הרעיון מאחורי החוקים החדשים -

להגדיל את כוחם של הפוליטיקאים ולהקטין עד מינימום את כוחו של בית המשפט. כלומר השלטון במדינת ישראל יוכל להעביר כל החלטה שיחליט - ללא שבית המשפט או גורם כל שהוא יוכל להתערב בהחלטותיו וכן לאפשר לממשלה לבחור באופן בלעדי את השופטים במדינת ישראל בכל הערכאות - השלום, המחוזי והעליון בזכות רוב אוטומטי שתהיה לממשלה בועדה לבחירת השופטים, קידומם ואף הדחתם במידת הרצון או הצורך.

הממשלה מגדירה את החוקים החדשים שהיא מקדמת מרגע שנבחרה - כרפורמה במערכת המשפט.

המתנגדים מגדירים את החוקים החדשים - כהפיכה משפטית שתהפוך את מדינת ישראל לדיקטטורה וישנו את אופייה הדמוקרטי/יהודי של מדינת ישראל.

התוצאה  - מאבק שקורע ומפלג את עם ישראל עד כדי התנגשות חזיתית שצפויה.

פשרת הנשיא:

אחרי שבועות ארוכים של הכנות, דיונים ומפגשים עם מגוון הדעות ומאות אנשים - נשיא המדינה יצחק הרצוג הציג את המתווה שגיבש - אותו הוא מכנה "מתווה העם". בנאום מיוחד שבו קרא לאזרחי ישראל לקרוא את המתווה וטען שהוא יחזק הן את הכנסת, הן את הממשלה והן את מערכת המשפט. הרצוג הזהיר כי הקרע החמור בחברה הישראלית עלול להגיע לכדי מלחמת אחים מדממת: "מי שחושב שזה גבול שלא נגיע אליו - אין לו מושג".

האם יצליח?

היה נראה שאולי הנשיא יצליח לגשר בין הצדדים, אך עתה נראה שלא.

על פי התבטאויות השרים - הממשלה דוחה על הסף  את הצעת הפשרה שלו .

על פי התבטאויות מובילי המחאה - הם היו מוכנים להגיע לפשרה על בסיס הצעת הנשיא.

התוצאה - נראה שמתווה הנשיא (הנקרא מתווה העם) מת כבר בלידתו -  הממשלה מצידה ממשיכה עם החוקים החדשים והמתנגדים מצידם ממשיכים עם מאות אלפי אנשים שיוצאים לרחובות וככל הנראה - המחאות רק ילכו ויחריפו עד כדי אלימות ושיתוק המדינה.

-

ואלו הם החוקים שקורעים את מדינת ישראל לגזרים:

הוועדה לבחירת שופטים

מה המצב היום?

כיום מכהנים בוועדה 9 חברים – 4 פוליטיקאים, שלושה שופטים ושני חברי לשכת עורכי הדין. כדי למנות שופטים לבית המשפט השלום והמחוזי יש צורך ברוב רגיל ש 5 חברי ועדה וכדי למנות  שופטים לבית המשפט העליון יש צורך בתמיכה של שבעה מחברי הוועדה.

מהי תוכנית הרפורמה/ההפיכה של נתניהו-לוין:

בוועדה יכהנו 11 חברים – מהם  8 פוליטיקאים ו3 שופטים.

לפי הצעת החוק, כדי למנות שופטים לבית המשפט השלום, המחוזי והעליון - יש צורך בתמיכה של רק חמישה מחברי הוועדה – כך שהפוליטיקאים יוכלו למנות את מי שהם יחליטו ברוב אוטומטי.

מה אומר מתווה העם (הנשיא)

בוועדה יכהנו 11 חברים – 4 פוליטיקאים מהשלטון (ממשלה, קואליציה)  ובנוסף 2 ח"כים מסיעות אופוזיציה שונות, 3 שופטים, 2 נציגי ציבור משפטנים שיתמנו במשותף על ידי שר המשפטים ונשיא העליון. כלומר, לא יהיה רוב אוטומטי לשלטון,  מצד אחד ומצד שני לשופטים לא יהיה הכוח למנוע בחירת שופטים שהרוב בוועדה ירצה בהם, כולל לא בעליון. בחירת כל השופטים תהיה ברוב של שבעה חברים מתוך 11.

פסקת התגברות

מה המצב היום?

אין פסקת התגברות

מהי תוכנית הרפורמה/ההפיכה של נתניהו-לוין:

הקואליציה כבר הספיקה להעביר בקריאה ראשונה את הצעת החוק שמאפשרת לכנסת ברוב של 61, להתגבר על פסק דין של בית המשפט ולחוקק מחדש כל חוק מבלי שהשופטים יוכלו לבטלו שוב. בנוסף, לפי ההצעה, ניתן יהיה "לחסן" מראש חוק מפני ביקורת שיפוטית, גם אם הוא סותר את חוקי היסוד.

מה אומר מתווה העם (הנשיא)

לא תחוקק פסקת התגברות.

פסילת חוקים על ידי בית המשפט

מה המצב היום?

