שלא במקרה, במידה ותהיתם, יובל דיין תופיע במשכן לאמנויות הבמה באשדוד ביום האישה הבינלאומי הקרב ובא, שיחול כמידי שנה ביום 3 במרץ. את הסינגל שלה "בדיוק כמו הירח" הוציאה גם ביום האישה הבינלאומי לפני כשנתיים מתוך בחירה, בתקופה שבה החלה העלייה של התלונות על ההטרדות המיניות כלפי נשים, להשמיע את קולה בשיר שכתבה והלחינה. בכלל, היא מנגנת ושרה מאז שהייתה בכיתה ז', לימדה את עצמה לנגן על גיטרה. בבית הוריה יש הרבה ציורים של אחיה אייל וכמעט בכל חדר כלי נגינה כזה או אחר. ההורים תמיד זרמו ותמכו בהם בכל תחום ועניין שרצו לעסוק בו.

היא למדה בבית הספר 'אמירים' ובמקיף ז' באשדוד. הייתה מחוננת ותלמידה מצטיינת כל חייה וזה היה עבורה העיקר. למדה בכיתת מופת והתחילה תואר בתקשורת תוך כדי הלימודים בתיכון. גם עכשיו היא לומדת, אוהבת ללמוד ומאמינה שבעתיד תהיה גם מטפלת באמצעות מוזיקה. כיום היא מתגוררת בצפון תל אביב כשנה וחצי ומודה שהיא עוד לא הבינה את העיר. די קשה לה לא לגור באשדוד, בעיקר משום שהיא מאוד מחוברת למשפחה שלה, להורים ולאחים שלה אייל דיין- מבעלי מסעדת 'עלמא' בעיר ועדי הקטנה, תלמידת כיתה י"א המכונה 'דידי' ומאוד דומה לה. רק לאחרונה היא הוציאה רישיון נהיגה... "נורא קל ליפול בו למקום הזה כי כל הזמן לוקחים אותי להופעות, לחזרות... פתאום הרגיש לי צורך להיות עצמאית שאוכל להתנייד לאן שבא לי", היא מספרת.

עד כה היא הופיעה באשדוד בפאב ה'נאפו פו' בתחילת דרכה, בבית יד לבנים ומאז הסתובבה במופעים ברחבי העיר. כחלק מסיבוב ההופעות החורף שלה ולאור ביקוש הקהל האשדודי שפוגש אותה לא אחת ברחבי העיר היא תופיע בקרוב במשכן ומי ייתן, בשנה הבאה תמלא כבר את האמפי.

"יש הופעות שכל מחיאת כפיים עושות לי צמרמורת. אחרי הופעות אני לרוב נשארת זמן יותר ארוך מההופעה עצמה לדבר עם הקהל אחרי. אני לא מגיעה שעה והולכת, אני נפגשת עם האנשים, הנגנים שלי לא ממהרים לקפל את הציוד בסיום הופעה וכבר יודעים שיש להם זמן לאכול ודברים אחרים לפני שהולכים..", היא מספרת ועל הדרך מבטיחה למעריצים שיהיה מפגש אחרי ההופעה הקרובה באשדוד.


כמה דברים שלא ידעתם על יובל דיין:
היא לא נמשכת לרעלים מכל סוג שהוא, לא מעשנת או שותה מלבד כוס יין בערב שישי, מקפידה על תזונה נכונה ועוטפת עצמה באנשים טובים. צריכה הרבה ניקיון סביבה- באנשים, באוכל, באנרגיות ובמקומות. יש לה למשל שלושה אנשים בצוות שאיתה מהיום הראשון שלה בקריירה. היא של פעם. צריכה שורש, בית יציבות וסדר. באשדוד היא נמצאת כמעט תמיד מימי רביעי עד ראשון, יושבת עם אמא שלה בבית קפה, מבקרת ב'עלמא' של אחיה אייל, הולכת לים עם אחותה. אוהבת להזמין חבר'ה הביתה, לשיר לנגן לצחוק ולהנות יחד. מעולם לא הייתה ילדת טקסים בבית הספר וגם לא מאלה שפקדו את הבמות הפתוחות בפאבים השונים ברחבי העיר. היא לא מסתרקת הרבה, לא מסוגלת לראות סרטים או טלוויזיה- ישיבה ממושכת מטריפה אותה, היא ממש מצחיקה למרות שחושבים שהיא בחורה רצינית ובאותה נשימה היא סורגת צמר, קוראת מלא, מכורה לכביסה ולניקיונות, קנתה לאחרונה עוד והתחילה לנגן עליו,  לומדת בריאות טבעית, ביולוגיה, יהדות ותזונה היא רגישה לחלב, שותה קפה שחור או הפוך על סויה, אוכלת קוסקוס אבל לא נוגעת בחריף ואוכלת תפוח ירוק כמו סבא שלה, חותכת אותו עם סכין ומציעה חתיכות (גם למראיינת).

