במשך עשרות שנים, תפיסת העיצוב בעולם דגלה בשמירה על מעטפת בהירה ומנימליסטית שתמשמש רקע אידיאלי לכל סגנון עיצוב שהוא, זאת מבלי להתאמץ לצבוע או להחליף חיפויים וריצופים במידה ורוצים לחדש ולרענן. בשנים האחרונות נדמה כי חל שינוי במגמה וניכר כי חובבי העיצוב, הבונים והמשפצים בוחרים לאמץ עיצובים נועזים יותר רוויי אופי ועל כן הם אינם חוששים לשלב חומרים ואלמנטים במראה טבעי, ארצי ומחוספס שנדמה כי יש מאחוריהם סיפור והיסטוריה.

לדברי מעצב הפנים ניצן הורוביץ, יישומו של הטרנד, שמככב בעולם, מיישמים כאן בארץ בצורה מעט שונה: "בעוד שבמרבית מדינות אירופה וגם בארה"ב ניתן לחשוף קירות לבנים ישנים שחופו עם השנים בשכבות טפט וטיח, כאן בישראל הבניה חדשה יותר ומרביתה מבלוקים ובטון כך שהסיכוי למצוא רבדים של היסטוריה מבעד לשכבה העליונה קלושים. עם זאת, קיימות דרכים יצירתיות לספק לחלל את המראה המבוקש על ידי שימוש בבריקים אותנטיים מפירוק, שילוב קורות עץ או שימוש בטכניקות צביעה שישוו לקיר את המראה המבוקש. כל עוד הצלחנו ליצור מראה כמה שיותר מחוספס, טבעי ואותנטי שנראה שהטבע אחראי לו ולא יד אדם, עשינו את מלאכתנו נאמנה".

בטרנד ה- Rustic אנחנו נחשפים יותר ויותר לחללים קונספטואלים הכוללים גם רהיטים ואלמנטים ממוחזרים שיש מאחוריהם SAY והיסטוריה. לדברי המעצב יפרח בן צבי, "גם כשמדובר בבית חדש, רבים בוחרים לשלב בו אספקטים היסטוריים כדי לספק אופי ועומק לחלל ובכך מצליחים ליצור עיצוב בעל ערך מוסף. כך למשל הם מייבאים ממדינות כמו פולין, אוסטריה וגרמניה, (בהן מבנים היסטורים נטושים רבים וקיימת תעשיה של ממש המושתתת על פירוק), מזרקות, בריקים, ריצפות עץ, חלונות, דלתות ולמעשה כל פרט שיכול לשמש כפריט אדריכלי או עיצובי בפרוייקט חדש. בחלק גדול מהבתים נראה אותם בתצורתם הטבעית ללא כל רסטורציה וזהו בדיוק החן שלהם".

.

לדברי מעצבת הפנים קרן ניב טולדנו, "על מנת ליישם את סגנון הראסטיק מומלץ לעבוד עם חומרים ראשוניים בעיבודים טבעיים ובטקסטורות מגוונות: אבן מכובסת, ברזל מחוספס, עץ בעיבוד מיושן, שימוש בחומרים ממוחזרים כמו פלאנקים מפירוקים של סירות וכו' יוכלו בהחלט לסייע ליצור את המראה המבוקש. על מנת לא להכביד על החלל, מומלת לשלב בין הישן לחדש, רך ונוקשה שיוצרים ניגודיות ובכך מדגישים את הסגנון המבוקש. זאת ועוד, מומלץ לעבוד עם סקאלת צבעים מעושנת ושלל בדים טבעיים כמו פישתנים למיניהם שנותנים מחד רוך אך מחברים אותנו שוב לראשוניות של החומר".

ניב טולדנו נותנת בנוסף כדוגמה את השימוש בחלודה כאמצעי להפקת הסגנון: "מרזבים מנחושת, פליז מעושן, ברזל מחומצן שמקבל קורוזיית חלודה. כל אלה משתלבים נפלא בסגנון. הם יכולים לבוא לידי ביטוי בפרופילי הפתחים, במעקות, קמינים וגופי תאורה. פרט לכך, אפשר לשלב אלמנטים שכאלו גם באמנות וליצור מוטיבים מונומנטליים בחלל או על גבי הקירות לצד קירות החושפים את שכבות הבטון לצד קירות מעובדים".

במגזינים, באתרים ובתכניות העיצוב הבינלאומיות מקבל הטרנד מקום של כבוד ונראה שהוא כובש את העולם. הוא בולט במיוחד ביישום קירות במראה ייחודי- חלקם עם טיח מתפורר, על אחרים מודבק טפט ישן שנוטה להתקלף, ובנוסף, קירות צבועים חלקית או כאלה שנדמה כי הצבע סדוק ומתקלף. לדברי שירלי דן, בעלת משרד לתכנון, אדריכלות ועיצוב הבית, "זהו בדיוק החן של הסגנון ומכיוון שהאלמנטים כה דומיננטים צריך לחשוב על כל פרט ופרט בקפידה וליישמם תוך הקפדה יתרה וחישוב נכון של מאסות. הדבר האחרון שנרצה הוא שהחלל יראה מרושל. אנחנו רואים יותר ויותר מותגי צבע שמציעים חומרים וטכניקות צביעה עמם ניתן ליצור את המראה המבוקש. גם מותגי הטפטים משלבים בקולקציות החדשות חיפויי קיר במראה נוסטלגי ומשומש שיקלעו למטרה. בכל מקרה, חשוב לברור היטב את הרהיטים שאנחנו מתעתדים לשלב באותו חלל; הרעיון הוא לא להעמיס ולתת את הכוח למעטפת מחוספסת. במקרים רבים נכון לפעמים לעבוד עם ריהוט מנימליסטי וניטרלי".