חוותה אלימות קשה בחייה וכנגד כל הסיכויים הצליחה לשרוד - סיפורה של מתמודדת בתחרות הסבתא היפה
07.01.19 / 08:42
היא חזרה בתשובה בנעוריה, התחתנה בגיל 19 ובמשך כ-12 שנים הוכתה ע"י גרושה המנוח (ז"ל), לו כבר הספיקה למחול ולסלוח. ממקלטים לנשים מוכות - אליהם התגלגלה מאחד לשני, ואחרי שתי חוויות חוץ גופיות בהן זכתה לדבריה ביכולות מופלאות ומסרים ששינו את חייה - מזלית בצון (44) מאשדוד, לראשונה חשה את העוצמה הנשית שבתוכה כשהיא גוברת על הדימוי העצמי הנמוך והאתגרים שהציבו לה חייה, והחליטה להתמודד בתחרות הסבתא היפה של ישראל.
בצון: "היום אני במקום שאני יודעת מה אני רוצה מעצמי, לא מוותרת ועומדת על שלי"
כשתפגשו את האישה המיוחדת ומלאת שמחת החיים הזו, קשה יהיה לכם לתאר את שעברה. כשהייתה בת 17 היא חזרה בתשובה ובגיל 19 כבר הספיקה להתחתן, וזאת על אף התנגדותם של הוריה. במשך כמעט כל 12 שנות נישואיה ספגה אלימות קשה ואיומים מצד גרושה המנוח, לו הספיקה למחול ולסלוח.
מזלית בצון (44), אם לחמישה ילדים וסבתא לשני נכדים, כבר 6 שנים מתגוררת באשדוד. במשך כל אותן שנים בהן חוותה אלימות, היא לא פצתה את פיה. היא מספרת על חוויות אלימות קשות - אפילו כאישה שילדה זה עתה - בעודה אימא לתינוק בן יומו, תינוקת בת 11 חודשים וילד נוסף בן כמעט שנתיים, בהם נאלצה לטפל על אף כל הקושי.
באחד מהימים, היא מספרת, גרושה המנוח (ז"ל) חשד בה כי היא בוגדת בו, וזאת על אף היותה אישה מאמינה דתייה, שומרת מצוות, הוא משך אותה מהרכב וקרע ממנה את בגדיה למול היוצאים מבית הכנסת. בבושה גדולה התאמצה לכסות את גופה החשוף. המצב לדבריה רק הלך והתדרדר - היא מתארת מקרים בהם הגרוש שלה המנוח (ז"ל) שבר את שינייה, דקר אותה, חבט ודפק את ראשה ברצפה.
רב הקהילה, שידע על מצבה, הפציר בה שלא לגשת למשטרה מחשש לחילול השם, וציין בפניה כי הוא יטפל במקרה. לדבריה לא חל שינוי ולעתים תכופות מאוד חוותה אלימות קשה שהפכה שגרת יום בחייה. "מעולם לא סיפרתי זאת להורים" היא אומרת, "בתור אדם דתי אתה מאמין שהשם איתך ואם יש בעיה הוא פותר אותה."
בנוסף לכל, הם חיו בעוני רב והזדקקו לתמיכה וסיוע מאחרים ולחסדים רבים. היא מתארת מצבים בהם המקרר היה ריק ממזון ומספרת כי לעתים קרובות חיכה למשפחה סל מזון מאחורי דלת הבית שהשאירו אנשים שידעו על מצבם הלא פשוט. על אף כל זאת, המשיכה מזלית לקיים את חייה, היא טיפלה בילדיה וגידלה אותם עם כל הקושי הרב.
"אני לא יודעת מאיפה הגיע הכח לטפל בילדים, לדאוג לבית ועוד להחזיר אנשים בתשובה, באמת שאני לא יודעת" היא אומרת ומספרת כיצד היא וגרושה המנוח (ז"ל) פעלו במשך השנים, במקביל לכל המצב, למען החזרת אנשים בתשובה. מדיי שבוע קיימו בני הזוג דאז שיעורי תורה וקירוב לבבות ויחד החזירו עשרות אם לא מאות אנשים בתשובה.
היה זה יום אחד כשאביה החליט לבקרה במפתיע בביתה שבשומרון והזדעזע כשגילה את בתו עם רגל שבורה כששטפי דם על גופה. בו ברגע הוא החליט לשים לכך סוף, והגירושין לא איחרו לבוא.
במשך שלוש שנים החל מאותו רגע, הועברה מזלית ממעון לנשים מוכות אחד לאחר. היא הורידה את מלבושיה והתרחקה מכל סממן ולו הקטן ביותר הקושר אותה לדת. "כעסתי מאוד על מה שעברתי" היא אומרת, "כעסתי שעל אף שפעלתי למען עם ישראל נאלצתי לעבור את החוויות האלו."
הפחד והחשש מהגרוש, שלדבריה איים עליה ברצח במידה ותפנה למשטרה, לא הירפה וריחף מעליה בכל אותן שנים, מה גם שההתמודדות במעון לנשים מוכות הייתה לא פשוטה כלל. "אתה נחשף לסוגים שונים של נשים וצריך למצוא את מקומך ביניהן" - היא אומרת ומספרת שהכתה את אחת הנשים כהוגן מפני שזו הכתה את בנה הקטן, בעקבות כך הועברה למקלט אחר.
במקלט החדש היא מספרת כי היחס שקיבלה היה שונה לגמרי - משם היא יצאה לאוויר העולם והחלה לבנות את חייה מחדש. מאז, מזלית שלא עבדה קודם לכן, למדה הנהלת חשבונות וניהלה תיקי לקוחות בחברות שונות. כיום היא לומדת לימודים פנסיונים ומשמשת כמנהלת מכירות בחברת ביטוח גדולה.
מזלית, בכל זאת - עם כל מה שעברת, מה באמת הניע אותך לקום על הרגליים?
"הרצון להוכיח להורים שלי שאני מסוגלת. הייתי ילדה מרדנית, תמיד הייתי האשמה בעיניהם. ואחרי כל מה שעברתי, חיפשתי את הדרך להראות להם שאני מבינה כי עשיתי טעות ומנגד להוכיח להם שאני מסוגלת לעמוד על הרגליים."
ומה הביא את התפנית, מה גרם לשינוי מבחינתך?
"עברתי פעמיים חוויה חוץ גופית בסביבות גיל 30 ומשם שיניתי מסלול."
מה זאת אומרת חוויה חוץ גופית, איך זה קרה?
"נכנסתי לישון, תוך כדי הירדמות הרגשתי לפתע שאני לא מצליחה להזיז את הגוף, כאילו כוח מסוים השתלט עליי. פתאום, כמו בקבוק שמפניה שנפתח, הרגשתי את הנשמה יוצאת. הייתי בגובה התקרה, נבהלתי מאוד. התחלתי לצרוח לילד שלי שיתעורר, התחלתי להבין שאני מנותקת מהגוף."
"נכנסתי לעולם חשוך בהבנה שאם אני עולה למעלה אין לי איך ולאן לחזור".
מזלית ממשיכה לספר, "התחלתי לפחד, חשתי בלבול ולחץ מטורף. פתאום הרגשתי שאני נשאבת כלפי מעלה והגעתי לעולם פתוח בתוכו אור גדול. קשה לתאר זאת - זה היה אור ממגנט, כזה שעוטף אותך באהבה. פתאום שכחתי מכל הצרות, אפילו הילדים כבר לא היו בראש שלי."
ומה אז?
