כשיוגב לנקרי (29) ורועי בראונשטיין (29), סטודנטים להנדסת מכונות במכללת SCE אשדוד, חשבו על נושאים לפרויקט הגמר שלהם לקראת השנה האחרונה בתואר, גם הם לא העלו על דעתם כי הם עתידים לפתח אב טיפוס להובר-בורד (גלשן ריחוף) הישראלי הראשון, ממש כמו זה שמרטי מק'פלי (מייקל ג'יי פוקס) ריחף איתו בסרטי המדע הבדיוניים "בחזרה לעתיד".

בחיפושים אחר נושא לפרויקט הגמר המשותף, ולאחר ששלושת הרעיונות הראשוניים שהעלו מראש נשללו בזה אחר זה, המנחה שלהם לפרויקט ד"ר חן גלעדי זרק להם בחצי צחוק את הרעיון לסקייטבורד מרחף, אלא שאז זה נשמע יותר כבדיחה מאשר נושא ממשי וישים לפרויקט הגמר.

"ניסינו להבין אם הוא רציני, ובהסתכלות לאחר נראה שגם הוא בחן את מידת הרצינות שלנו" – הם מספרים. "בהתחלה זה היה נשמע הזוי, אבל בחנו את האפשרות והחלטנו ללכת על זה. בסופו של יום, חיפשנו פרויקט מאתגר שיפתח לנו דלתות, שיממש את הידע שצברנו במשך 4 שנים של לימודי התואר".

בשלב הבא ניגשו השניים לערוף סקר ספרות או במילים פשוטות יותר – להבין איך גורמים לסקייטבורד לרחף. "די מהר הבנו שלקחנו על עצמנו אתגר לא פשוט" – הם אומרים. "התייעצנו עם דוקטורים, פרופסורים ואנשי מקצוע מאוניברסיטאות וגופים שונים, חלק אמרו שלא נצליח אחרים הפצירו בנו לשנות נושא".

מישהו האמין לכם בכלל?
"אנחנו לא חושבים שהיה מישהו שלא היה סקפטי במידה מסוימת. המנחה שלנו אמר לנו בהתחלה שהסיכויים של הפרויקט להיכשל הם גדולים אבל הוא האמין בנו. מי שהכי האמין בנו היו צוות המחלקה במכללה".

איך הייתה התגובה שלכם כשראיתם את זה מרחף?
"היית צריך לראות את ההתרגשות בית. זה היה כמו קסם. אתה לא באמת מאמין למה שאתה רואה. פתאום כל התאוריה שלמדת ופיתחת בדרך מקבלת אחיזה במציאות. שנה שלמה שאתה עובד על זה ופתאום זה קורה.

איך זה עובד למעשה?
"באמצעות מגנטים הצלחנו ליצור שני שדות מגנטים שפשוט דוחים אחד את השני. כמו שמקרבים מגנטים עם אותה קוטביות, רק שבצד יש באמת מגנטים ובצד השני תנועת אלקטרונים שיוצרת שדה מגנטי זהה לזה שיוצרים המגנטים. את מקור ההשראה קיבלנו מרכבות מגלב בסין/יפן שעובדות על רחיפה מגנטית ללא חיכוך".

ידוע לכם על גופים שעומלים על פיתוח דומה?
"הבנו שלקסוס עובדים על משהו כזה, רק שאנחנו לא יודעים באיזו טכנולוגיה הם משתמשים. אנחנו יודעים שזה נמצא בפיתוח של כמה חברות, ומעבר לזה, אנחנו יודעים שמשתמשים בטכנולוגיה של ריחוף מגנטי לאפליקציות שונות. למשל, בנאס"א חיפשו דרך לייצר מערכת תומכת לשיגור מעבורות לחלל. מבחינת ישראל, לא ידוע לנו שום גוף שעובד על פיתוח מסוג כזה. אנחנו די מרגישים חלוצים בכל התחום הזה בארץ".

כבר קיבלתם ציון על העבודה המרשימה הזאת?
"עוד לא קיבלנו ציון...מקווים לציון גבוה".

חשבתם לקחת את הפרויקט צעד אחד קדימה?
"כן, אבל ללא ספק נצטרך משקיע בשביל זה. העולם הזה מאוד יקר ומורכב. מעבר לכך, התחום אינו מפותח בארץ, לכן היה לנו הרבה ניסוי ותהייה. יש לא מעט תחומים אפורים שהיה עלינו ללמוד תוך כדי תנועה".

נראה שזה עובד די טוב ביניכם.
"לגמרי" – השיב יוגב, "יש בינינו כימיה טובה, אם בתקשורת ואם בחלוקת המשימות. די ידענו להרים אחד את השני כשהצד השני חווה נפילה במהלך הדרך". "לא יכולנו לבקש פרטנר טוב יותר" – חיזק רועי את דבריו של יוגב שהנהן בהסכמה.

"מה שכן" – ביקשו השניים להוסיף. "לאורך העבודה על הפרויקט היו לא מעט קשיים והפרויקט הצליח הודות לאנשים תומכים בדרך בצורה בלתי רגילה. אנו רוצים להודות לד"ר חן גלעדי, אנדי טוביאס, סמנכ"ל הנדסה וטכנולוגיות ייצור בחברת אמן יציקות בלחץ גבוה, שגיא הגני ויוסי דנינו מחברת idea, שבלעדיהם כל זה לא היה קורה".