המדינה עשתה קופה על מתקן ההתפלה הכושל באשדוד

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('81ac9531-c609-48a8-ac52-034f9ac46be3','/dyncontent/2024/9/8/9c8b4e81-c302-484f-8021-2228ff2f53ca.jpg',18400,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('81ac9531-c609-48a8-ac52-034f9ac46be3','/dyncontent/2024/8/7/5067193b-26d8-471b-8cdb-027b2ddffd67.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('81ac9531-c609-48a8-ac52-034f9ac46be3','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('81ac9531-c609-48a8-ac52-034f9ac46be3','/dyncontent/2024/11/21/03f786a2-f591-443c-83c8-a3eb37622404.jpg',18504,'נטו חיסכון אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('81ac9531-c609-48a8-ac52-034f9ac46be3','/dyncontent/2024/6/9/cf98dfec-78a0-42f1-bab3-156d5c7da59e.jpg',18020,'שפע אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('81ac9531-c609-48a8-ac52-034f9ac46be3','/dyncontent/2024/8/27/9d7f959a-bbf3-4870-ac1e-bb6b597a0e74.jpg',18332,'אלפרד טניס אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('81ac9531-c609-48a8-ac52-034f9ac46be3','/dyncontent/2024/8/21/6581fe1f-546c-4598-b8e6-86cd7af10d3f.jpg',18239,'עירייה אייטם ',525,78,true,20608,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

אחרי שנים שבהן מתקן ההתפלה באשדוד היה שם נרדף לכישלון ניהולי וצבר הפסדים של 422 מיליון שקל, הציעו החברות שפיר וג'נריישן — סכום של 909 מיליון שקל עבור זיכיון של המתקן.

הסכום שהציעו שפיר וג'נריישן, עבור מתקן ההתפלה באשדוד הוא גדול פי שלושה מההערכה שהייתה במשרד האוצר ואף עשרות אחוזים מההערכות האופטימיות ביותר של המדינה.
הספקו של מתקן ההתפלה באשדוד מתוכנן לכ 100 מיליון מ"ק לשנה.

מתקן ההתפלה באשדוד

מתקן ההתפלה באשדוד הוקם על ידי מקורות ייזום, לאחר מעורבות פוליטית כבדה שהבטיחה את זכייתה של החברה הממשלתית בפרויקט.

בהקמת המתקן הושקעו כ 1.5 מיליארד שקל והייתה אמורה להתחיל ב–2011, אך בעקבות עיכובים הפעלתו המסחרית החלה רק בסוף 2015, שנתיים לאחר המועד שאליו התחייבה מקורות.

הפרויקט סבל מבעיות הנדסיות קשות, שגרמו לכך שכושר ההתפלה שלו היה נמוך ב–15% מהספקו המתוכנן.

לפי ההסכם בין מקורות למדינה, מתקן ההתפלה באשדוד זכאי לתשלום של 1.1 שקלים עבור כל מ"ק שהוא מייצר, בתמורה לזמינות המים שהתפיל לרשות המים.

ההסכם כולל גם קנס של 70 אגורות על כל מ"ק שהמתקן לא סיפק כפי שהתחייב. לכן, הבעיות ההנדסיות שעיכבו את הפעלת המתקן גרמו להפסדים כבדים לחברת מקורות ייזום.

בשל העובדה שמראש לא נבנתה תחנת כוח שתספק את צורכי האנרגיה שלו, המתקן רכש את החשמל שצרך מרשת החשמל והוא תוכנן לפעול בעיקר בשעות שבהן תעריף החשמל נמוך.

מכיוון שהמתקן לא הגיע להספקו המתוכנן, מקורות ייזום נאלצה להפעיל אותו גם בשעות שבהן תעריף החשמל היה בשיאו, מה שהעמיק את הפסדיה של החברה הבת וקירב אותה לסוף דרכה הכלכלית. רק הזרמות כספים וערבות מהחברה האם מנעו את קריסתה.

