פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה להנדסה, ה"גורו" של תחום "זיהוי דיבור" בישראל עמי מויאל

עמי מויאל הוא פרופסור להנדסת חשמל ומחשבים ומומחה לתחום זיהוי דיבור ע"י מחשב. הוא מכהן כנשיא מכללת אפקה להנדסה בתל-אביב. עמי מויאל הוא סטארטאפיסט בנשמתו וזה ניכר בצורת ההכשרה של המהנדסים במכללת אפקה בתל-אביב. יזמות והתמקדות בצרכי התעשייה הן המוטו המוביל אצלו.

עמי מויאל נולד וגדל באשדוד. הוא בעל תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט (אותו השלים ב-1993) מהמחלקה להנדסת חשמל ומחשבים של אוניברסיטת בן-גוריון. תחום התמחותו הוא זיהוי ועיבוד דיבור על ידי מחשב, לצורכי תקשורת אדם-מכונה מבוססת ממשק קולי וחיפוש בתכני מולטימדיה.

לאחר לימודיו, כהן עמי מויאל במגוון תפקידים בתעשיית ההייטק, כיזם, מפתח ובקצה המסלול כמנכ"ל סטארטאפ. זאת, בין השנים 1993-2008: הוא החל ממהנדס פיתוח, התקדם לראש צוות פיתוח אלגוריתמים, סמנכ"ל פיתוח טכנולוגיה וסמנכ"ל פיתוח עסקי. בתפקידו האחרון בתחום, שימש במשך שבע שנים כמנכ"ל חברת NSC, שמפתחת מוצרי זיהוי דיבור (עד שנרכשה ע"י אודיוקודס).

בין השנים 2007-2011 כהן פרופ' מויאל כיו"ר הוועד המנהל של "אייסף - הקרן הבינלאומית לחינוך", שעסקה במתן מלגות לסטודנטים והפעלת פרויקטים חברתיים-חינוכיים ברחבי ישראל. בשנת 2008 עבר מהתעשייה לאקדמיה והצטרף לסגל מכללת אפקה כחבר סגל המחלקה להנדסת חשמל, בה עסק בהוראה של קורסים בתחום עיבוד אותות. בין השנים 2009–2014 כהן פרופ' מויאל כראש המחלקה להנדסת חשמל במכללה. הוא יזם את הקמת המסלולים המיוחדים למחקר במכללה, מסגרת פורצת דרך ברמה עולמית.

בשנת 2009 יסד עמי מויאל את "המרכז לעיבוד שפה" במכללת אפקה ועמד בראשו עד לשנת 2014. מרכז זה הפך למרכז ידע לתעשייה בתחום עיבוד אותות דיבור ומקיים פעילות מחקר ופיתוח ענפה מול התעשייה. המרכז לעיבוד שפה זכה במענקי מחקר רבים ממקורות שונים, שאפשרו להקים קבוצת עיבוד דיבור מולטי-דיספלינארית המונה כ-20 איש ומקיימת פעילות מחקרית ענפה, כנס שנתי, קורסים לתעשייה תוך השתתפות בתחרויות בינלאומיות בתחום, מתן הרצאות ופרסום מאמרים, תוך קידום הנושא וסיוע ברמה עולמית, כולל למערכת הביטחון של ישראל.

בנובמבר 2014 נכנס לתפקידו כנשיא מכללת אפקה. מאז, הוא ביצע מהפך שלם במכללת אפקה, שהפכה בשנה האחרונה להיות המכללה המבוקשת ביותר (ע"י המועמדים) ללימודי הנדסה בישראל. המטרה, שהציב לעצמו ולסגל המכללה: להכשיר מהנדסים מזן חדש, מה שמתאים לדור ה-Y ולהתפתחויות הטכנולוגיות העתידיות.

אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בת"א, מונה כיום כ-3,000 סטודנטים מהם כ-250 לתואר שני וכ-200 מרצים ואנשי סגל. זאת, ב-5 מסלולים לתואר ראשון ו-5 מסלולים לתואר שני. באפקה פועל אקסלרטור של יזמות בשם "אפקה יזמות" המטפח יזמים מקרב הסטודנטים במסגרת "מרכז היזמות", שמקיים גם האקתונים תחת השם "אפקטון".

