$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('f9150f2d-ed30-4857-a314-00f761ca281c','/dyncontent/2024/12/12/cc29f6c5-8b6f-44ae-83f2-5b270e1cf99c.jpg',18806,'תדהר אייטם כתבה משרדים',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('f9150f2d-ed30-4857-a314-00f761ca281c','/dyncontent/2024/12/25/211d3eaa-f06f-4f07-b0a4-eb102e78d7cd.jpg',18846,'סימול אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('f9150f2d-ed30-4857-a314-00f761ca281c','/dyncontent/2024/12/25/d8ebac34-27d0-4390-81bf-fac7d4d5035b.gif',18850,'ביג אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('f9150f2d-ed30-4857-a314-00f761ca281c','/dyncontent/2024/12/5/b3b4cf46-95a6-4f0a-bc3e-be01567f2c0e.gif',18239,'עירייה אייטם ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('f9150f2d-ed30-4857-a314-00f761ca281c','/dyncontent/2024/6/9/cf98dfec-78a0-42f1-bab3-156d5c7da59e.jpg',18020,'שפע אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('f9150f2d-ed30-4857-a314-00f761ca281c','/dyncontent/2024/8/27/9d7f959a-bbf3-4870-ac1e-bb6b597a0e74.jpg',18332,'אלפרד טניס אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('f9150f2d-ed30-4857-a314-00f761ca281c','/dyncontent/2024/8/7/5067193b-26d8-471b-8cdb-027b2ddffd67.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('f9150f2d-ed30-4857-a314-00f761ca281c','/dyncontent/2024/12/2/801195ab-1e3f-4e89-8ce0-eb96f2627393.jpg',18771,'משכן עונת המנויים ילדים אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15]]);})

אימה וחרדה נאחזים בימים קדושים אלו, ימי הרחמים והסליחות.
זהו זמן לעבוד לטהר את עומק נפשנו, והבא לתקן, מסעיים לו מן השמים.
ודרכים רבות להקב"ה, לעזור לאדם כאשר שלם וישר הוא בליבו.
ישנו מעשה, אשר שנים רבות מהדהד בליבנו; מסופר על רבנו הגאון מווילנא על פסק הלכה אשר פסק וכל חייו הצטער והתחרט על אותו פסק הלכה.
ומעשה שהיה, בשכונתו של הגר"א גר חייט עני ואביון, אך מידותיו היו מידות נעלות, תמים וירא ה' וסר מרע. באחד מערבי שבת קנה במעותיו הבודדות עוף לכבוד שבת, בשמחה מרובה לקחו לשוחט ושחט את העוף, לאחר חודשים רבים שלא עלה בידו לקנות עוף לשבת, כשהביא את העוף לביתו, אשתו בהתלהבות מרובה מלחה את העוף, בתוך ההתרגשות לקחה כף חלבית ועירבבה ודחפה לתוך העוף. כשבעלה שם לב לאסון הנורא אשר פוקד אותם, הנה כל מלאכתו אשר טרח ועמל, נכנס לספק איסור אכילה. מיד עצר את אשתו מלעשות מאומה ורצו מהר למרא דאתרא, הרב שמואל, לשאול אותו האם העוף נאסר לאכילה או לא, התיר לו הרב לאכול את העוף. בזמן שהבעל היה בדרכו למרא דאתרא, אשת החיט רצה לביתו של הגר"א, שהיה שכנם, ושאלה אותו מה דין העוף, אסר הגר"א באיסור חמור לאכול את העוף.
כששבו הבעל והאשה לביתם, זה אומר המרא דאתרא התיר את העוף וזו אומרת הגר"א אסר את העוף, בצר להם, הלכו למרא דאתרא לשאול מה יעשו אמר להם המרא דאתרא שישבו ויאכלו מהאוכל, והוא מבטיח להם, שבליל שבת יביא עימו את הגר"א שיחד ישב עימם ויאכל עימם מהעוף הזה, החיט ואשתו שמחו שמחה מרובה. הנה מגיע ליל שבת, הולך הרב שמואל לביתו של הגר"א ומפציר בו בתחנונים מרובים אני מרא דאתרא וההלכה צריכה להפסק כמותי, וזה שפסקת כך הלכה מהרהר את כל יסודות הרבנות אשר אני יושב בה. התרצה הגר"א ואחרי הקידוש הלך עם המרא דאתרא לביתו של החיט וכשבעלת הבית הביאה הקערה עם העוף, כשהניחה על השולחן, הנרות העשויים מחלב זזו ונפלו לתוך הקערה, כך נאסר איסור מוחלט כל אכילת העוף.
הזדעזעו כל יושבי הבית והמרא דאתרא, הרב שמואל, עמד וביקש מחילה וסליחה מהגר"א. ענה לו הגר"א, חס וחלילה הלכה ודאי כמותך אך בשבילי שאסרתי לא רצו מן השמים שאוכל מדבר זה. מאותו יום ואילך הקפיד הגר"א לא לענות על אף שאלה הלכתית.

