"שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך..."

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('0884561a-95cd-4aa0-b9a3-4a0ba407e00e','/dyncontent/2024/12/5/b3b4cf46-95a6-4f0a-bc3e-be01567f2c0e.gif',18239,'עירייה אייטם ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('0884561a-95cd-4aa0-b9a3-4a0ba407e00e','/dyncontent/2024/8/27/9d7f959a-bbf3-4870-ac1e-bb6b597a0e74.jpg',18332,'אלפרד טניס אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('0884561a-95cd-4aa0-b9a3-4a0ba407e00e','/dyncontent/2024/8/7/5067193b-26d8-471b-8cdb-027b2ddffd67.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('0884561a-95cd-4aa0-b9a3-4a0ba407e00e','/dyncontent/2024/12/25/d8ebac34-27d0-4390-81bf-fac7d4d5035b.gif',18850,'ביג אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('0884561a-95cd-4aa0-b9a3-4a0ba407e00e','/dyncontent/2024/6/9/cf98dfec-78a0-42f1-bab3-156d5c7da59e.jpg',18020,'שפע אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('0884561a-95cd-4aa0-b9a3-4a0ba407e00e','/dyncontent/2024/12/12/cc29f6c5-8b6f-44ae-83f2-5b270e1cf99c.jpg',18806,'תדהר אייטם כתבה משרדים',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('0884561a-95cd-4aa0-b9a3-4a0ba407e00e','/dyncontent/2024/12/25/211d3eaa-f06f-4f07-b0a4-eb102e78d7cd.jpg',18846,'סימול אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('0884561a-95cd-4aa0-b9a3-4a0ba407e00e','/dyncontent/2024/12/2/801195ab-1e3f-4e89-8ce0-eb96f2627393.jpg',18771,'משכן עונת המנויים ילדים אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

"שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך..."

מובא במדרש תנחומא, זהו שנאמר תהילים קמ"ז: "מגיד דבריו לעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום".