לאחרונה, קיבלה מכללת אפקה אישור להפעיל תכנית לתואר שני עם תזה בהנדסת חשמל, מה שיחזק את המסלול המחקרי במכללה, שיש בה כיום 9 מרכזי מחקר ייחודיים (שהראשון בהם, המרכז לחקר "זיהוי דיבור", הוקם ע"י עמי מויאל). ב-2017 מרכז המחקר, שעוסק ב"תחבורה חכמה", "עיר חכמה" ו-IoT, החל לקדם פרויקטים ביחד עם סטודנטים היוזמים בתחומים הללו.

למרות שאפקה היא מכללה (ולא אוניברסיטה), היא מקיימת פעילות מחקרית ענפה בצמידות לתעשיית ההייטק והיזמות בישראל. אפקה מובילה בתחומים רבים בתעשיית ההייטק הישראלית וגם העולמית, דוגמת תחום זיהוי דיבור. כדי לספק לחוקרים סביבת עבודה חדשנית ותומכת, משקיעה מכללת אפקה משאבים רבים ברכישת כלים וציוד ובבניית תשתיות מחקר מתאימות, שמאפשרים שיתוף פעולה פורה בין החוקרים מהדיסציפלינות השונות.

אחד התחומים החדשים, שהמכללה נכנסה אליו לאחרונה (תחום שיתפתח ב-2018), הוא נושא של Vision Restoration, שמשמעו: החזרת יכולת הראיה למי שאיבד את היכולת הזו, בטכנולוגיות חדשניות ביותר.

ביוזמתו של פרופ' עמי מויאל, המכללה מקיימת פעילות של "מעורבות חברתית" בתחומים רבים, הפרויקט המוביל והמצליח ביתר הוא חיבור של תלמידי בתי ספק תיכוניים אל המכללה, כדי להשפיע עליהם, שיבחרו במסלול של לימוד הנדסה לאחר השירות הצבאי שלהם. חשיפת בני הנוער לאקדמיה ההנדסית-טכנולוגית, מציגה בפניהם את מגוון תחומי המדע והטכנולוגיה ועוזרת להם לכוון את שאיפותיהם האקדמיות לכיוון זה. זאת, על רק המחסור במהנדסים בישראל ובמיוחד במקצועות הדרושים לעולם היזמות והייטק. בין היתר, מבוצעות תכניות חונכות לתלמידות כבר מכיתה ח' (עם סיוע בלימודים בתחומי המדעים בדגש על מתמטיקה), כדי לקרב אותן לעולם ההנדסה, במטרה להגדיל את כמות הנשים הבוחרות ללמוד הנדסה ובוחרות בקריירה בתחומי ההנדסה השונים.

עמי מויאל: "זהו כבוד גדול עבורי להיות ברשימה המכובדת"

"הבחירה בי היא לכבוד גדול עבורי. להיות נבחר לצד בכירים כמו מנכ"לית פייסבוק, המדען הראשי , זה אישוש משמעותי לקו שאני מוביל במכללה.

אני מכשיר מהנדסים לא רק לידע מקצועי, אלא לכישורים למהנדסים. זו המדיניות שלי. אני גורס לפי תפיסת עולם שלי, שהיא שונה ממוסדות אחרים אקדמיים שצריך לפתח את הכישורים של הסטודנטים. לא רק הידע הוא חשוב, אלא שיהיה להם כלים ללמוד לבד ולייצר.

אני חושב שמוסדות אקדמיים צריכים להסתכל על שוק העבודה. מהנדסים יוצאים עם תעודות לשוק עבודה צריכים כלים להתמודד כדי לקבל עבודה. חייבים באקדמיה להכשיר את הנוער ולתת להם כלים. הבחירה בי לרשימה המכובדת זה האישוש לפועלי בתחום הזה".