"האור החל לדבר אליי. הייתה תחושה שכל העולם רועד...הוא קרא לי בשמי, חזר ואמר שלוש פעמים: "מזלית, את צריכה לחזור בתשובה". הבטחתי לו שאעשה זאת וביקשתי שרק יחזיר אותי לילדיי. התבקשתי לומר 'שמע ישראל', ובו ברגע שאמרתי את הפסוק, הייתי עם העיניים פקוחות במיטה."
וזה באמת השפיע עלייך?
"האמת זה עשה משהו בפנים, אבל לא הייתי מוכנה לחזור בתשובה, עדיין היה בי כעס גדול".
ומה קרה הלאה?
"אחרי שלושה חודשים שוב זה קרה והפעם חששתי שלא אחזור...בכיתי וצעקתי, אך לשווא. לפתע הרגשתי יד גדולה שמכופפת אותי, כאילו הטבילה אותי, שלוש פעמים. בדיעבד זה הרגיש כאילו טיהרו אותי לפני המפגש עם אור."
"ואז ראיתי פמוטים ענקיים אולי בגובה של 50 מטר" הוסיפה מזלית לספר, "הסבירו לי שאלו הן המצוות שעשיתי בחיי. התקרבתי אליהן בהבנה ובידיעה שאם אוחז בהם אחזור לעצמי, אך הם התרחקו ממני. חשתי בושה גדולה על כך, ובן רגע נבלעתי לעולם הנפטרים."
מצמרר.
מה גרם לך לחשוב שמדובר בעולם הנפטרים?
"אין לי דרך להסביר לך, אתה פשוט מבין את זה."
אם מותר לשאול, מה ראית שם?
"זה היה מעין סיור מודרך. צד אחד היה מואר והייתה בו אנרגיה טובה, ובצד השני היה חושך, ממנו בקעו צעקות, כמו: 'אבא, אימא, בבקשה לא!'. יכולתי לחוש צער גדול בוקע משם. אלו היו הנשמות האבודות. בשלב הזה הראו לי את התהליך שהנשמה עוברת - מהרגע שנפטרה מן העולם ועד שהיא מגיעה לעולם בו נכחתי בעצמי."
"החוויה החוץ גופית הזו הייתה שונה מהקודמת" – היא מבקשת לומר, "הבנתי שאין כוונה לקחת אותי, הבנתי שמנסים להעביר לי את המסר: 'מזלית היקרה. יש לך ייעוד, עלייך לחזור למסלול'. בנוסף, קיבלתי שם המון הסברים ולא מעט מידע."
כמו מה למשל?
"הסבירו לי למשל שאין דבר כזה 'דתי' או 'חילוני' – יש אדם 'קרוב' או אדם 'רחוק'. הסבירו לי שלא ניכר האדם בלבושו אלא על פי מעשיו, אך ורק על פי מעשיו. הסבירו לי את החשיבות והמשמעות של כיבוד הורים, השבת, אהבת ישראל, את חשיבותה של הנתינה וכי יש לאהוב את הבורא ללא תנאים, בלי לעשות איתו "ביזנס"."
מרתק ומסקרן מאוד, אך גם מאוד מרתיע.
איך זה משפיע עלייך כיום?
"היום אני משתמשת במידע שקיבלתי, אני מבינה את הדברים אחרת לגמרי. אפשר לומר שקיבלתי במתנה את היכולת לעזור לאנשים".
איך זה מתבטא?
"גיליתי חום לא מוסבר ביד, גיליתי שאני רואה דברים קצת מעבר. כך התחלתי לטפל באנשים, לעזור להם ולרפא אותם, הבנתי שעליי להביא אותם לידיעה שיש בורא לעולם ולאו דווקא דרך המקום הדתי".
לדבריה, החל מאותו הרגע היא הפכה 'מתקשרת' והסיוע לאנשים כבר נקרה בדרכה מבלי שיכלה להתעלם מכך, גם כיום בתור מנהלת מכירות. היא מסבירה כי הטיפול והסיוע שואב המון אנרגיה ומתארת מצבים בהם תש כוחה עד כדי שנאלצה לנוח במשך ימים שלמים בכדי לאגור כוחות מחדש.