מנגנת על ה'עוד' מעמוד הפייסבוק שלה:

 
באווירת יום האישה, רואה עצמך כמשדרת עוצמה נשית?
"אני חושבת שעצם הבחירה שלי לעסוק במקצוע שאין בו הרבה ייצוג נשי יחסית הוא סוג של אג'נדה. אני עושה מה שאני אוהבת ואני נהנית עוד יותר מזה שאין הרבה נשים בתחום, זה נכון".

כשאת מסתובבת ברחוב מציקים לך? מבקשים לעשות סלפי?
"אני לא אוהבת את המילה מציקים כי זה חלק מהמקצוע. כמו שאני על הבמה, הולכת ברחוב או כותבת שירים, אני גם נפגשת עם בני אדם. אני לא חושבת שזה נכון לי כמישהי מפורסמת להסתגר בבית ולהימנע מאינטרקציה עם אנשים. בסופו של דבר, המקצוע האמיתי, איך שאני חווה אותו זה השטח- השיחות אחרי ההופעה, ה'אינבוקס' עם הודעות מאנשים, זה הלב. אני לא חיה את ה'סצנה' וחושבת שזה פחות נכון לי להתעסק בזה. אני הולכת לאן שצריך, לדואר, לבנק... מתוך בחירה שאני מחפשת את החיבור לקרקע. יש הרבה שמכבדים את הפרטיות שלי, לפעמים מסתכלים ולא קשה לזהות אותי (אי אפשר להסתיר את השיער), אנשים לרוב לוחצים יד, יש הרבה מבוגרים שמבקשים למשל תמונה ואומרים "זה לא לי, זה לבן שלי" (צוחקת) או שאומרים לי שאני דומה לה (לעצמי)".

למי את כותבת בשירים?
אני שרה לפעמים לעצמי, לאיזשהו אהוב, כתבתי שיר על אייל אחי. הכתיבה אצלי מתחלקת לשניים, "בדיוק כמו הירח"  לקח לי לכתוב כשנתיים, הוא התפרש, הנחתי לו להיוולד בצורה טבעית, לא לחצתי ויש את "ליבי ער" למשל שנכתב בדרך חזרה מהופעה- הטקסט והלחן הגיע באותו הלילה ואחר כך כשהשמעתי אותו לגלעד שמואלי, המפיק המוזיקלי של האלבום השני הוא אמר לי שחייב עוד בית. שניסיתי לא הצלחתי ואמרתי לו "אין עוד בית. ככה השיר, בית פזמון ואז יחזור על עצמו". יש שירים שאני נותנת להם ללוות אותי ולצמוח, יש כאלו שמתחילים כרעיון שמסתמכים על משהו שקרה ומתוך זה אני נותנת לדימיון לפתח את זה ויש כאלה שהם ממש כפי שאירועים התרחשו. ויש גם שירים שכתבו לי כמו "לילותיי" שכתב דודי בר דוד".

