נתחיל מזה שפרידה זה כואב. לשני הצדדים.
לרוב, זוגות נפרדים מסיבה אחת עיקרית, בעלת אלפי פרשנויות: יש בעיה בתקשורת ולפחות צד אחד הרים ידיים והחליט לוותר במקום למצוא פתרון, שהרי לא משנה מה קרה תמיד ניתן למצוא דרך לגשר על הפערים אלא אם אחד מבני הזוג פגע במתכוון ואז זה כבר יותר מורכב (כמו מקרה בגידה למשל).

ואז, מה קורה?
נשים בדרך כלל הופכות לשבר כלי או לקלישאה ההוליוודית ומוצאות עצמן בוכות, עטופות בטישו וחברות תומכות, מרופטות עם עיניים נפוחות לרבות נזלת מימית וכאב בלב שמתפרש בשני אופנים: אכילת יתר של פחמימות ומתוקים כאילו מדובר ב'שבעה' או חוסר תיאבון מוחלט ואז הן מוצאות את 3 הק"ג שירדו במשקל כדבר החיובי הטוב שיצא להן מכל הכאב הזה.

בדרך כלל, לוקח לנשים כחודש להתאושש ולהתחיל להוציא את הראש החוצה, להתרגל למצב החדש ואולי להתחיל להסתכל על עצמן באופן אחר. תקופה הזמן הזו היא בדיוק העת שבו לרוב הגברים מתחילים להבין מה קרה.

הם קודם כל, רגע אחרי הפרידה מדחיקים וכמו פרפר שיצא לחופשי מהכלוב בודקים 'דופק' ומוודאים שהם עדיין רלוונטיים ב'שוק' החופשי, שם בחוץ. הם מנסים לעשות כל דבר חוץ מלהתעסק בפרידה ובבת הזוג שהייתה. אין מה לצפות מהם להודעת סמס או לשיחת טלפון ובטח לא לקוות שהם יופיעו יום לאחר הפרידה עם חנות פרחים מתחת לבית שלך ויתחננו שתחזרי אליהם (זה בוודאות קורה רק בסרטים, בדיוק באותה הוודאות שלמרות שיש נשים שיכחישו- כולן מצפות בשיא שברון הלב שהגבר יתאפס על עצמו ויבין עד כמה אנחנו נהדרות ויחזור אלינו).

הגברים, רק כחודש בממוצע לאחר הפרידה הם מתחילים להתעסק בזה. יש שמדברים עם חברים שלהם, מעטים מאוד משתפים את אמא שלהם ועוד יותר מעטים מאלו- מנסים ליצור קשר עם האקסית הטרייה.

אגב, אם הקשר נגמר בהדדיות יש דברים שהופכים להיות הידידים הכי טובים של האקסית שלהם, בהסתכלות מחושבת, אם הם לא הסתדרו בתור זוג ויש להם חברות טובה אין להם בעיה להיות החברים הכי טובים שלה, גם אם את המיתולוגית שלהם. יתרה מכך, במידה והחבר הכי טוב שלהם יביע התעניינות באקסית ותהיה שם הדדיות, רובם נוטים לומר שיפרגנו לזוג הצעיר. נשים, ממש לא מפרגנות ודי מזועזעות מהמחשבה הזו.

***הכתבה נכתבה לאחר שיחה עם חמישה גברים וארבע נשים תושבי העיר אשדוד, כולם מתחת לגיל 35.