מסתבר שכולם מסכימים על כך שהמצב בנמל אשדוד לא יכול להישאר כמו שהוא. בין אם בהפרטה ובין אם בהנפקה. ובכל זאת, בממשלה יש הסבורים כי הפרטה לא תוכל להתקיים כעת בגלל עמדת השרים, שמושפעים מוועדי העובדים וגם לנוכח הפעילות הביטחונית הערה המתרחשת בנמל וכן לנוכח העובדה כי בשונה מהתקופה שאחרי הקורונה, אז הופרט נמל חיפה בסכום עתק של 4 מיליארד שקל, ישראל היא לא יעד מועדף להשקעות. גם האינפלציה ושיעורי הריבית הגבוהים מצננים את השוק.

אולם מטיוטת חוק ההסדרים שהודלפה לתקשורת שבמתכוון או שלא, עולה הצעה כי תוקם ועדה לקידום הליך מכירת מניות נמל אשדוד לגורמים פרטיים.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי: "הרפורמה בנמלים המקודמת בשני העשורים האחרונים, הביאה לפתיחת השוק לתחרות על ידי הקמה של שני נמלים חדשים ומכרוזם לגורמים פרטיים וכן על ידי הפרטה. פתיחה לתחרות הביאה לשיפור ברמת השירות והורדת המחיר של שירותי ניטול המטענים. מוצע כעת לפעול לקידום הפרטת נמל אשדוד וזאת על מנת להביא להתייעלות ולאפשר לחברת נמל אשדוד להוות שחקן מרכזי".

לעומתם, יו"ר הנמל שאול שניידר אמר בכנס התשתיות של גלובס לפני כחצי שנה כי "אירועי ה־7 באוקטובר שינו את התפיסה במדינה והביאו להתעוררות. לא הכול יכול להיות מופרט וכבסיס לתחרות. נמל אשדוד צריך להישאר בשליטת המדינה, אבל זה גוף שזקוק להשקעות ולכספים כדי להיות תחרותי יותר. לכן, יש לנו שתי אפשרויות: אחת, לבצע גיוס חוב - זה פחות אטרקטיבי בגלל הריביות, ואפשר לבצע הנפקה של מניות מיעוט. אנחנו מדברים על זה עם רשות החברות וגם ההסתדרות בתמונה".

עוד אמר שניידר כי "ביצוע הנפקה של 49% מהנמל ישפר את מבנה ההון של החברה ויאפשר לה להתחרות בצורה יותר יעילה. אנחנו במהלך הערכת שווי ראשונה, עוד חודש נקבל אותה. מדובר במספר מיליארדים. צריך לנטרל את המזומנים בקופה ולראות כמה התשתיות שוות למפעילים. נמל חיפה שווה 4 מיליארד, אבל ההצעה השנייה הייתה פחות מ־3 מיליארד, זה גם השווי שלנו בנטרול המזומן".

מי שאמור להתמנות לממלא מקום מנהל הרשות, רועי כחלון,שהוביל את הפרטת נמל חיפה אמר כי - "נמל אשדוד מתפתח למפלצת שאף אחד לא רוצה לגעת בה. בסוף זה יתפוצץ. אתה לא יכול להתנהל עם חברה של 1,400 עובדים ולהתחרות בחברה פרטית, זה צריך להדאיג את כולם. עדיף שזה שתתבצע הפרטה כמה שיותר מהר - כל חצי שנה שעוברת פוגעת בנמל, מקטינה את הכדאיות הכלכלית, מקטינה את התמורה שהמדינה תקבל, ופוגעת בציבור, בנמל ובעובדים".

עוד הוסיף כי "החשש כרגע הוא שזה לא מעניין אף אחד - ההיצע הנמלי הוא טוב מאוד וגם בקנה מידה בינלאומי המצב הוא טוב. בעבר הורדת השאלטר הלחיצה את המדינה אבל זה כבר לא האירוע. יש פה אירוע אחר ספציפי ובעייתי שמשפיע על נמל אשדוד בעיקר, ולכן המשאבים והאנרגיות לא שם. אני חושש שהעובדים פספסו את הרכבת, אך אסור להרים ידיים".

אולם השקפתו של כחלון היא שההפרטה צריכה לבוא דרך העובדים ודרכם לפוליטיקאים. לעומת זאת, ההצעה הנוכחית של האוצר, מובאת מבלי שהתקיימו דיונים אודותיה.

מנגד, במשרד האוצר יוכלו לטעון שהסכמי הרפורמה בנמלים כבר נחתמו לפני שנים וגם הליך ההפרטה כבר עבר בממשלה קודם לכן, ולכן מדובר רק באשרור החלטות שהממשלה כבר קיבלה. במשרד האוצר מתנגדים לתגמול נוסף לעובדים במסגרת הנפקה וזאת משום שלטענתם הסכמי הרפורמה בנמלים כבר כוללים תגמולים אלו.

ואולם, בהנהלת הנמל וברשות החברות סבורים שיש לנהל עם ההסתדרות משא ומתן נפרד על ההנפקה. אישוש נוסף לטענה זו ניתן למצוא במתווה שהתגבש להסדרה בנמלים שבמשרדי האוצר והתחבורה רצו להוציא לפועל, ובמסגרתה רציף 25, הרציף הריק שנמצא באשדוד, אמור היה להינתן לנמל לתקופה של חמש שנים.

הרציף הזה שימש לבניית נמל הדרום המתחרה שמופעל על ידי החברה השוויצרית TIL, ומאז השלמתו נותר ריק כ"שוט" מעל עובדי הנמל כך שאם יסרבו להפרטה, הרציף ימוכרז ויוקם נמל נוסף מתחרה בתוך שטחי נמל אשדוד. הרציף ניתן מתוך הנחה שההפרטה מתרחקת ושבינתיים אפשר לתת לנמל כלים להתמודד עם התחרות, ולהביא אותו להסכים למתן הטבות לנמלים אחרים. כך לא ברור כיצד ניהלו מדיניות שמניחה שלא תהיה הפרטה רק לפני חודשים, וכעת מקדמים אותה במסגרת חוק הסדרים.

ממול הרצון של האוצר, עומדים הלחצים של משרד התחבורה ושל ועד העובדים החזק של הנמל, לצד טענות על פגיעה אפשרית בביטחון המדינה, עשויים להשאיר את נמל אשדוד כנמל הממשלתי האחרון גם בעתיד.