מורות מאשדוד מסכמות שנה לא שגרתית בצל הקורונה: "עמדנו בזה למרות האתגרים"
26.06.21 / 04:32
לרגל סיום שנת הלימודים תשפ"א, נפגשנו עם מורות מאשדוד לסכם את חוויית ההוראה בצל התפשטותה של מגפה עולמית. שוחחנו על האתגרים שהביא עמו המשבר, על הצורך הפתאומי של המורות - ותיקות ככל שיהיו - לשלוט ברזי הטכנולוגיה, וגם - על קהילת מורות מקומית שהלכה והתגבשה בימי המשבר והייתה למשענת עבור אנשי הוראה רבים מכל רחבי הארץ: "הקהילה הזאת היא ממש כמו משפחה. זכינו לתמוך אחת בשנייה, לעודד, להתעודד ולשתף בחומרים וברעיונות לשיפור וייעול הלמידה"
אחרי אינספור התפרצויות מבהילות של קורונה בבתי ספר, בידודים של כיתות שלמות ולמידה מרחוק, שנת הלימודים תשפ"א סוף כל סוף מגיעה לסיומה, אך עם הרבה מאוד קושי ואתגרים חדשים ובלתי צפויים שנאלצו להתמודד עמם צוותי ההוראה בעקבות המשבר.
סגירת בתי הספר והמעבר ללמידה מרחוק בחלק ניכר מהשנה, היו אולי האתגר הגדול ביותר. מעבר לעניין הטכני שהצריך מהמורים בקיאות טכנולוגית במידה מסוימת והשאלה – האם וכיצד ניתן להצליח באמת ללמד מרחוק, המורל של רבים נפגע ועמו גם המוטיבציה שהלכה ודעכה.
"כולנו עברנו שנה קשה, אך המשבר וההגבלות השפיעו במיוחד על מערכת החינוך" – אומרת ליטל יום טוב (22), מורה מבית הספר מקיף ז' הקריה. "כמורה, ראיתי את הקשיים והאתגרים שהציבה לנו הקורונה הן מבחינת הלמידה מרחוק, הריחוק החברתי, והצד הלימודי".
"היה לי ממש קשה להיכנס למערך של הלמידה מרחוק" – היא מוסיפה. "ההתעסקות סביב המחשב והאפשרויות השונות בלמידה מרחוק ובזום והאתגר העיקרי - כיצד באמת להצליח ללמד ילדים שנמצאים רחוקים ממני ואין לי איתם אינטראקציה".
"הקושי המרכזי היה בלהכיל, להפנים וליישם את ההנחיות שהשתנו בקצב מהיר מאוד" – הוסיפה מיכל שוורץ, מורה וותיקה המלמדת בשז"ר. "הייתי צריכה להיות מאוד יצירתית על מנת לרתום את התלמידים ולגרום ללמידה משמעותית, מעניינת ודינמית לצד הקשר שלי עם תלמידיי שכעת לומדים מרחוק".
עדי פרץ (24) מורה לאנגלית מבי"ס הרוא"ה משתפת: "השנה האחרונה הייתה שונה ומאתגרת בעיקר בגלל הריחוק החברתי שנכפה עלינו בעקבות הקורונה וסבב הלחימה האחרון. כמו התלמידים, גם אנו כמורים חווינו קשיים ואתגרים, ואף חוסר מוטיבציה ברגעים מסוימים, אך בסופו של דבר זה כבר הפך לחלק מאיתנו - אני ותלמידיי התרגלנו לשיעורים מרחוק וניסינו להפיק את המיטב ככל שניתן".
ברקע השינויים הבלתי צפויים וחוסר הוודאות, שלושת המורות מאשדוד מספרות על נקודת אור שהופיעה כמו מתוך החשכה, בדמות קהילת מורות תומכת ומעצימה אשר סייעה להן ולנשות הוראה רבות מכל רחבי הארץ להתגבר על מכשולים ולצלוח את האתגרים שהציב בפניהן המשבר.