והנה, ננסה להבין את דברי המדרש תנחומא לפרשת שופטים ושוטרים. ועוד מובא במדרש רבה: שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך... זהו שאמר משלי כ"א: "עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח". ואף פה צריך להבין דיברי משלי על פרשת שופטים.
אלא, אפשר לבאר ולומר: ישנם שני דרכים שהאדם יכול להתעורר בהם לתשובה, הדרך המובחרת ביותר היא, כשאדם בעצמו מקרב את ליבו לתקן את חטאיו וללכת בדרך הישר והרצוי, אך אם אינו מתעורר מעצמו הקב"ה שולח לו יסורים לעוררו מדרכו הרעה.
לכן, טוב לאדם להקדים הוא מעצמו בתשובה ולייסר נפשו, לכפר ולתקן על חטאיו בכדי שלא יצטרך ליסורים. על פי זה יובן דברי משלי, עשה משפט וצדקה, דכאשר האדם מעצמו, עושה משפט בנפשו שמקדים עצמו להיות מודה על חטאיו ולכנס עצמו ביסורים, זוכה שהקב"ה ישפוט אותו בבחינת צדקה, לצדקו בדין לפנים משורת הדין, וזאת נבחר לה' יותר מזבח. והנה זבח מרמז על היסורים דבקורבן מקריבים החלב והדם על גבי המזבח וכך גם ע"י היסורים מתמעטים החלב והדם. ולכן, יבחר האדם בדרך צדקה ומשפט שהוא יקדים את התשובה ואת כפרת העוונות, שלא יבואו ימים קשים שהצער והיגון יקדים אותו, ודמו וחלבו יתמעטו מצער מרובה אשר לו.
אך צריך לדעת, שרק אנו, בני ישראל, זכינו לזכות מיוחדת, שהקב"ה גילה לנו מתי יום המשפט שלנו שזה ראש השנה. אומות העולם אינם יודעים איזה יום הוא דינם ואיזה יום הוא המשפט של חייהם, וזה מה שאומר המדרש תנחומא, סמוך לשופטים ושוטרים "מגיד דבריו ליעקב", הקב"ה גילה לבני יעקב מתי יום חוקם ומשפטם שזה ראש השנה ויום הכיפורים, ולאומות הגויים לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום, הגויים לא יודעים את יום משפטם. ונמשיך לבאר ולאמר, מובא בשולחן ערוך חו"מ, סימן ק': אדם שלווה כסף ואין לו איך לשלם ופתאום מופיעה ואומר, הריני משלם קיבעו לי זמן כדי שאלווה מאחר או אמשכן או אמכור ואביא מעות, קובעים לו זמן של 30 יום ע"כ. והקב"ה ברוב רחמיו קבע לנו זמן 30 יום לפני המשפט, אשר אנו מחוייבים להשיג את חובותינו ולבא לפרוע ביום הדין את שלנו.
ועל פי זה יובן, בפרשה נאמר: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך", "לא תטה משפט", הפרוש הוא על עצמנו, שנדע לשפוט את עצמנו ולשוב בתשובה לפני שנישפט מלמעלה והכאב הוא קשה וגדול, ונדע שלושים יום לפני המשפט, להתחיל לאסוף ולארגן את מחוייבותינו לשלמם במועד, ולא נטה משפט, לא נשחד ונשכנע את עצמנו שהצדק עימנו, משום שהיצר בא לאדם ומסביר לו כמה הוא צודק וכמה העולם טועה וכמה כולם רחוקים וכמה הוא עם כל מעשיו הרעים קרוב להקב"ה יותר מכולם, לא נטה משפט בליבנו.
ועד כמה האדם צריך להזהר לא לטעות בשיפוט דעתו נמצא בהמשך הפרשה "כי השוחד יעוור עיני חכמים, ויסלף דברי צדיקים". והגמרא במסכת כתובות ק"ה אומרת: אפילו חכם גדול, הלוקח שוחד אינו נפטר מן העולם בלא סמות הלב ואפילו צדיק גמור ולוקח שוחד אינו נפטר מן העולם בלא טירוף הדעת. והנה קשה, איך יתכן לומר צדיק לוקח שוחד, הרי אם לוקח שוחד אינו צדיק? אלא מסופר על אחד הצדיקים והקדושים, שבא לפניו דין תורה של אדם קשה ורע איש מידנים ומחלוקת, ישבו בבית דין אב בית דין, איש צדיק וחסיד וירא ה', ויחד עימו 2 דיינים לא מבני עליה אשר מכרו את נפשם על שוחד ועל מרמה. וכאשר עמד איש המידנים לפני הדיינים החליט לשחד שניים ממנם, הלך ומסר להם מעות מרובות שיפסקו את הדין כרצונו, וכך במשך כל דיון אשר ישבו והתדיינו שני הדיינים היו עומדים בתוקף על צידקתו והרב הצדיק לא הבין, הרי זה נוגד את ההלכה, היה מנסה בכל דרך להטותם לדרך הישר, אך הם עמדו על שלהם להצדיק את הרשע. עברו ימים ועדיין מתווכחים ומתמקחים הדיינים בינם לבין עצמם על