נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בוועידה הכלכלית של החברה החרדית בישראל  הצהיר :
"אם השתתפות החרדים בשוק העבודה תישאר כפי שהיא כיום, תידרש העלאה של כ-16% במיסים הישירים (כמו מס הכנסה או מס חברות; א"ו) כדי לשמר את היקף גביית המיסים בתוצר.

לטענתו - תשלומי המיסים הישירים של משקי בית חרדיים כיום הם כשליש בלבד מאלה של משקי הבית היהודיים הלא-חרדים. הטיפול בכך הוא רק דוגמה אחת לבעיות הכלכליות שישראל תצטרך להתמודד עמן, אם לא נטפל באתגר השילוב של החברה החרדית במשק.

הנגיד מסביר כי ההתפתחויות הדמוגרפיות הופכות את החברה החרדית לגורם משמעותי לעתיד הכלכלי של ישראל. צריך להכיר בכך וחשוב להתכונן לכך כבר עכשיו. התהליך שעלינו להניע כעת מחייב התגייסות של כלל הגורמים כדי שבעוד כמה עשורים נראה ממנו תוצאות חיוביות.

גם החברה החרדית צריכה להכיר בחשיבות הכלכלית הגדולה של שילוב החברה החרדית בשוק העבודה העתידי לטובת כלל המדינה".

שיעור החרדים באוכלוסייה עולה בהתמדה וצפוי לעלות מכ-12% - 13% לכשליש מהאוכלוסייה ב-2065. בלי שילוב מלא של החרדים ושל אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה העתידי, לא נוכל להתקרב לרמת החיים של המדינות העשירות, ואף קיים חשש שנרד בדירוג עם השנים, היות שהחברה החרדית נעשית משמעותית יותר ויותר מבחינת היקפה.

ההכנסה נטו של משקי הבית החרדיים נמוכה בכ-30% משל משקי הבית החילוניים (כ-13.2 אלף שקל לעומת כ-18.6 אלף שקל בחודש בממוצע), וכמובן משק הבית החרדי גדול יותר. פער זה נשמר ב-20 השנים האחרונות, ובמקביל ירד המשקל של תשלומי ההעברה בהכנסת משק הבית, במיוחד בקרב משקי הבית החרדיים".

שיעור התעסוקה של הגברים החרדים נמוך מאוד ואף מסתמנת המשך מגמת ירידה.

במקביל, שהשכר לשעה של הנשים החרדיות כמעט הדביק את הפער מול מקבילותיהן החילוניות. זהו הישג משמעותי לטעמי. נכון להיום, הפער בשכר החודשי מוסבר רובו ככולו בהיקף המשרה (ב-2016 - 41 שעות בשבוע בממוצע לחרדיות, לעומת 38 שעות ליהודיות לא חרדיות, בעוד השכר השעתי כמעט זהה - 57 שקל מול 58 שקל, בהתאמה).

בפני המשק עומדים שני אתגרים כלכליים עיקריים, שהממשלה הבאה לא תוכל להתעלם מהם: האתגר התקציבי – הגירעון המבני; והצורך להגדיל את פריון העבודה. "שניהם, ובמיוחד האחרון, נוגעים לכלל המשק הישראלי, וכמובן גם לחברה החרדית שבתוכו. הצלחת המשק בעמידה באתגרים אלה תושפע רבות ממידת ההצלחה של החברה החרדית לקחת חלק משמעותי בכלכלת המחר של ישראל. שילוב וקידום החברה החרדית בכלכלה הישראלית חשובים במיוחד להמשך הצמיחה והשגשוג של המשק".

יו״ר ועדת הכספים בכנסת, משה גפני מיהדות התורה הגיב לכך –

"הרצונות של הציבור החרדי השתנו - כולל הרצון להתפרנס, להשתלב בשוק העבודה, ולא להיתמך על קצבאות בלבד. מדובר בנתח ענק מהציבור החרדי, גברים ונשים; ציבור שהפסיק ללמוד בישיבה, לומד באוניברסיטה, ורוצה להרוויח כמו שאתם מרוויחים ולא פחות מכך - אך עדיין לא מצליח להשתלב.

גפני מאשים במצבם של החרדים ובאי-שילובם בשוק העבודה את המדינה: "במדינה מתוקנת היו פועלים כדי לשנות לתקן את ה'פיגוע' הזה - ודואגים לשלב את החרדים בדרך של העדפה מתקנת –

המדינה לא באמת רוצה לשנות את זה, ולכן יש התנגדות להעדפה מתקנת. במקום לפעול, מחכים שהחרדים ישתנו. אני מבקש שיתנו לציבור החרדי מה שנותנים לאחרים. היום חברה החילונית לא מקבלת את החרדים  ולא נותנת את ההזדמנות לציבור הזה להיות שווה זכויות.

מדברים על לימודי ליבה וקצבאות בתור הסיבה לאי-שילוב החרדים בשוק. לימודי ליבה זה מה שמכריע אם אדם מוכשר או לא? כשאני יושב מול בכירי המשק אני יודע אם אדם שיושב מולי מבין על מה הוא מדבר - לא תארים ולא לימודי ליבה בהכרח עושים את זה״.