$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('d404fed6-0c65-488b-8001-c7d8756d8fa9','/dyncontent/2024/12/25/d8ebac34-27d0-4390-81bf-fac7d4d5035b.gif',18850,'ביג אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('d404fed6-0c65-488b-8001-c7d8756d8fa9','/dyncontent/2024/6/9/cf98dfec-78a0-42f1-bab3-156d5c7da59e.jpg',18020,'שפע אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('d404fed6-0c65-488b-8001-c7d8756d8fa9','/dyncontent/2024/12/12/cc29f6c5-8b6f-44ae-83f2-5b270e1cf99c.jpg',18806,'תדהר אייטם כתבה משרדים',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('d404fed6-0c65-488b-8001-c7d8756d8fa9','/dyncontent/2024/8/27/9d7f959a-bbf3-4870-ac1e-bb6b597a0e74.jpg',18332,'אלפרד טניס אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('d404fed6-0c65-488b-8001-c7d8756d8fa9','/dyncontent/2024/12/5/b3b4cf46-95a6-4f0a-bc3e-be01567f2c0e.gif',18239,'עירייה אייטם ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('d404fed6-0c65-488b-8001-c7d8756d8fa9','/dyncontent/2024/8/7/5067193b-26d8-471b-8cdb-027b2ddffd67.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('d404fed6-0c65-488b-8001-c7d8756d8fa9','/dyncontent/2024/12/2/801195ab-1e3f-4e89-8ce0-eb96f2627393.jpg',18771,'משכן עונת המנויים ילדים אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('d404fed6-0c65-488b-8001-c7d8756d8fa9','/dyncontent/2024/12/25/211d3eaa-f06f-4f07-b0a4-eb102e78d7cd.jpg',18846,'סימול אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15]]);})

צריך האדם לדעת, החיים עם בני המשפחה, עם החברים ובכל עניין, הם, להבדיל, כמו בנק. כשעושה האדם טוב, הינו כמפקיד כסף וכשפוגע ועושה רע הוא כמושך. אם ההפקדות והמשיכות, אינן תואמות, לבסוף מפסיד האדם והמקום ההוא נסגר בפניו.
ואם ימשיך וינהג כך, בעוד כמה מקומות בעוד כמה פעמים, הרבה מן העולם יהיו חסומים לפניו.
לכן, ישתדל האדם, בכול כוחו, להיות ביתרון בכול עת, עם אנשי ביתו, עם ידידיו, עם אוהביו עם שותפיו ישתדל להיות ביתרה גדולה כל הימים. ולפעמים יזכור האדם, שיכול במשיכה אחת ובמעשה אחד, למשוך ולקלקל ולהרוס כל אשר בנה במשך שנים רבות.
כך גם עם הקב"ה, כמה שמרחיב ומגדיל האדם את חסדו, מעשה המצוות אשר עושה, את הטוב אשר גומל, היתרון שלו, גדול והזכות שלו מרובה.