הסינגל האחרון שיצא, "תשאל את המים"... זה שיר של שברון לב למקרה ותהיתם. הלב של דיין המוכשרת התפרק לרסיסים אחרי שמערכת היחסים שלה עם בן זוגה האחרון הסתיימה, היה לה נורא קשה והוציא החוצה למרות שהוא נכתב ברגע.
האזינו וצפו בקליפ לשירה החדש 'תשאל את המים':
 
"מה שיפה במוזיקה זה שגם ניתן לשחרר דרכה וגם להתמלא באמצעותה. אני מרגישה שכל פעם שאני כותבת שיר שהוא קשה, אחר כך אני מרגישה פיזית, עליית מדרגה. הייתי בנקודה מסוימת ועשיתי עוד צעד בדרך, הנחתי עוד אבן. זאת מתנה מטורפת מעבר לזה שמוזיקה זה כיף.
במקצוע הזה יש אינטרקציה עם אנשים מוכשרים סביבי שמפרים אותי, אני שואבת השראה מהם והמתנות הכי גדולות בדבר הזה הן הכתיבה והקהל, לדעת שיש מי שצמא לשמוע אותי, את מה שיש לי להגיד. זה דבר שגורם לי כאמנית לרצות להוציא עוד", אומרת דיין.

מי או מה נותן לך השראה? איזו מוזיקה את שומעת בעצמך?
"גדלתי על מוזיקה ישראלית: כוורת, ברי סחרוף, להקת שפתיים, שלמה ארצי, פוליקר, מיכה שטרית. אני היום בתקופה שאני שומעת בעיקר את אביתר ומאיר בנאי. אני מתחברת מאוד לכנות ואמת, גם במוזיקה. בכלל, בבית לא היינו חשופים לדברים מגניבים, טרנדים או 'שטיקים', אנחנו פחות מתלהבים מחידושים, לקח לנו הרבה זמן למשל להכניס את כל הסמארטפונים הביתה".

היא אמנית שכותבת, יוצרת ומלחינה, למרות הקלישאה הרבה מהחומרים מגיעים אליה תוך כדי נסיעות או בישיבה אל מול הים. תתפלאו, אבל לאה גולדברג היא המשוררת האהובה עליה, "מדהימה, אחת בדור", אומרת עליה דיין ומוסיפה: "ראיתי את הסרט עליה, שם היא סיפרה שהייתה קמה בבוקר נוסעת לחיפה וחוזרת ואמרה שהנסיעות מטלטלות בתוכה שירים. מאז אני נהנית מנסיעות ויש לי למזלי לא מעט, ברחבי הארץ. אפשר בנסיעה אחת להרגיש כל כך הרבה דברים והדרך יפה וממשיכה, השמש זורחת ושוקעת וזורחת ושוקעת ואת אומרת- יש פה משהו, החיים יותר חזקים ממה שאני חווה כרגע וזה מכניס אותי כל הזמן לתלם, לפרופורציה. אני אדם מאוד רגיש וחווה את העולם הזה בתדרים חזקים, דרך עושה לי סדר".


דיין מצד אחד בחורה מאוד פשוטה ומנגד מאוד חכמה ומורכבת. קצת קשה לה להיפתח בהיכרות ראשונה עם אנשים זרים אבל כשהיא מרגישה בנוח היא אחת הבחורות המצחיקות והכיפיות. להבדיל ממצבים כאלה, בקרבת האנשים הקרובים אליה היא מאוד "עממית" אבל כלפי חוץ משדרת אלגנטיות ועוצמה. הסתכלות עליה הופכת ברגע להיות מאוד מרשימה ואם לרגע היא נראתה לכם מתנשאת עצרו הכל (!) מדובר בבחורה שעדיין קצת מתביישת ובוחרת בקפידה מילים בעיקר ליד אנשים חדשים. על הבמה היא מישהי אחרת ממה שהייתה בתחילת דרכה ועדיין צריכה כל הזמן מצפן שיכוון אותה ויזכיר לה שהמופע הוא חיובי וכיפי, ולא לחשוב על מה חושבים עליה, דבר שעלול לגרום לה להיכנס מעט לפאניקה.

מאז תחילת דרכה אי שם בתוכנית הריאליטי "דה ווייס" כשהייתה בת 17, חלפו שנים קריטיות בעיצוב דמותה. בשש השנים האחרונות היא התגבשה, שלחה ענפים משורשיה אל העולם, התגייסה לצבא והופיעה ויצרה תוך כדי, עברה זוגיות רצינית ראשונה וגם שברון לב, עשתה בחירות, עברה לגור לבד ועשתה די מהר מה שרבים מבני דורה, או בוגרים ממנה טרם עשו.