בית המשפט כבר קבע בעבר שבסמכותו לפסול חוקים שסותרים חוקי יסוד שהכנסת עצמה חוקקה. מקום המדינה ועד עכשיו נפסלו 22 חוקים רגילים, ואף לא חוק יסוד אחד.

מהי תוכנית הרפורמה/ההפיכה של נתניהו-לוין:

בג"ץ לא יוכל לפסול חוקי יסוד, ואילו חוקים רגילים ניתן יהיה לבטל רק בהרכב מלא של השופטים ובתמיכה של 13 מתוך 15 השופטים.

מה אומר מתווה העם (הנשיא)

בג"ץ לא יוכל לבטל חוקי יסוד. פסילת חוקים רגילים תוכל להיות רק בהרכב מורחב של 11 שופטים ובתמיכה של שני-שליש מהשופטים, כלומר בתמיכה של לפחות שבעה מהשופטים בהרכב. אם רוב השופטים יקבעו שהחוק סותר חוק יסוד הכנסת תדון בו שוב ותבחן תיקוני חקיקה.

הגדרת חוקי יסוד

מה המצב היום?

רובם של חוקי היסוד אינם משוריינים וניתן לשנות אותם ברוב של 61 חברי כנסת.

דוגמה לחוקי יסוד עיקריים:

חופש העיסוק - הקובע את זכותו של כל אזרח או תושב במדינה לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד.

כבוד האדם וחירותו – האומר שזכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין.  החוק מגן על חיי האדם, על גופו, על קניינו, על חירותו האישית, על זכותו של האדם בישראל לצאת את הארץ ולהיכנס אליה, על פרטיותו ועל צנעת הפרט.

ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי - ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל ועברית היא שפת המדינה; ישראל פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות ונשמרת בה הזיקה לבני העם היהודי כולו; המדינה אחראית להבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או אזרחותם. החוק קובע כי ההתיישבות היהודית היא ערך לאומי, יום העצמאות הוא יום החג הלאומי ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה הם ימי זיכרון רשמיים של המדינה. שבתות ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה. למי שאינם יהודים זכות לקיים את ימי המנוחה בשבתם ובחגיהם.

מהי תוכנית הרפורמה/ההפיכה של נתניהו-לוין:

משאירה את מצבם של חוקי היסוד כפי שהם כיום (שכאמור ניתן לשנות אותם ברוב רגיל של 61).

מה אומר מתווה העם (הנשיא)

חוק יסוד יתקבל בארבע קריאות – בשלוש הראשונות נדרש רוב של לפחות 61 ח"כים, ואילו בקריאה הרביעית נדרשת תמיכה של לפחות 80 ח"כים אם ההצבעה נערכה לפחות 3 חודשים אחרי הקריאה השלישית ולא בחצי השנה הראשונה לכהונת הכנסת. ניתן יהיה להעביר את החוק בקריאה רביעית גם ברוב של 70 ח"כים - רק אם ההצבעה נערכה בכנסת הבאה.
הוראות חוק הקשורות לבחירות תתקבלנה ברוב של 80 ח"כים בכל ארבע הקריאות.

עילת הסבירות

מה המצב היום?

בג"ץ משתמש כיום לא פעם ב"עילת הסבירות" כדי לבחון את חוקיות ההחלטות שמתקבלות על ידי הממשלה ורשויות המדינה.

מהי תוכנית הרפורמה/ההפיכה של נתניהו-לוין:

לא ניתן יהיה להשתמש בעילת הסבירות כדי לבקר את שיקול הדעת של הממשלה.

מה אומר מתווה העם (הנשיא)

בית המשפט לא יבחן את שיקול הדעת של הממשלה על בסיס עילת הסבירות בהחלטות בענייני מדיניות ומינוי שרים. החלטות של שרים בענייני מדיניות לא ייפסלו מחמת אי-סבירות אלא אם הן שרירותיות או מופרכות. בנוגע ליתר רשויות המדינה והרשויות הציבוריות עילת הסבירות תישאר כפי שהיא. (מתווה זה - יאפשר כעת למנות את אריה דרעי כשר).

היועצים המשפטיים

מה המצב היום?

קידום חוק היועמ"שים הופסק בסוף ינואר, לאחר שהתברר שאין בסמכות ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת לדון בו.

מהי תוכנית הרפורמה/ההפיכה של נתניהו-לוין:

חוות דעתם של היועצים המשפטיים לא תחייב את הממשלה או את השרים, והם יוכלו לפעול בניגוד לעמדת היועמ"שים. בנוסף, מינוי יועץ משפטי למשרד יהיה באמצעות משרת אמון.

מה אומר מתווה העם (הנשיא)

מינוי יועץ משפטי יהיה בהליך של מכרז והשר יוכל להדיח אותו רק בכפוף לאישור ועדה בראשות היועץ המשפטי לממשלה. חוות דעת היועמ"שים מחייבת, למעט בנוגע לחוקיות תוכן הצעות חוק שהממשלה מבקשת לקדם. אם היועמ"ש החליט לא לייצג את עמדת הממשלה או חבריה הם יהיו רשאים לייצוג משפטי נפרד.