מה גם, מאז החוויה הבינה לדבריה כי עליה לעזור לנשמות עם ישראל שנפטרו מן העולם ואין מי שידאג להן. "הם באו לי בחלומות בלילה, אמרו תודה" היא אומרת ומסבירה: "בסופו של דבר יש חיבור בין העולמות, אין איך להתנגד לזה - כל עם ישראל ערבים זה לזה, גם בבחינה האנרגטית".
איזו חוויה.
טופלת פעם אצל פסיכולוג?
"מעולם לא טופלתי. כמו שאתה רואה אני אדם מאושר, אני מתפרנסת בכבוד ודואגת למשפחתי".
זה לא מפחיד אותך?
"אין לי פחד מכלום. זה משהו שיכול לקרות רק כשיש לך אמונה חזקה בבורא עולם. תאמין או לא, דרך הטיפול, העזרה לאנשים והתקשור, אני זוכה לרפא את עצמי."
"מרבית הזמן התמקדתי באבל שלי, בכאב, בצער ובתחושת הקורבן שנשאתי עמי" אומרת מזלית על אף החוויות מרוממות הרוח שחוותה ומסבירה כי מעולם לא הרגישה שהיא ממצה את היכולות שלה. "תמיד האשמתי את עצמי על כל מה שעברתי, הרגשתי שאני לא בסדר".
"עד גיל כמעט 30" - היא מסבירה, "נפלתי המון פעמים וחייתי עם דימוי עצמי מאוד נמוך, על אף הכוחות הנפשיים שהיו בי מעצם הצורך ההישרדותי הבסיסי בגידול ילדיי. תמיד הייתי למען כולם, שכחתי ממזלית - מפה ועד לתת מקום לאישה שבתוכי ולטפח אותה, הדרך הייתה ארוכה."
בימים אלו משתתפת מזלית בתחרות הסבתא היפה בישראל, בהפקתו של הצלם אורי קריספין, מהמובילים בתחום תחרויות היופי של נשים בארץ. ממפגש אחד לאחר, היא פוגשת לדבריה עוד ועוד נשים בעלות נוכחות ועוצמה ומיום צילומים אחד לאחר היא זוכה לראשונה, להקדיש זמן איכות לעצמה.
"אתה נחשף לסיפורים של נשים אחרות, נשים בעלות נוכחות שרואות את עצמן לפני הכל, נשים שמקדישות לעצמן ואוהבות את עצמן - אתה מקבל השראה" - היא אומרת, "ככה לאט לאט התחלתי להתייחס לעצמי עם הרבה יותר כבוד והערכה, פתאום אני רואה את מזלית."
כיצד זה בא לידי ביטוי?
"בפעם הראשונה בחיי אני מרגישה שקיבלתי את ההזדמנות להכיר את עצמי. תמיד הרגשתי שאני לא בסדר, שעליי להשתנות ושאף אחד לא מעריך אותי. כעת, התחרות וכל מה שהיא מביאה איתה גורמת לי להרגיש אישה צעירה, ועם כל הפרגון שאני מקבלת, אני מרגישה בעלת ערך."
"התחרות היא מחווה מאוד יפה ומאוד מכבדת עבורנו" – היא מוסיפה, "מבחינתי כבר זכינו כולנו - בהיכרות שלנו אחת עם השנייה, בתואר הסבתא ובפרגון האדיר שמגיע מכל עבר, אני דואגת לומר זאת גם לבנות המהממות, שהיופי שלהן מקרין את המידות הפנימיות שלהן."
תחרות הסבתא היפה של ישראל תתקיים ב-04.02.2019, בטקס נוצץ ומיוחד במשכן לאמנויות במה אשדוד. לעדכונים ולפרטים נוספים לחצו כאן או היכנסו: urikrispin