הנה, כאשר האדם עובד על עצמו ומצער את נפשו ונפשו זכה וברה לפני הקב"ה, אין הקב"ה מביא תקלה על ידו. לכן, אנו נמצאים בימים של קבלות ועבודת נפש מעמיקה ונרחבת וצריכים לטהר את נפשנו, לבנות את היסודות בתוכנו, יסודות אשר אינם מתערערים משום ערעור וכאשר האדם עושה את כל אשר בכוחו הקב"ה ממשיך ועוזר לו מאיפה שכוחו מסתיים. הנה הגמר"א במסכת ראש השנה דף ט"ז אומרת: אמר רבי יצחק ארבע דברים מקרעים גזר דינו של אדם ואלו הן; צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה.
והנה, צריך להבין מילא צעקה זו תפילה מובן, צדקה גם כן מובן, אך שינוי השם, מדוע משנים את גזר דינו של האדם? הרי שינוי השם אינו כשינוי מעשה שזה חזרה בתשובה, אז מדוע כח שינוי השם כל כך גדול?, אלא, אפשר לבאר ולומר, כל שינוי הנעשה בחיי אדם, גורם צער בלב האדם אפילו שינוי טוב וכך, רואים מעשים בכל יום, כשאדם עובר דירה לבית חדש אפילו טוב מקודמו, בימים הראשונים יש בליבו צער ועוגמת נפש וכן אדם אשר קונה מכונית חדשה. בתחילה, מרגיש עוגמת נפש וצער ורק אחרי כמה ימים מתרצה בליבו ומתחיל להרגיש מנוחת הנפש. כך כל התחלה קשה. כשנתבונן נראה תינוק שנולד לעולם הימים הראשונים לחיו, קשים ביותר משום שזה שינוי ממקום למקום. וכן בשינויי הזמנים והעונות, בתחילת החורף אנשים מדוכדכים ועצובים ביותר וכן כל שינוי גורם לאדם עצבות גדולה, לפני נסיעה שאדם נוסע, לפני חזרה שאדם חוזר, אדם ניכנס לעצבות ולא מבין מדוע, התשובה היא משום שכל שינוי מביא צער על האדם ולכן שינוי מקום מכפר על עוונותיו של אדם.
משנה מקום משנה מזל, משום שהשינוי גורם לנו צער והצער הזה הוא כפרת עוונות וכן שינוי השם כשמשנים את שם האדם יש בליבו צער משום שזה דבר חדש והצער הזה ממתק את הדין וגורם לכפרת עוונות, לכן דברי הגמרא תפילה תשובה שינוי ה' ושינוי מעשה מכפרים לאדם על עוונותיו כל צער שמצטער יהודי גורם מיתוק הדין.
הקב"ה יאסוף כל העוגמת נפש והצער של כל אחד מאיתנו ויעלו לפניו ועל ידי זה ימתקו הדינים ורחמים מרובים ירדו על עם ישראל, סלח לנו ושלח לנו ישועה ורחמים ממעונך.

$(function(){setImageBanner('84a49442-5762-4b97-8ffb-78fd68e3f5da','/dyncontent/2024/12/16/23348308-a338-4763-a45a-8b7b83b66035.jpg',14997,'עיריה אייטם כתבה ',525,78,false,20610,'Image','');})