מה מוביל אותך בכתיבת השירים? יש לך כמה להיטים כבר...
"הלב שלי לא שואל אותי מה לכתוב. הלב, הראש והיד הופכים לאחד כשאני כותבת. אני לא מגיעה ממקום של לחפש נושא לשיר אלא יש לי מצפן פנימי ואמת שמובילים אותי. אני לא יכולה לעשות דברים שהם לא האמת שלי, אם אני לא דובקת בה... לא משנה מה אומרים לי, בסופו של דבר אני זו שמחליטה, שצריכה להופיע על הבמה, להיות מחוברת לשירים שלי. אני תמיד אומרת שגם אם אני אכשל, לפחות אדע שהייתי שלמה עם עצמי ודבקתי בעקרונות ובאמת שלי. אני יודעת לומר מה אני כן ומה אני לא, ואני  לא יודעת לכתוב מתוך מה אני חושבת יעבוד אלא ממה שעובר עליי".

מגיל ארבע בערך היא בחיפוש תמידי ושואלת את עצמה "מה את רוצה?" היא מאוד מסודרת ואם יש מקום אחד שיש לה בו קצת בלגן זה בלב. היא מאוד מודעת לעצמה, למי שהיא, לרצונות ולשאיפות שלה ושלא תחשבו שזה קל לה, כל ההתמודדות עם הידע הזה.

את שלמה עם המוזיקה שלך?
"המקצוע הזה הוא נורא לא צפוי, אני יכולה נורא לנסות להשתדל ולכוון וזה תלוי נורא בלב של בנאדם אחר. אם זה ייגע בהם או לא. אם הגעתי למצב שאני 100% שלמה להוציא את השיר אין לי מה לפחד. זה חייב להיות מסודר אצלי, אין אצלי חרטות, אני לוקחת את המקצוע הספונטני והלא יציב הזה לסדר משלי".

טיפים לאמנים מתחילים?
"במוזיקה חשוב ללמוד לנגן- זה הדבר הראשון שאני מציעה כשמישהו שאוהב לשיר אומר לי. לקנות כלי נגינה ולעבוד עם זה, לשזור דרך הצלילים את הדרך שלך. הדבר השני, לפחות לגביי הוא לקרוא מלא, זה נותן לי השראה. כדי להצליח? צריך לעבוד קשה, חומרים טובים ומזל. חוץ מזה אני קטונתי מלבוא ולתת טיפים לאנשים, אני דקה במקצוע. אני לא יודעת לענות לאנשים איך זה יוצא מלבד שהיו כנים ואמיתיים קודם כל עם עצמם. יש משפט שאומר- דברים שיוצאים מהלב נכנסים ללב. חשוב לעשות משהו ששלמים איתו". אם רציתם לשאול, לשתף או להתייעץ, דעו שבעמוד הרשמי שלה בפייסבוק יש יותר פניות עסקיות והיא מפנה כל יום זמן לענות לאנשים באינסטגרם ובאימייל. "אני שולחת חץ ופתאום מקבלת הודעה שאיזה שיר ליווה מישהי בפרידה, זה נורא מרגש ואני לא יכולה שלא להתייחס לה", היא אומרת. 

דיין בורכה בכישרון מטורף, קול מרגש ומיוחד שלא מזכיר אף אמן אחר או קרוב ל- להיות דומה או מזכיר משהו שהוא לא היא. היא ייחודית ומאמינה שקיבלה תפקיד בעולם לעשות את מה שהיא עושה. יש לה על מה לכתוב, יש לה את התמיכה מהמשפחה והמנהלים ואנשים שמלווים אותה והיא מודה על זה מידי בוקר.
ואנחנו מודים על היצירה שלה, על המוזיקה הנפלאה והקול המרגש, גאים שהיא משלנו (אשדודית) ויותר ממחכים להופעה "ליבי ער" כאן באשדוד, שתתקיים במשכן לאמנויות הבמה ביום חמישי, 08.03.2018 בשעה 20.45. לכרטיסים לחצו כאן