$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('ab80754c-c025-4f33-9844-23e9bc6ecb58','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('ab80754c-c025-4f33-9844-23e9bc6ecb58','/dyncontent/2024/6/9/cf98dfec-78a0-42f1-bab3-156d5c7da59e.jpg',18020,'שפע אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('ab80754c-c025-4f33-9844-23e9bc6ecb58','/dyncontent/2024/8/7/5067193b-26d8-471b-8cdb-027b2ddffd67.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('ab80754c-c025-4f33-9844-23e9bc6ecb58','/dyncontent/2024/11/7/0b4764eb-7a24-435a-8054-7351e5744d6a.jpg',18504,'נטו חיסכון אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('ab80754c-c025-4f33-9844-23e9bc6ecb58','/dyncontent/2024/9/8/9c8b4e81-c302-484f-8021-2228ff2f53ca.jpg',18400,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('ab80754c-c025-4f33-9844-23e9bc6ecb58','/dyncontent/2024/8/21/6581fe1f-546c-4598-b8e6-86cd7af10d3f.jpg',18239,'עירייה אייטם ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('ab80754c-c025-4f33-9844-23e9bc6ecb58','/dyncontent/2024/8/27/9d7f959a-bbf3-4870-ac1e-bb6b597a0e74.jpg',18332,'אלפרד טניס אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15]]);})

עומדים ונצבים אנו בפתחם של ימי ראש השנה, ימים אלו מיוחדים ונעלים משאר כל ימות השנה, כיון שבהם נקבע כל מהות השנה כולה ואופיה ומשום כך, נקראים ימים אלו "ראש השנה", שהם ראש ותחילה לכל השנה כולה. ולכן, נוהגים אנו - על פי המובא בגמרא - לאכול בראש השנה מאכלים מיוחדים, "סימנים", כדי שיהיו לנו לסימן טוב לשנה כולה. שתהא השנה מתוקה כדבש, ומלאה מצוות כרימון, ושירבו זכיותינו בימות השנה, שנהיה לראש ולא לזנב, ועוד ברכות ותפילות, כל קהילה לפי המנהג שלה שיסודתו בהררי קודש.‬‫ ‬‫
אכן, מדקדקים אנו בראש השנה אחר סימנים, ומהדרים אנו בהם, אך מובא בספרים הקדושים, שאין סימן טוב ומהודר יותר, מהארת הפנים לזולת, לשמח ולעודד, לברך ולאחל טוב. וזו העצה הטובה ביותר לזכות ביום הדין לשנה טובה ומתוקה, כי המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים, וכל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר (מיכה ז'): "נושא עוון ועובר על פשע", ודרשו חכמים (ראש השנה י"ז): למי נושא עוון? למי שעובר על פשע! ‬‫ ‬‫כי זה השער לה' והמבוא להשגות גדולות, לכבוש את הכעס ולהעביר על המידות, ולהידבק במידותיו של הקב"ה. תוך חיזוק האמונה שאין אדם נוקף אצבעו למטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, ושבורא העולמים הוא המנהיג את העולם, ובלעדיו לא ירים איש את ידו ואת רגלו מטוב ועד רע.‬‫ ‬‫אמרו חכמים (תענית כ"ה), מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה בתענית של עצירת גשמים, ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה, ולא ירדו גשמים. ירד רבי עקיבא אחריו, ואמר: "אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו למענך רחם עלינו", וירדו גשמים. היו החכמים מרננים אחרי רבי אליעזר, שכל כך הרבה בתפילה, עשרים וארבע ברכות, ולא נענה, ורבי עקיבא נענה מיד. יצתה בת קול מן השמים ואמרה: לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו.‬‫ ‬‫ולא שחלילה רבי אליעזר לא היה מעביר על מידותיו! אלא, רבי אליעזר בן גדולים היה, ומקטנותו חונך והודרך למידות טובות וישרות ואורחות צדיקים. כשבא איפוא להעביר על מידותיו, לא נותרה בפניו מלאכה מרובה, ובקלות העביר על מידותיו. אך רבי עקיבא בן גרים היה, ועדיין היו טמונים בו שורשי המידות הרעות. לכן כשבא להעביר על מידותיו, היה צריך להתאמץ מאוד כדי לשרש כל נטייה שאינה הגונה. לכן נענה ה' לו ולא לרבי אליעזר. הרי לנו, כמה גדולה מעלת המעביר על מידותיו, שבזכותה נושא ה' פנים ומקבל את התפילות.‬‫‬‫‬ ‫אמרו חכמים, ששני משיחים עתידים לעמוד לעם ישראל, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. ובמה זכו שבט יהודה ושבט יוסף למתנה נפלאה זו, שגואלן ומושיען של ישראל יעמוד מצאצאיהם? בכח ההעברה על המידות! כשהעביר יהודה על מידותיו, ואמר קבל עם ועדה, שתמר כלתו צדקה ממנו. בזה קנה לעצמו את המלוכה והזכות שמחלציו יצא משיח. וכן יוסף הצדיק, העביר על מידותיו, ולא שמר טינה לאחיו, אלא עודד את רוחם וחיזקם. בכח זה זכה יוסף, שיעמוד מזרעו משיח שיושיע את עם ישראל. כי כה גדול כוח תיקון המידות, המצמיח ישועות ומקרב הגאולה, ופודה מכל צר וצוקה.‬‫ ‬‫אמרו חכמים (שבת פ"ח) הנעלבין ואינן עולבין, שומעין חרפתן ואינן משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין, עליהן הכתוב אומר: "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". כה קשה לשמוע חרפה ולא להשיב, לקבל עלבון ולא להחזיר בהעלבה חוזרת. אך הידיעה על גודל השכר הצפון למי שכובש את מידותיו, ההכרה בגודל הזכות והמעלה, היא זו שתתן את הכח להתמודד בשעת נסיון. וכתב רבי אליהו הכהן זצ"ל בספרו "שבט מוסר" (פרק כ'), שבשעה שהעליב שמעי בן גרא את דוד המלך וקללו קללה נמרצת, ומנגד לא השיבו דוד דבר, נמנו וגמרו בבית דין של מעלה, ועשו את דוד לרגל רביעי במרכבה.‬‫ ‬‫כה רבה זכותו של השומע חרפתו ואינו משיב, עד שאמרו חחמים (חולין פ"ט.), שאין העולם מתקיים, אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה, שנאמר: "תולה ארץ על בלימה" (איוב כ"ו). ואם בני אדם היו משכילים לבלום את פיהם בשעת מריבה, אם היו יודעים את הטוב הגנוז למי שבולם את פיו, עד שאין כל מלאך ובריה יכולים לשערו. וכמה וכמה מחלוקות היו נמנעות, וכמה וכמה משפחות היו נשארות מאוחדות באהבה ואחווה, מבלי שידבק בהן עוון השנאה והפילוג.‬‫ ‬‫הנביא ישעיה קרא ואמר: "ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך" (ישעי' נ"ד), ב"רגע קטון" של חוסר שליטה והתלהמות, ממנו נמשכות כל הרעות כולן, עד שצריך רחמים גדולים לקבץ את כל הנפזרים ולאחות את כל שבורי הלב. דווקא בימים אלו של רחמים וסליחות, ננהג "ברחמים רבים", נכבוש את מידותנו, ובזה נקבץ את הנידחים ונלקט הנפזרים, נתקרב אחד לאחד בקירוב הלבבות, ובזה נזכה לשלמות אמיתית.‬‫‬‫ ‬‫בימים אלו שעיני ה' פקוחות על כל דרכי בני האדם, וכולם עוברים לפניו כבני מרון. יש להקפיד מאוד להעביר על המידות, למחול בלב שלם לכל איש ואיש, ולדון את כל האדם לכף זכות, וכל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו, ובמידה שאדם מודד בה מודדין לו.‬‫ ‬‫
יהי רצון שתהא השנה הבאה עלינו לטובה, שנת גאולה וישועה, שנת ברכה והצלחה, שנה שתעלה קרן ישראל מעלה מעלה.‬‫ ‬‫
תחל שנה וברכותיה!‪ ‬‬‫

$(function(){setImageBanner('fbc57d6b-5cf8-4a57-b121-9bf5af1ece49','/dyncontent/2023/2/12/e960374e-11ea-41ca-b46e-f63254187ad1.jpg',15395,'עירייה אייטם כתבה ',525,78,false,20610,'Image','');})