הדין, והרשע רצה להמשיך במעלליו וברשעותו, וויכוח הדיינים הפריעו לו הלך ושאל את חבר מריעיו, הדיינים הלא הגונים, איך ומה אעשה בכדי שאב בית הדין יצדיק אותי וגם הוא יפסוק כמותכם. ענו ואמרו לו, קח עימך סכום מרובה של כסף ובלי ידיעתו, לך ושים הממון באחד מכיסי מלבושיו וכך ליבו יטה לדעתך. הלך הבן בליעל וכך עשה, לקח את אחד מפועלות הבית, מסר לה מעט כסף בשביל עצמה ובתמורה ביקש ממנה לשים באחד ממלבושי הרב את סכום הכסף הזה בלי ידיעת הרב. מאותו יום, כל דיון בדין תורה, הרב הרגיש שליבו נוטה לרשע, אך הרב לא הבין, מדוע אתמול דעתי לא הייתה כך והיום דעתי השתנתה, דחה הרב את הפסק בעוד יום ושוב מרגיש שליבו נוטה כדעת הרשע וכל אשר בנה ימים רבים בדעתו לאוסרו פתאום הכל מופר וליבו רוצה להתיר, לא הסכים הרב לפסוק את ההלכה. עד שהנה הגיע ראש חודש והרב לבש את הבגד המיוחד והמיועד לראש חודש, פתאום מרגיש הרב שחלוקו כבד משש בכיסיו והנה מוצא סכום מרובה ביותר, הלך וחקר ושאל את בני ביתו עד שהפועלת עמדה וסיפרה את אשר היה. חזר הרב לבית הדין, פסל את הדיינים והוקיע את אותו רשע מן הכלל.
זהו הביאור כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים, אפילו בלי ידיעתם, מסלף את דעתם ומשנה את מחשבתם. האדם אינו יודע שלכל דבר, הקטן ביותר, יש השפעה עצומה לנפשו, יזהר האדם לא לזלזל בדברים הקטנים ביותר, משום שבכל דבר יש משקל שמימי, אחר מהמשקל השיכלי אשר אנו חושבים.
"ואי אתה יודע מתן שכרם ל מצוות לעתיד לבא".
נמצאים בשבת קודש הראשונה של חודש אלול, שעה לימוד תורה, לפי הבן איש חי, היא כאלף שעות ביום רגיל ועוד אמרו חזל: 5 שעות רצופות של לימוד תורה משקלם כ40 יום תענית. צריכים לחזק בנפשנו את מעלת תורתנו הקדושה התורה ממתקת את הדינים, כשאדם חוטא ועושה תשובה הקב"ה לוקח את כל תיק העוונות שלו ודוחה אותו ומחכה שיעבור זמן, האם יעמוד ויתקן, חטא חטא עוון עוון אשר חטא וזה לשון הגמרא: פוקקים לו את כל עוונותיו, כמו בקבוק הממלאים אותו במים שזה העוונות ופוקקים, סוגרים את הבקבוק עם פקק ורואים אם עשה תשובה ועומד ומכפר ומתקן עוון עוון, פשע פשע, חטא וחטא, לאט לאט, גומר ומנקה את הבקבוק מכל עוונותיו, אך אם חוזר לסורו פותחים את הפקק ומוציאים חזרה את עוונותיו. תשובה צריכה ליהיות מוחלטת, עירעורי תשובה וקבלות לעתיד, עוצרים את הדין והמשפט עד שיבחן על מעשיו אך כח התורה הקדושה שמהדה את העוונות, "אם יהיו עוונותכם כשני כשלג ילבינו", "כל המקבל על עצמו עול תורה מעבירים ממנו עול דרך ארץ". ולכן צריכים אנו בכל כוח להתמיד בלימוד התורה הקדושה, להתמיד בשיעורי תורה ברוב עם הדרת מלך, וידוע שיש כח ומעלה גדולה לדיברי תורה הנאמרים ברבים ובסיומם אומרים קדיש ויענו אמן יהא שמי רבא, בכל הכח כי אז קורעים גזר דין של אדם אפילו של שבעים שנה.
לכן בשעה שנכנסים ל30 יום אשר נתן לנו הקב"ה לפרוע חובות לפני המשפט, נקדים לעשות דין לעצמנו, נודה לה' על שגילה לנו, שלא כאומות העולם, מתי משפטינו. ובכח לימוד תורה בשבת קודש והקפדה בהשתתפות בשיעור תורה ועניית אמן יהא שמי רבא בכל כוחנו, ימתק עלינו הקב"ה את הדין ויבשר לנו בשורות טובות.
סלח לנו ושלח לנו ישועה ורחמים ממעוניך.
שבת שלום.

$(function(){setImageBanner('bc318fae-6cc8-4fd8-9923-f726dd8c1388','/dyncontent/2024/12/16/23348308-a338-4763-a45a-8b7b83b66035.jpg',14997,'עיריה אייטם כתבה ',525,78,false,20610,'Image','');})
 
$(function(){setImageBanner('492e6227-ff4a-41b2-9160-5aab23b956e9','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'אייטם אירועים 525-60',525,78,false,19242,'Image','');})
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה