט לא נתנו לי לדבר ולא ניסו להבין אותי", טענה א'. "סיפרתי שאני עוברת לרובע הסיטי כדי להצדיק את הטיעון שלי, ובלי קשר אני באמת רוצה שילמד בגן הכי טוב ובתנאים הכי טובים. עד עכשיו הילד היה בגן מצוין בסיטי, ואין שום סיבה שאני אכניס אותו לגן פחות טוב עם אריתראים וסודנים. זה פשוט לא מתאים לי". במינהל החינוך שלחו אותה להציג חוזה שכירות חתום על ידי עורך דין כדי להוכיח שהיא עוברת להתגורר בסיטי.

"מחלישים את החלשים"

לדברי ההורים, אחת הסייעות שעבדה באחד הגנים ברובע ב' המליצה להם שלא לרשום את ילדיהם. אותה סייעת עברה בעצמה לגן ברובע אחר. "הסייעת אמרה לי שבגדול ילדי המהגרים פחות מסודרים, לא תמיד קשובים, ויש להם לא מעט בעיות אישיות", מספרת אחת האמהות. "לדבריה, יש פערים עצומים בין ילדי אשדוד לאותם ילדי מהגרים".

"ברובע ב' ניתנים שירותי חינוך לכל התושבים, גם אם הם ילדים ישראלים או ילדים בני אריתראים או סודנים", אמר השבוע גורם במינהל החינוך. "הם גרים באותה שכונה, מסתובבים באותן חנויות, אז מה הישראלים ציפו, שהם לא יהיו איתם בגנים או בבתי הספר? כמו שלא מצפים שנעביר ילדים חרדים, כך לא נעביר ילדים שהוריהם ממוצא אפריקני".

הטענות של ההורים גובלות אומנם בגזענות, אך יש אמת אחת בדבריהם: ברבעים א' וב' מתגוררת בעיקר אוכלוסייה חלשה מבחינה סוציו־אקונומית. ילדי הרובע, ישראלים או בני מהגרים, צריכים לקבל תמיכה מהמערכת העירונית כדי לצמצם את הפערים החינוכיים בין השכבות החלשות, שמאפיינות את צפון העיר, לשכבות החזקות שמתגוררות ברבעים הדרומיים. שילובם של שני פלחים חלשים באוכלוסייה באותה המסגרת עלול להחליש אותם עוד יותר. "אולי צריך לשקול אינטגרציה של ילדי הרובע באזורים חזקים יותר בעיר", הציעה אחת האמהות. "לעירייה יש מספיק כסף כדי לממן הסעות לגנים בסיטי או ברבעים החדשים יותר מדרום".

אמסלט ברוול מאריתריאה, אמא לילד שעולה לגן חובה, שמחה על שילובו עם ילדים ישראלים. "אני רוצה שהילד שלי יהיה ישראלי", היא אומרת. "בשנה שעברה היו הורים שהסתכלו על הילד שלי כאילו הוא נפל מהירח. היו המבטים לעברו, דיבורים מסביב. אני מרגישה שמדברים עלינו דברים לא טובים בגלל שאנחנו לא מפה. אני רוצה להיות פה ואני רוצה במיוחד שהבן שלי יגדל כמו כל ישראלי. אנחנו נרוויח והמדינה תרוויח".

מוועד ההורים של הגנים נמסר בתגובה: "הועד העירוני אינו האגף האמון על השיבוצים".

מהעירייה נמסר בתגובה: "הרשות העירונית מחויבת להעניק שירותי חינוך שוויוניים לכל אוכלוסיית העיר, ללא יוצא מן הכלל. שירותי החינוך באשדוד ניתנים ברמה איכותית שווה הן בהקצאת המשאבים הפיזיים והן בתכניות הפדגוגיות ובחיזוק ותגבור לימודי". 

הכתבה המלאה ביום שישי בידיעות אשדוד