למה דווקא עכשיו אנו בתקופה הביטחונית הרגישה ביותר אי פעם
21.04.22 / 11:20
פעם ב-10 שנים יש סיטואציה ששלושת החגים – רמאדן, פסחא ופסח, נופלים על אותם תאריכים ולכן מעלים את פוטנציאל ההתנגשות בירושלים שגרר לרחבי הארץ ואף לנתק עם מדינות ערב עימם יש לנו הסכמי שלום.
את התקופה הרגישה הזו מנצלים עד תום קיצוניים משני הצדדים (שאין להם אחריות על הכתפיים ואין מי שירגיע אותם) - מהצד האחד החמאס והג'יהאד האסלמי ומהצד השני (עם כל ההבדלים ביניהם) ארגוני הימין הקיצוני בישראל.
למה זה בדיוק מה שהם רוצים שיקרה?
בחמאס עזה אומרים היום - "אנו בתחילתה של מערכה".
גורמי הביטחון דואגים מניצוץ שיבעיר את השטח.
האם בממשלה גם יצליחו להוריד את גובה הלהבות?
בפועל בפסח השנה נרשם שיא של כל הזמנים במתפללים יהודים בהר הבית (מאז קום המדינה).
זכות קיומם של הקיצוניים מהצד היהודי ומהצד המוסלמי, הוא רק בעיטות מתח בטחוני ולחימה – בתקופות רגועות הם לא נהנים מתשומת הלב הציבורית.
הם קוראים לייצר פרובוקציות ואלימות באחד המקומות הרגישים ביותר בעולם.
מקום בו כל זיק קטן עשוי להבעיר לא רק את ירושלים כי אם גם את כל המדינה (כפי שהיה בשומר חומות רק לפני שנה בתקופת נתניהו עם 4369 רקטות לעבר ישראל ומהומות דמים ברחבות) והפעם אולי גם להצליח להבעיר את המזרח התיכון כולו (זה יכול לקרות בקלות ואולי זה רק עניין של זמן). תקופה רגישה זו היא ההזדמנות של הקיצונים לפעול.
נוצרה להם עכשיו הזדמנות טובה מאי פעם - רמאדן, פסחא ופסח, נופלים על אותם תאריכים - הרגישות הדתית בשיאה (וזה טוב לאנשי החמאס). וזה יושב היטב לאלו בישראל שרואים שהשלטון בישראל צריך עוד דחיפה כדי להפיל אותו ולסכסך אותו מבפנים.
ההתלקחות צפויה לא רק בירושלים כמובן, אלא עשויה להמשיך בעזה באמצעות ירי טילים על ישראל משם, כמו בשנה שעברה במבצע "שומר חומות", בכל רחבי ישראל.
בתקופה רגישה זו - כל זיק קטן יכול להבעיר את הדרום והמדינה. רמז לכך קיבלנו מירי 7 הרקטות אמש לכיוון שדרות בעקבות המהומות בירושלים וגררה תגובה של צה"ל. אבל אם המתונים לא ידעו להרגיע את הרוחות, ההתדרדרות תוכל להיות רחבה הרבה יותר.
הפוטנציאל הפעם הוא גם לסכסך את ישראל עם העולם הערבי כולו:
יחסי השלום עם העולם הערבי נבנו והתחממו עקב אינטרסים משותפים שנוצרו - אבל גם לחמאס וגם לימין הקיצוני בישראל אינטרס משותף עכשיו - לסכסך את ישראל עם המדינות הערביות המתונות.
לשני הקיצוניים מכאן ומשם - לא מתאימים הרגיעה ויחסי שלום -
הקיצוניים היהודים (כמו בן גביר) פועלים במסגרת תיאוריית הכאוס הכהניסטית (מנהיגם ורבם) - לחתור למלחמת גוג ומגוג, מתוך האמונה שככל שיהיה רע יותר, יהיה טוב יותר ולאחרי מלחמת גוג ומגוג יבוא המשיח.