מובא מעשה בספרים הקדמונים, על איש עשיר אשר בתים רבים היו לו, אך כעסו גדול היה ולא היה שום אדם, אשר היה מחזיק מעמד בנכסיו יותר מימים מספר; היה רב וצועק, פוגע ומעליב ומשליך את האנשים מביתו.
אחרי שנים רבות, ששום אדם, לא החזיק מעמד אצל ועשיר גדול, בא לגור באחד מנכסיו והאריך שם ימים רבים. אחרי שנים רבות, באו ושאלו את אותו עשיר איך אפשר במקום שכולם נכשלו אתה הצלחת וימים רבים גרת בביתו? ענה ואמר להם: גם אליי היה בא, כועס, צועק מבזה, אך לי יש דברים רבים בביתי ועד שהייתי מתחיל לאסוף אותם ולסדר אותם לצאת מביתו, היה מתחרט, חוזר בו ומבקש להסתדר עימי. כול האנשים, אשר קדמו לי, לא היה להם רכוש מרובה בבית ולכן, מיד כשכעס היה מגרש אותם והיו הולכים, אני לא כך ולכן כך יכולתי להאריך ימים רבים.
כך ידע האדם, ככול שרכושו הרוחני ורכושו הנפשי עם קרוביו, אוהביו וידידו מתרבה, כך יש לו אורך חיים ארוך יותר בכל עניין. לכן, מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה -" טוב שם משמן טוב".
אין מעשה טוב, אשר עושה האדם, שלא עומד איתו או יעמוד איתו בעתיד, וכל מעשיך בספר נכתבים. וגם כשרואה האדם, שעשה טוב ואינו רואה תועלת ואפילו ח"ו נראה לו שההפך קרה לו ונזק נהיה לו, לא יפול ברוחו, ימתין ויחכה כי אין דבר שאין לו שעה.
אך ישים מול עיניו, בכל עת ובכל זמן, שהפזיזות והנמהרות, החורבן הגדול ביותר בחיי האדם. כל דבר אשר עושה האדם בפזיזות, הרס וחורבן יהיה אחריתו.
וכך כל הדיירים, אשר דרו בביתו של הכעסן עזבו מהר וזה, שהמתין כמה ימים, לארוז את חפציו, בזמן הזה כעסו וקצפו של בעל הכעס עבר וירד לו.
וכך מובא בספרים הקדושים, על איש פשוט שנשא אישה ואחרי כמה חודשים לאחר החתונה ראו שפרנסתם קשה מנשוא, החליטו שהבעל יקח את מקל הנדודים וילך לנדוד, מעיר לעיר וממדינה למדינה, להביא את פרנסת המשפחה. וידעו שמסע זה יכול לקחת שנים מרובות.
בצר להם, החליטו, שאין עצה ואין תבונה אלה לקום ולעשות זאת.
נפרדו בכאב, הבעל הלך לדרכו.
בדרך לא דרך, האישה חיזקה את בעלה שתשמור את כל אשר צריך לשמור.שנים עברו ואחרי כעשרים שנה, חזר עם רכוש מרובה למשפחתו, אחרי שלא היה שום קשר עם בני משפחתו. לפני שנכנס בהתרגשות לביתו, שמע את אישתו מדברת עם איש זר. כעס, כעס גדול וחמתו בערה בו, הוציא את חרבו ורצה להיכנס להכות את שניהם למיתה בחרבו. רגע לפני שעשה זאת, נזכר בצוואת אביו לפני מותו לעולם אל תיקח החלטה, עד אשר תישן לילה עם המחשבה על מעשיך, האם טובים או לא ? החזיר את חרבו לנרתיקו ואמר אמתין עד מחר בבוקר ואז אנקום את נקמתי - ישב ועצר ובלם את כעסו ומאחורי החלון שומע אותם מדברים ובתוך הדיבור שומע את אישתו אומרת לאדם הזה, כמה צער יש בליבי על אביך, אילו ידע, לפני שיצא לנדוד בשביל פרנסתנו, לביטחון לחיינו לעת זיקנה, שהרה אני ודאי היה בא מהר ומחתן אותך ושמח בך שמחה גדולה. כששמע אותו אדם, את המילים הללו כחרב נדקרה בליבו, אם בכעסו היה נכנס ועושה את אשר רצה לעשות, היה הורג את בנו חמודו ואת אישתו, אשר מסרה נפש על בנה בצער ובעינוי הנפש ובעניות מרובה .

לכן יזהר וישמר האדם, לעצור ולמנוע את עצמו מדחפים וכעסים ויעצור קמעה ואז ודאי הרבה מהטעויות ומהשיגיונות, אשר מצטער עליהם בחיים, לא יצטרך להגיע, להתעצב, ולהצטער.

נכנסים אנו ומתקרבים לימי הרחמים והסליחות זה הזמן להרבות במעשים טובים וללמוד לעצור ולחסום את עצמו בשעות שהדחפים והיצרים שולטים עליו וישתדל להחליט את החלטותיו, משכל בריא ולא מדחפים, כעסים ויצרים ודברים אשר אינם בריאים.
הקב"ה יזכנו ללכת בדרכו לקיים מצוותיו ולעובדו בלבב שלם ובאמת.

$(function(){setImageBanner('df7647b9-3918-42dd-b9b0-7ae1defab9e1','/dyncontent/2024/12/16/23348308-a338-4763-a45a-8b7b83b66035.jpg',14997,'עיריה אייטם כתבה ',525,78,false,20610,'Image','');})