הוא נולד עם שיתוק מוחין, עלה לארץ עם הוריו מרוסיה בשנת 1990 והתגורר בירושלים, שם למד בישיבה ולפני כ-25 שנה העתיק את מגוריו לאשדוד. הוא מספר כי בילדותו התייחסו לשיתוק המוחין כאל מחלה פסיכיאטרית וטיפלו בו באמצעות כדורים שרק הסבו לו נזק ואף כמעט הפכו אותו לצמח.  

"כשאנשים רואים אותי ברחוב הם בטוחים שאני משוגע" – הוא אומר כמי ששיתוק המוחין ניכר בדיבורו ומשפיע על כושר ההתבטאות שלו, "אבל אחרי שיחה קצרה מגלים לרוב שיש שם הרבה מעבר לכל המגבלה הזאת".

במשך שנים ארוכות הוא עבד קשה בכדי לבסס את עצמאותו, ולמרות האתגרים שזימן לחייו שיתוק המוחין הוא מעולם לא ויתר ודחף את עצמו קדימה. הוא למד, צמח והתפתח ובמשך הזמן אף הקים בסיוע ובליווי פרויקט "יוזמה דרך הלב" של משרד הבריאות, עסק עצמאי מצליח לטיפול באנשים.

אולם, את שעתיד היה לקרות באותו יום ארור לפני כשלוש שנים, עת צעד לתומו ברחוב - אף אחד לא יכול היה לחזות. בדרכו חזרה ממופע במשכן לאמנויות הבמה, התנפל עליו משום מקום צעיר אשר היכה אותו בברוטליות איומה וגנב את חפציו. חסר אונים הוא נותר שרוע על הרצפה במשך דקות ארוכות, מחוסר הכרה ושותת דם.

כששבה הכרתו, הוא מיהר בכוחותיו המועטים אל דירתו שנמצאת לא רחוק ממקום התקיפה, שם הבחין בו שכנו וחייג מיד למשטרה. הוא הובהל באמבולנס לבית החולים ברזילי שבאשקלון ועוד באותו היום הוכנס לחדר הניתוח לביצוע ניתוח חיבור ללסתות.

שם, בבית החולים, התברר גודל הנזק שנגרם לו כתוצאה מהתקיפה - שברים בפנים, באף, בלסת העליונה ובתחתונה, שיניים שבורות ודימום מוחי. קרוב לשבועיים הוא שהה באשפוז עד ששוחרר, מאז הוא נמצא בהליך שיקומי אינטנסיבי לשיקום המוח והפגיעה הגופנית שנגרמה לו.

"במשך שנתיים סבלתי מכאבי תופת ומניתוקי זיכרון, לא הצלחתי לאכול, כאב לי בכל ביס" – הוא מספר. האירוע, כאמור, קטע באופן אכזרי את מהלך חייו. אחרי שהשקיע מאמצים כבירים על מנת לבנות את חייו העצמאיים, הוא מצא את עצמו מתרוצץ בין עורכי דין, בתי משפט וטיפולים. על אף הקושי הרב, הוא ניהל מאבק עיקש למול המערכת, בעיקר עבור טיפולים להם היה זקוק וניהול תביעה כנגד התוקף.

כחודש לאחר האירוע שטלטל את חייו, המשטרה עצרה את התוקף ובמשפט שהתנהל נגדו בשנת 2017 הוא נתבע עבור דמי פיצוי שיועדו עבורו. אולם, אחרי שהשקיע ממיטב כספו ומרצו כדי להירפא ובמשך ימים ארוכים נעדר מעבודתו, הוא בחר להוסיף ולתבוע את התוקף וזכה בבית המשפט.

את כספי הפיצויים שמגיעים לו הוא טרם קיבל, אבל על כך שהוא חי ונושם הוא מודה ומוקיר בכל ליבו. "למרות שהרופאים אמרו שלא אחיה, אני כאן בסופו של דבר, חי ונושם ומתכוון עוד להמשיך לחיות, לצמוח ולהתפתח" – הוא אומר.

"הסיבה שבחרתי לחשוף את הסיפור האישי שלי" – הוא מוסיף, "היא בכדי לתת תקווה לכל מי שחווה קשיים ואתגרים בדרך, שיידע - כי מכל שפל אפשר לעלות ולהצליח. אין לי מושג איך הייתי עובר את כל התקופה הזאת ללא העסק, אני רוצה להודות לפרויקט "יוזמה דרך הלב" שמלווה אותי בדרך".