האם התזמורת האנדלוסית אשדוד בדרכה להפוך לתזמורת לאומית?

השבוע חתמה שרת התרבות מירי רגב על תקנה המאפשרת לקיים במקביל שתי תזמורות לאומיות - האחת קלאסית מערבית (מעמד ממנו כבר נהנית כיום התזמורת הפילהרמונית) והשנייה "גוף בתחום המוזיקה הקלאסית מן המזרח וצפון אפריקה". גופים אלה יהיו זכאים לתמיכה כפולה מזו שלה היו זכאים על פי התחשיב הרגיל.

ההחלטה הזו עוררה מן הסתם לא מעט קולות של תמיכה בגזרת אשדוד, שם מקווים כי בסיומו של המהלך התזמורת האשדודית היא זו שתקטוף את התואר ואת הפרס הכספי הנלווה בסך מיליוני שקלים מדי שנה. בימים הקרובים יוכלו התזמורות המזרחיות הקלאסיות הפועלות בארץ להגיש מועמדות לתקן החדש, מה שצפוי להכפיל את תקציב התזמורת שתיבחר ולהביאו לאזור של כחמישה מיליון שקלים (הפילהרמונית, כדי לסבר את האוזן, זוכה לכעשרה מיליון שקלים, בעוד שתזמורות קלאסיות קטנות יותר מסתפקות בתקציבים באזור של שני מיליון שקלים ואף פחות).

"עדיין לא קיבלנו שום קריטריונים", מנסה מנכ"ל האנדלוסית, יעקב בן סימון, לצנן את ההתלהבות כשהוא נשאל על סיכויי תזמורתו לזכות בתואר, אולם גורמים בעולם התרבות שעימם שוחחנו השבוע אמרו כי עושה רושם שמדובר במינוי כמעט ודאי. זאת בין היתר על רקע קרבתו הפוליטית של ראש העירייה יחיאל לסרי לשרת התרבות רגב (מה שבא לידי ביטוי רק בשבוע שעבר, כשהודיע על החרמת טקס פרסי אופיר במחאה על אי הזמנתה של השרה).

בן סימון מסרב להתרשם מהקולות הטוענים כך: "היו הצהרות כאלה גם לפני שנה ובסוף לא קרה כלום, אז נחכה ונראה. זה לא פשוט כמו שזה נשמע, זה תהליך עם המון ביורוקרטיה ורגולציות". 

"זה באמת ייקח כמה חודשים", אומרת גם חלי סממה, דוברת משרד התרבות, "עד שוועדה שנקים תקבע את הקריטריונים לפיהם תיקבע התזמורת האנדלוסית הלאומית של ישראל, ורק אז נפרסם אותם ונתחיל לקבל את הבקשות. זה עוד ייקח זמן".

קול מן המזרח

השרה רגב אמרה השבוע כי "התרגשתי לחתום על תיקון מבחן התמיכה בתזמורות. הגיע הזמן שהעושר של המוזיקה והתרבות המזרחית יקבל את הבמה הציבורית שנשללה ממנו לאורך שנים".

אולם דומה כי הדבר האחרון שניתן להגיד על התזמורת האנדלוסית, זוכת פרס ישראל והבייבי של ראש העירייה, הוא כי היא לא זוכה לבמה ציבורית. סביר להניח שגם מנכ"ל התזמורת בן סימון יודה כי בשנים האחרונות במות לא חסרו למוזיקה שלהם. התזמורת (כמו גם התזמורות האנדלוסיות והמזרחיות הנוספות שקמו בעקבותיה) מופיעה כבר שנים בפני אולמות מפוצצים, מלאים בצופים נלהבים מכל העדות, שמוצאים חיבור מוזיקלי ללא קשר למוצאם ולזהות האתנית שלהם.

"יפה שהשרה מנסה לקדם את התרבות המזרחית", אומרת חנה פתיה, מנהלת תזמורת פירקת אל־נור, "אבל לא ברור למה בכלל יש צורך בתזמורת לאומית - לא מהצד המזרחי של המפה ולא מהצד המערבי. ואני אומרת את זה כמי שבעצמה מנהלת ומייסדת של תזמורת למוזיקה קלאסית מזרחית".

פתיה, באופן טבעי, חוששת כי המהלך של רגב יביא להזרמת מיליונים לתזמורת האנדלוסית העשירה ובכך יווצר מונופול של התזמורת האשדודית, מה שאולי יחזק את מעמדה אבל יפגע בפריחה התרבותית חסרת התקדים שיודע הז'אנר המזרחי הקלאסי כיום. ובמילים אחרות - אם רגב מעוניינת בשינוי, שתשנה את השיטה: "לדעתי, במקום להיצמד לנוסחאות הישנות הגיע הזמן לפעול לשינוי המצב הקיים כיום, לפיו הגופים החזקים מתחזקים עוד יותר והגופים המתחילים או הבינוניים משתרכים מאחור. אם כבר הולכים על אפליה מתקנת, שזו תהיה באמת מתקנת ומתוקנת ותעזור לכלל ההרכבים, חלשים וחזקים כאחד. אנחנו למשל, בפירקת אל־נור, פועלים במאבק הישרדות יומיומי ולא מרגישים ולו במקצת את תקציבי התמיכות הגדולים בהם מתפארים שרת התרבות והצוות שלה".

שובר שוויון

כפי שניתן להבין, לצד התמיכה באזור חיוג אשדוד, התקנה של רגב גוררת תגובות נגד חריפות, כשבין המתלוננים ניתן למצוא גם אנשי תזמורות מזרחיות מקבילות, החוששים כי התזמורת האשדודית תתחזק על חשבונם - וכך גם גורמים בעולם המוזיקה המערבית.  כולל איומים בפנייה לבג"צ בנושא.

ארץ, עיר

וישנו אלמנט נוסף שיש לקחת בחשבון - הזהות הכמעט טוטאלית של התזמורת האנדלוסית עם העיר אשדוד.
ראש העיר לסרי בוודאי ישמח שתזמורת מקומית שהוא היה ממקימיה תזכה למעמד לאומי, אולם לפחות לפי טענות שעלו השבוע, ייתכן כי החסות המוגברת של משרד התרבות דווקא תאלץ את העיר אשדוד ואת החברה העירונית שמפעילה אותה להתנתק.

"אני לא מאמינה שאם האנדלוסית אשדוד תהיה התזמורת שתיבחר, היא תיאלץ לשנות את השם ולוותר על העיר. זה חלק מהזהות שלה", אומרת הדוברת סממה, אולם ממהרת לסייג: "גם זה ייקבע רק בהמשך".