הכהניסטים רק לפני כשנה קיבלו לגיטימציה מהליכוד בראשות נתניהו שאפשר להם להיכנס לכנסת באמצעות חיבור ודיל שרקם עם הציונות הדתית ומאז הכשיר אותם ציבורית ועתה הם מתחזקים בציבור שמתרשם מהתבטאויותיהם הלוחמניות. ככל שהמצב נפיץ יותר, כך כוחם האלקוטורלי עולה. יש להניח שבליכוד יצטערו בעתיד על המהלך שנועד לשרת אינטרסים זמניים והוא יעמוד להם לרועץ אם וכאשר הם יחזרו לשלטון.
הקיצונים המוסלמים מהחמאס והג'האד, מתנגדים לכל הכרה במדינת ישראל ולכל פשרה תהיה אשר תהיה. הם הפכו לשליטים הבלעדים בעזה בעקבות טעות קריטית של נשיא ארה"ב אובמה שדחף לבחירות דמוקרטיות בעזה, אך מאז שנבחרו, אין עוד שם דמוקרטיה ולא ניתן להוריד אותם מהשלטון.
לא רק עזה -
ראש העיר רהט פאיז אבו סהיבאן (וכמוהו ראשי רשויות ערביות ישראליות נוספות) הזהירו אתמול כי המהומות בין הפלסטינים לכוחות הביטחון באזור מסגד אל-אקצא עלולות להשפיע על יישובים בצפון ובדרום ישראל. לדבריהם, "העניין נפיץ מאוד, הכול תלוי במה שמתרחש במסגד אל-אקצא".
היחסים הבינלאומיים נפיצים:
התלקחות בירושלים יכולה לחסל את מערכת היחסים הדיפלומטית גם עם המדינות הערביות המתונות.
השבוע רק קיבלנו רמז לבאות -
כך ראינו השבוע את "הסכמי אברהם" כמעט ומתפוררים לנגד עיננו, כך הירדנים יצאו במתקפה חסרת תקדים נגד ממשלת ישראל ובמקביל זכינו לגינויים ממרוקו ומרחבי העולם - בטענה על היד הקשוחה שהפעילו כוחות הביטחון מול המתפללים (כשבעולם לא רואים את התמונה האמתית, אלא את התמונה המעוות שיוצרים הקיצוניים בתקשורת וברשתות החברתיות משני הצדדים).
עד כה בתקופת הממשלה הנוכחית היחסים בין ישראל לירדן השתפרו משמעותית, אך כעת עומדות המדינות בפני אפשרות למשבר של ממש, על רקע הודעות הגינוי החריפות של ירדן למהומות בהר הבית.
משרד החוץ הירדני העביר לממשלת ישראל את הצורך לכבד את זכויות המתפללים לקיים את הפולחן הדתי שלהם בחופשיות וללא הגבלות. כולל דרישה להפסקה מיידית של "כל ההפרות הישראליות והניסיונות הישראליים שמטרתם לשנות את הסטטוס-קוו ההיסטורי והמשפטי במסגד אל-אקצא ולחלק אותו לפי קריטריונים של מיקום וזמני תפילה".
משרד החוץ הישראלי הגיב על ההודעה הירדנית בחריפות והאשים את ירדן ב"מתן רוח גבית לאלימות ותרומה להסלמה".
שר החוץ לפיד השיב לירדנים: "אתם פוגעים במאמצים להשכין שקט בירושלים ונותנים רוח גבית לאלו שפוגעים בקדושת החגים ונוקטים אלימות המסכנת חיי אזרחים מוסלמים ויהודים כאחד. ישראל שומרת על הסטטוס-קוו בהר הבית. כל שותף אחראי צריך להכיר בכך ולא לקחת חלק בהפצת ידיעות שקריות לחלוטין, שרק מתסיסות את האווירה. הצהרות תמיכה במעשי אלימות, כולל יידוי אבנים, הן בלתי נתפסות ותורמות להסלמה. אין לנו שום כוונות לשנות הסטטוס קוו בהר הבית, אך לא נאפשר השלכת אבנים לכותל. לא נאפשר ירי זיקוקים מתוך המסגד לעבר יהודים ובכלל".
במקביל, שר החוץ יאיר לפיד מנסה להרגיע את התלהטות הרוחות בעולם הערבי ושוחח עם שר החוץ האמרתי עבדאללה בן זייד על קידום הסובלנות הדתית והשלום בין ישראלים לערבים במזרח התיכון.
השניים דנו בהתמודדות עם המידע הכוזב שמופץ נגד ישראל בעולם ואיחלו אחד לשני חג שמח לרגל החג השני של פסח והרמדאן.
הירדנים כמו, העולם הערבי, ניזונים מפרסומים כוזבים, מסיתים ומטעים על ההתרחשויות בהר הבית כדי להסלים את המצב עוד יותר ובמשרד החוץ פועלים כדי לנסות להרגיע את הרוחות.
אולם גורמים קיצוניים בישראל לא מעוניינים להרגיע את הרוחות, להיפך, הם ניזונים מהאש.
ברגע שירושלים תתלקח, למנהיגים הערבים בעולם יהיה קשה לשבת מנגד.
את ההסלמה ניצלו ארגוני ימין קיצוניים כדי להקדים את מצעד הדגלים -
מצעד הדגלים הוא מצעד המתקיים מדי שנה ביום ירושלים בעיר ירושלים, כדי לחגוג את איחודה של העיר ואת חידוש הריבונות היהודית והישראלית במקומות הקדושים ליהודים, בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים והוא התקיים בישראל מאז 1968 ועד היום.
אולם הצעדה אמש (כמו בשנה שעברה) לא התקיימה בתאריך הרשמי, ביום ירושלים. אלא כשמארגניה החדשים זיהו תקופה מתוחה ונפיצה בה הם יכולים לזכות בתשומת לב תקשורתית וציבורית גדולה יותר. קבוצת צועדים הגיעו לשכונות המוסלמיות ולהר הבית וצעקו - "מוות לערבים ו"מוחמד מת". זה מדליק את כל העולם הערבי, כולל את אלו שיש להם איתנו יחסים דיפלומטיים טובים.
בכיר במשטרה אומר - "אין דבר ולא חצי דבר בין הפרובוקציה המכוערת הזו לבין ריבונות. שכן ריבונות כרוכה באחריות כוללת של מדינה. הדרך היחידה להפגין ריבונות בירושלים היא למנוע מאויביה לבצע בה את זממם".
עוד מוסיף בכיר במשטרה כי - "אלו ימים שבהם משטרת ישראל מתוחה עד סף היכולות המבצעיות שלה. כל תוספת כמו צעדת דגלים או לשכה של בן גביר בשער שכם פוגעת בהיערכות המשטרה בגזרות אחרות.
למעט ירושלים יש עוד מוקדים מורכבים בהם המשטרה שומרת על שקט. הכול רגיש כעת ובכל מקום יכולה להתחיל הסלמה".
תחרות בין בן גביר לסמטריץ' מי יותר קיצוני:
בימים האחרונים נשברו כל שיאי עליית היהודים על הר הבית, אבל זה לא מספק את אנשי הימין והעובדה הזאת לא נוחה להם ציבורית - המסר שמבקשים להעביר מכסאות האופוזיציה הוא שאיבדנו את המשילות ויש להחזירה בכוח הפרובוקציה.
סמוטריץ' (שעשה את הקואליציה עם בן גביר), היה עד עתה הסמן הכי ימני בכנסת ועתה הוא לא רוצה להישאר מאחור ומישר קו וכך השניים מגבירים ווליום בשאלה מי הכי ימני קיצוני ועד כמה רחוק צריך ללכת בהר הבית (למרות שעד היום היה סטטוס קוו שעבד והיה מוסכם על כל ממשלות ישראל). מכאן אנו רואים הכיצד השיח רק הולך ומקצין ומה שהיה נחשב להכי ימין לפני שנה, מסומן כשמאל כלפי הציבור בישראל.
בכירים מאוד בזרועות הביטחון, אומרים – "סמוטריץ' בתוך הקבינט (כשיש לו אחריות על הכתפיים) זה לא סמוטריץ' מהטלוויזיה, מהטוויטר או מהכנסת. הוא היה הרבה יותר אחראי ממה שהוא נראה, הוא לא התלהם, לא היו לו דרישות לוחמניות, הוא הבין את הסיכונים ואת הנסיבות ואת מכלול השיקולים. הופתענו ממנו מאוד בעת האחרונה. הוא יודע שהממשלה הזו נלחמת בטרור טוב ויעיל יותר מקודמתה. הרי הוא היה שם. הוא יודע שבנימין נתניהו סגר את הר הבית לתקופות ארוכות בהרבה מהתקופה שבה הוא נסגר עכשיו. אבל עתה כשהוא לא חבר בקבינט הביטחוני, אין לו אחריות על הכתפיים, ומצד שני הוא מאותגר מההתבטאויות הקיצוניות של בן גביר. בתוך תוכו הוא יודע שלא לגן העדן הנצחי הוא מוביל אותנו, אלא לגיהינום".
לליכוד שהוא בצד המתון של המפה הפוליטית בישראל וכך לחרדים, האווירה הנוכחית מתאימה כי היא עשויה לסייע להם לחזור לשלטון והם נותנים להם רוח גבית מאחור ולגיטמציה ציבורית - אך אם או כאשר הם יחזרו לשלטון - יהיה מאוחר מידי להחזיר את הגלגל לאחור ומה שעושים הקיצונים לבנט, הם יעשו לנתניהו או לכל ראש ממשלה אחר.
במקביל, מי שנחשבים לאנשי ימין מובהקים, מזדעזעים מהדרך של הימין הקיצוני ומזהירים אותנו מאסון -
בפוסט שכתב השבוע ח"כ מתן כהנא, מאנשי הימין המובהקים בציונות הדתית הוא אומר:
"לא תכננתי לכתוב השבוע, אני בחופשה על אי מרוחק, מביט בעיניים כלות על ניסיונם של שטופי המוח והשנאה להעלות את המולדת האהובה שלנו בלהבות. למה? ככה. זה לא עניין של ימין או שמאל או של זהות יהודית. את כל ההבלים הללו ניתן להפריך תוך חצי דקה. העובדות, האמת, הנסיבות, לא מפריעות לאלה שמנסים להעלות את כולנו בסערה השמיימה.
הם שורפים את המועדון, מחרחרים אש ומדון ומשחקים בחבית אבק השריפה הנפיצה ביותר בעולם".
מתן כהנא, ח"כ מהימין החדש - קצין צה"ל במילואים בדרגת אלוף-משנה, ששירת כלוחם בסיירת מטכ"ל ומשם המשיך כטייס קרב בחיל האוויר הישראלי עד למינויו כמפקד טייסת F-16.
אבל בעולם החדש של הפוליטיקה הישראלית, גם ימנים שהם גם מתנחלים, גם דתיים וגם ביטחוניסטים מובהקים שלא מוכנים לשום פשרות על ארץ ישראל - הם לא מספיק ימניים ומסומנים כשמאל ע"י הקיצוניים ברשתות החברתיות ובראיונות לתקשורת.
הימין החדש בפוליטיקה המוסדית של ישראל דורשת מעשים קיצוניים שיבעירו את השטח ואתם היחסים עם העולם הערבי.... וזה בדיוק מה שרוצים גם בג'האד האיסלמי.