את הקהילה הקימה לפני כ-3 שנים נעה ארזי, מורה לאנגלית מבי"ס מוריה באשדוד, יחד עם חברתה דנה כרמונה מקיבוץ אילון שבגבול לבנון. זה התחיל מקבוצת וואטסאפ למורות שנפתחה במטרה לשתף רעיונות ויוזמות, אך עם פרוץ הקורונה, הקהילה, שנושאת את השם Super Creative Teachers, רק הלכה והתעצמה והוכיחה את חיוניותה יותר מתמיד.
"הקהילה הייתה עבורי קרן אור ואופטימיות מאחר ונוכחתי לדעת שלא רק אני חווה את הקושי" – משתפת מיכל מבי"ס שז"ר. "שיתוף הפעולה, החומרים, השיחות וההקשבה, עודדו אותי מאוד והיו כעוגן תומכת הן בפן האנושי והן בפן הלימודי".
"מה שמייחד את הקהילה הזו שאין שם תחרותיות בין המורים, הכל שם נעשה ברוחב לב מתוך אמונה ורצון לשתף את כולם" – הוסיפה עדי פרץ מבי"ס הרוא"ה. "הקהילה הזאת היא ממש כמו משפחה, לכולם יש שם מטרה אחת והיא הצלחה. כולם מפרגנים לכולם וזה מדהים בעיניי".
"זכינו לתמוך אחת בשנייה, לעודד, להתעודד ולשתף בחומרים וברעיונות לשיפור וייעול הלמידה" – הוסיפה פרץ. "הקבוצה הזאת גרמה לי ליצור דברים שלא חשבתי שאני מסוגלת ליזום".
לדברי ארזי, המייסדת, "הקהילה היא לא רק מקום להעברת קבצים, תוכניות לימודים או מערכי שיעור, אלא ממש חממה משפחתית שנפגשת פיזית אחת לכמה חודשים לקפה ויום כיף. ליווינו בקהילה נשים שהיו בתהליך גירושין, מחלה, שיקום והחלמה, טיפולי פוריות, הריון ולידה, פציעה, קושי בבית ספר, התעמרות מצד ההנהלה, קושי ב"טופסיאדה" והרשימה עוד ארוכה".
ארזי, נשואה ואמא לארבעה, הגיעה לאשדוד לפני כארבע שנים בסה"כ. "עברתי מהוד השרון לאחר טראומה לא קלה שעברתי באותה תקופה והתאהבתי בעיר המיוחדת הזאת, בהווי המתפתח שלה ובאנשים הנהדרים שיש בה" - היא מספרת.
"בכלל, אני חושבת שאשדוד הפכה במרוצת הזמן לבירת ההוראה ולמקור לדוגמא של מורות רבות ומעוררות השראה" - היא מוסיפה. "אחת מהן היא הודיה כהן שזכתה בפרס המורה המצטיין של אשדוד!"
כיום, לדבריה, חברים בקהילה למעלה מאלפיים מורים ומורות מכל רחבי הארץ והיא מנוהלת באמצעות חמש קבוצות וואטסאפ וקבוצת פייסבוק בנוסף. מידי יום נעזרות מאות מחברותיה זו בזו, מדרבנות אחת את השנייה ומסייעות זו לזו לגבור על אתגרים שונים.
"גולדה מאיר אמרה שהתפקיד של מנהיג הוא להפוך ניצוצות של הזדמנויות לשלהבות בוערות ואני חושבת שלמורות בקהילה שלנו יש בדיוק את היכולת הזאת - להפוך שבבים של תקווה ורעיונות בוסריים לפירות, ולתוצאות יוצאות מהכלל" – אומרת ארזי. "אנחנו טווות חלומות יחד, עוזרות אחת לשנייה תמיד, בהכלה ובכבוד הדדי. נהיינו ממש משפחה אחת גדולה למרות המרחק הרב שקיים בין כולנו".
לשאלתנו, מה הן מאחלות לעצמן בשנה הבא, השיבה המורה ליטל: "אני מאחלת לעצמי להיות מורה שהיא גאווה ומורה בעלת ערך מוסף לתלמידים". פרץ מסרה: "אני מאחלת לעצמי להמשיך בעז"ה להתמקצע בתחום שלי, להוביל יותר ויותר תלמידים להצלחה, ליזום וליצור דברים חדשים".
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