המכרז היה על שני נכסים:

המדינה ורשות החשמל רצו לפתות את החברות שמתמודדות במכרז לרכוש את מתקן ההתפלה הכושל, ולכן העניקו להן סוכריה: רישיון להקים ולהפעיל תחנת כוח שהספקה עד 100 מגה־ואט בשוק התחרותי, לתקופה של 20 שנה.

מתקן להתפלה, והזכות להקים תחנת כוח. המתקן מוכר את המים במחיר שידוע רק לצרכן אחד — רשות המים, במשך 17 שנה לכל היותר.

תחנת הכוח תהיה בעלת הספק של 100 מגה־ואט לכל היותר, זאת לפי אסדרה ספציפית שתיקבע בשבילה. היא תמכור את החשמל שתייצר לאורך 20 שנה לשני צרכנים לכל היותר: מתקן ההתפלה באשדוד (30–50 מגה־ואט) וחברת נגה, שמנהלת את מערכת החשמל (50–70 מגה־ואט).

 

מי הן הזוכות במכרז?

ג'נריישן היא קרן להשקעה בתשתיות שהוקמה ב–2018. היא נסחרת בבורסה ומשקיעה בהתפלת מים באמצעות החברה הבת GES, וכן בתחבורה ציבורית, חלוקת גז טבעי וייצור חשמל באמצעות רפק אנרגיה, ובאנרגיות מתחדשות באמצעות סולגרין.

שפיר היא אחת מחברות התשתית הגדולות בישראל. היא נסחרת בשווי של 9.6 מיליארד שקל.

בעלי השליטה בשפיר הם האחים הראל וישראל שפירא, שנחשבים לאנשי עסקים ממולחים שמרחיבים את פעילותם לתחומים חדשים ויודעים לייצר גם בהם תשואות יפות לבעלי המניות.

ההפתעה הייתה שחברות אלו הציעו במכרז כ500 מיליון שקל יותר מאשר ההצעה השנייה בגודלה (בסה"כ כ909 מיליון שקל לעומת כ400 מיליון שקל) . מדובר בפער עצום ונדיר במכרזים מסוג זה.

המתקן נושא על גבו חוב פיננסי של מיליארד שקל, שעומד לפירעון ב–2036, כך שעלות ההשקעה הכוללת של שפיר וג'נריישן במתקן מגיעה ל–1.9 מיליארד שקל.

סכום זה אינו כולל את ההשקעה בשיפוץ המתקן, שנעשה במשך 18 חודשים כדי שיוכל לעמוד בסטנדרטים שנקבעו במכרז. הסכום גם אינו כולל את ההשקעה בהקמת תחנת הכוח, שתקטין את מחיר צריכת החשמל של המתקן — מהלך שבלעדיו אין למתקן זכות קיום.

בהערכה זהירה ההשקעה הכוללת של שתי הזוכות במכרז לא תפחת מ–1.2 מיליארד שקל. בתוספת החוב שעליהן לפרוע עד 2036, יצטרך המתקן להניב לחברות הכנסות מהוונות של 2.2 מיליארד שקל, לפני שירוויחו סכום כלשהו על השקעתן.

 שתי הזוכות מעריכות כי יוכלו לייעל את מתקן ההתפלה באשדוד, להקטין את צריכה האנרגיה שלו ולהפוך אותו לרווחי.

 

 

 

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('7d5fc52d-c1b6-40bc-b9e9-35ed444c614c','/dyncontent/2024/11/5/1a11d1f3-11d6-4bca-aa9a-709aa900e036.gif',18651,'סמי שמעון אייטם כתבה ',525,78,true,20610,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('7d5fc52d-c1b6-40bc-b9e9-35ed444c614c','/dyncontent/2023/2/12/e960374e-11ea-41ca-b46e-f63254187ad1.jpg',15395,'עירייה אייטם כתבה ',525,78,true,20610,'Image','');},15]]);})
 
$(function(){setImageBanner('a46845d1-7537-48b2-ad07-fb5e35cd6498','/dyncontent/2017/6/1/c41baeb6-e29b-4415-b67b-b3940dd9bdf5.gif',1807,'אייטם אירועים 525-60',525,78,false,19242,'Image','');})
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה