האחות שהפכה למנהלת בכירה ב'כללית': "לא רחוק היום שאחיות ינהלו גם מרפאות"
12.05.22 / 10:46
קשיי השפה והפערים עם עלייתה ארצה בגיל 25, לא מנעו מחתונה אנוכשווילי (54) מאשדוד לוותר על מקצוע האחות בו חשקה עוד כבחורה צעירה. כמעט 30 שנה אחרי, ועל אף שטיפסה בסולם התפקידים לעבר תפקידה הנוכחי כמנהלת הסיעוד במחוז מרכז של 'כללית' - השליחות לסייע לאחר היא עדיין זו שמניעה אותה. בראיון מיוחד לרגל יום האחות הבינלאומי, היא מספרת על שנתיים מאתגרות בצל הקורונה ועל התגייסותן הראויה להערכה של האחים והאחיות למשימה החשובה, ואומרת: "הבמה שניתנת לסיעוד לא משקפת את העשייה המאוד משמעותית של האחיות במערכת הבריאות"
את הקריירה שלה בתחום שירותי הרפואה בקהילה החלה חתונה אנוכשווילי מאשדוד עוד כבחורה צעירה בתחילת שנות ה-20 לחייה בגיאורגיה, אולם את האתגרים שעמדו בפניה כעולה חדשה שרק נחתה בישראל היא עוד זוכרת היטב.
"עליתי עם תעודת אחות, אבל הייתי צריכה להוכיח אותה כאן" – היא מספרת. "כעולה חדשה, זו הייתה תקופה קשה בעיקר בגלל אי הוודאות, אבל ידעתי שאני לא מוותרת על המקצוע. עברתי בהצלחה את המבחן הממשלתי למרות קשיי השפה ומשם יצאתי ללימודי הסמכה להשלמה".
על מנת להכיר את תפקיד האחות בקהילה בישראל - כי בכל זאת, קיים שוני בין מערכות הבריאות בין שתי המדינות - חתונה הלכה להתנדב בקופת חולים. "התנדבתי במרפאת אשדוד ו', ככה למדתי קצת לפחות את התפקיד כאן בארץ" – היא מספרת.
לדבריה, כבר אז היה לה ברור שהיא ממשיכה לתפקיד האחות בקהילה. "בעיניי התפקיד של אחות בקהילה הרבה יותר עוצמתי" – היא אומרת, "אחות בקהילה מלווה את המטופל לעתים עוד מהבטן ועד 120".
"אתה מכיר את המטופל, את המשפחה שלו...אתה גם רואה את התוצאות של ההתערבות שלך וזה עוזר לך לדייק יותר את העבודה שלך" – היא מוסיפה. "יש אחיות שמטפלות בדור רביעי באותה משפחה ואני חושבת שהרצף הזה מאוד חשוב וכמובן גם מחזק את האמון בין המטפל למטופל".
"זו שליחות לטפל באחרים ולכבד אותם, לא משנה באיזה מצב הם"
כאחות צעירה ושאפתנית, וכמי שאוהבת ללמוד, יצאה חתונה ללימודי תואר ראשון בסיעוד באוני' תל אביב. בהמשך היא השלימה תואר שני במנהל מערכות בריאות באוני' בן גוריון ולפני כחודש היא סיימה מומחיות במדיניות ומנהל.
אט אט, העולה החדשה שהחלה את דרכה כאחות במרפאה ראשונית באשדוד, סללה את דרכה במעלה סולם התפקידים וכיום היא מכהנת כמנהלת הסיעוד במחוז מרכז של שירותי בריאות כללית עם צוות של למעלה מ-500 אחים ואחיות ב-160 מרפאות המחוז שנמצא תחת אחריותה.
מה זה הדבר הזה שהניע אותך לבחור במקצוע הזה? מה מניע אותך היום?
"אני יוצאת ממשפחה שומרת ערכים ודואגת לאחרים, אני זוכרת את זה מגיל אפס, ככה שאני מאמינה שזה מגיע בעיקר משם. זו שליחות בעיני לטפל באחרים ולשמור על הכבוד ההדדי הזה, לא משנה באיזה מצב אדם נמצא".
"היום אני אמנם נמצאת בעמדה אחרת, אבל במהות זה אותו דבר ואפילו מקבל משמעות נוספת מאחר ועלינו לתת את המענה לא רק למטופלים, אלא גם לאחיות שירגישו במקום הבטוח והמשמעותי שרואה את העשייה המאוד קשה שלהן. מאחורי כל אחת עומדת המשפחה שלה, הילדים, בן או בת הזוג וגם להם צריך לתת את הכבוד בטח בשנתיים האחרונות".
"מה שקרה בשנתיים האחרונות לא קרה במאה שנים אחורה"
במהלך השנתיים האחרונות תפקידה של חתונה ושל צוותי האחיות הפועלים תחתיה, קיבל כידוע משמעות נוספת לאור התפרצות מגפת הקורונה ונוכחתם של הצוותים הרפואיים בחזית המאבק במגפה.
מצד אחד כמות המטופלים שנדרשו למענה בפרק זמן כה קצר, אך מצד שני גם אי הוודאות והחשש ששרר בעולם לאור המצב שהעיב על שגרת היום. "מה שקרה בשנתיים האחרונות לא קרה מאה שנים אחורה" – היא אומרת. "האחיות עבדו ימים כלילות, בלי הפסקה, כדי לתת מענה לכמות המטופלים".
"במהלך שנתיים טיפלנו במחוז מרכז ביותר מחצי מיליון חולים ונחשפים לקורונה, והענקנו קרוב למיליון חיסונים" – היא מוסיפה. "למרות זאת, לרגע לא הפסקנו לטפל ביתר המטופלים ולשמחתי סיימנו את השנה כמחוז המצטיין של הקופה למרות האתגרים".
איפה זה פגש אותך?
"זה פגש אותי ביומיום, אם בשעות העבודה או מחוצה להן, שבעה ימים בשבוע. אם תחשוב על זה, 98% מחולי הקורונה קיבלו את הטיפול והשירותים בקהילה והשאר בבתי החולים, כך שמי שהובילו את זה למעשה והעניקו את השירותים בפועל הן האחיות בקהילה".
"מעבר למטופלים" – היא מוסיפה, "התפקיד שלי, בטח בשנתיים האלה, היה גם לחשוב על האחיות והמשפחות שלהן. זה לא היה פשוט, כל אחת התמודדה עם האתגרים שלה: הילד בבידוד, בתי הספר שסגורים וכו', אבל הן כולן היו מגויסות עד הסוף למשימה. ללא ספק, גם המשפחות שעומדות מאחוריהן הבינו את גודל השעה ותמכו בהן. אני מאמינה שבלי זה, זה לא היה אפשרי".
"אני מאמינה שבעוד 15-20 שנים יהיו מרפאות שהאחיות ינהלו אותן"
את הריאיון עם חתונה ערכנו לרגל יום האחות הבינלאומי שחל היום וכמתבקש, שאלנו את דעתה בנוגע לתפיסת תפקיד האחיות היום בקרב הציבור. כמי שחיה ונושמת את מערכת הבריאות כבר למעלה משלושה עשורים, וכאחות מוסמכת בעצמה, חתונה סבורה כי הדרך להכרה ראויה של האחיות בקרב הציבור עוד ארוכה.
"אני חושבת שיש עוד הרבה מה לעשות לשינוי תפיסת תפקיד האחות בקהילה בעיני האוכלוסייה" – היא אומרת. "הבמה שניתנת לסיעוד לא משקפת לדעתי את העשייה המאוד משמעותית של האחיות במערכת הבריאות".
"אנחנו מדברים על נשים אקדמאיות מלומדות, שמהוות את ה"קייס מנג'ר" האמיתי של המטופל, גם בגלל הזמינות שלהן וגם בגלל ההסתכלות הכוללנית שמתאפשרת להן מעצם תפקידן".
"בסוף, האחיות נמצאות שם לאורך כל רצף החיים של המטופל עוד לפני גיל 0 ועד 120" – היא מוסיפה. "אנחנו מדברים על נשים אקדמאיות מלומדות, שבפועל הן אלו שמנהלות את "ניהול המחלה" או התיק של המטופל, גם בגלל הזמינות שלהן וגם בגלל ההסתכלות הכוללנית שמתאפשרת להן מעצם תפקידן".
לדבריה, האחות בקהילה יודעת לתכלל את צרכיו של המטופל תוך התחשבות בסביבה האישית שלו ואפילו בסביבת העבודה שלו, ובהתאם - להעניק לו טיפול. "אני חושבת שהאתגר הגדול הוא שהאוכלוסייה הרחבה תכיר את המיומנויות האלה ותשתמש בהן בתבונה" – היא אומרת.
"אם אתה שואל אותי" – היא מוסיפה, "אני מאמינה שבעוד 15-20 שנים יהיו מרפאות שאחיות ינהלו אותן ולא רק רופאים. לכל אחד מן הסתם יש את המקום שלו, אבל אין ספק שיש עוד הרבה מקום להעצים את תפקיד האחות שאגב, בשנים האחרונות התפיסה לגביו בקרב האוכלוסייה המקצועית דווקא הולכת ומשתפרת".
מה תאחלי לאחיות בישראל לרגל יום האחיות?
"אני מאחלת קודם כל בריאות, המשך עשייה משמעותית, סיפוק ושגם האוכלוסייה הרחבה תראה את המשמעות של תפקיד האחות בקהילה".
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
