האם יש קשר בין שומן בטני להזדקנות מוחית?
אלדה נתנאל
04.05.26 / 08:51
להאזנה לתוכן:
מחקר MRI ארוך טווח ופורץ דרך בהובלת בהובלת פרופ’ איריס שי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מראה כי חשיפה מצטברת נמוכה יותר לשומן בטני (שומן ויסצרלי), שנמדדה לאורך כל תקופת המעקב, קשורה להאטה מובהקת בקצב אטרופיה מוחית, לשימור מבני מוח מרכזיים ולתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בגיל הביניים המאוחר - באופן בלתי תלוי בירידה במשקל. מהמחקר עולה כי הקשר בין השומן הבטני להזדקנות מוחית מתווך ככל הנראה בעיקר דרך בקרת גלוקוז ורגישות לאינסולין. ייחודו של המחקר בכך שהוא הראשון שמחבר בין מדידות MRI חוזרות של מוח לחשיפה מצטברת לשומן ויסצרלי ומצביע על קשר בין שומן להזדקנות מוחית וקוגניציה. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת היוקרתי Nature Communications.
המחקר מבוסס על הדמיות MRI מתקדמות של המוח והבטן, וכולל 533 נשים וגברים בגיל הביניים המאוחר, שעברו מעקב של 5 עד 16 שנים לאחר השתתפותם בארבעה ניסויים קליניים תזונתיים גדולים, מבוקרים וארוכי טווח: DIRECT, CASCADE, CENTRAL ו־DIRECT-PLUS שהתנהלו בהובלת פרופ’ איריס שי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דיקנית קיימות באוניברסיטת רייכמן ופרופסור באוניברסיטת הרווארד. במסגרת המעקב שלאחר מכן בוצעו מדידות MRI חוזרות של השומן הויסצרלי ושל מבני המוח, וכן הערכה קוגניטיבית באמצעות מבחן MoCA.
הממצאים מראים כי חשיפה מצטברת נמוכה יותר לשומן ויסצרלי לאורך השנים הייתה קשורה לציונים קוגנטיבים גבוהים יותר, וכן לשימור נפח מוח כולל (Total Brain) חומר אפור (Gray Matter) וציון תפוסת ההיפוקמפוס (Hippocampal Occupancy Score) - , מדד רגיש להזדקנות מוחית ולזיכרון. במקביל, נצפתה האטה בהתרחבות חדרי המוח, תהליך המהווה סמן מובהק לאטרופיה מוחית.
פרופ’ איריס שי: ״הממצאים מצביעים על בקרת גלוקוז וצמצום שומן בטני עמוק כיעדים מדידים, ברי שינוי וניתנים להשגה באמצע החיים - עם פוטנציאל ממשי להאטת ניוון מוחי ולהפחתת סיכון לירידה קוגניטיבית״.
מעקב אורכי ייחודי, שכלל שלוש בדיקות MRI של המוח לאורך חמש שנים בקרב תת-קבוצה של משתתפים, הראה כי רמות גבוהות ומתמשכות של שומן ויסצרלי לאורך זמן היו קשורות לקצב מהיר יותר של אובדן נפח מוחי, בעיקר בהיפוקמפוס, ולעלייה מואצת בנפח חדרי המוח. קשרים אלה לא נצפו בשומן תת-עורי, שטחי או עמוק, ואף לא במדד מסת הגוף ,(BMI) דבר המדגיש את הייחודיות הביולוגית של השומן הוויסצרלי.
יתרה מכך, נמצא כי הירידה בשומן הוויסצרלי במהלך התערבות תזונתית של 18 חודשים ניבאה שימור טוב יותר של מבני מוח גם 5 ו-10 שנים לאחר מכן, וזאת לאחר תקנון לירידה במשקל ולגורמים נוספים. כלומר, עצם הפחתת השומן הבטני ולא הירידה במשקל כשלעצמה - הייתה הגורם המנבא את התוצאות המוחיות ארוכות-הטווח.
אז מהו המנגנון שמחבר בין הבטן למוח? ניתוחים מנגנוניים מתוך המחקר מצביעים על כך שהקשר בין שומן ויסצרלי להזדקנות מוחית מתווך בעיקר דרך איזון גליקמי. רמות גלוקוז בצום ו־ HbA1c היו המדדים היחידים שניבאו את קצב השינוי המבני במוח לאורך זמן, בעוד שסמני שומנים בדם או סמני דלקת לא הראו קשר דומה. ממצאים אלו תומכים בהשערה כי עמידות לאינסולין והפרעה כרונית במטבוליזם הגלוקוז פוגעות בפרפוזיה מוחית, בשלמות מחסום דם-מוח, ומאיצות ניוון של החומר האפור וההיפוקמפוס.
ד״ר דפנה פכטר, המחברת הראשונה של המחקר: “המשקל לבדו אינו מדד רגיש לשינויים המטבוליים העמוקים שמתרחשים בגוף. מצאנו שגם כאשר הירידה במשקל מתונה, ירידה מתמשכת בשומן הוויסצרלי - כפי שנמדדה לאורך כל התקופה - קשורה לשימור מבנה המוח ולהאטת קצב האטרופיה.”
חשיבות המחקר טמונה בכך שהוא המחקר הגדול והארוך ביותר עד כה שמקשר בין חשיפה מצטברת לשומן ויסצרלי לבין קצב הזדקנות מוחית ותפקוד קוגנטיבי באמצעות מדידות MRI. השילוב של מדידות חוזרות של שומן בטני, מבני מוח וקוגניציה מאפשר לראשונה לזהות יעד מטבולי ספציפי ולא השמנה כללית כגורם סיכון מוחי.
המחקר נעשה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטאות הרווארד, לייפציג וטוליין, ובשיתוף המרכז למחקר גרעיני בדימונה, המרכז הרפואי בריאותא ובית החולים סורוקה.
חוקרים ישראלים שנטלו חלק במחקר: הדר קליין, עומר קמר, דנה תמר גולדברג תורן, ליאב אלופר, נועה אבשטיין קרמני, תומר אטלס, עמית יערי, עידן חגבי, ד"ר יואש חסידים, פרופ' אילן שלף, פרופ' מוטי סלטי, פרופ' אסף רודיך, ד"ר אורי יואל, ד"ר גל בן־אריה, ד"ר ענת יסקולקה מאיר, ד"ר אלון קפלן, ד"ר גל צבאן, ד"ר הילה זליכה, ד"ר כרמי ברטל ופרופ' גליה אבידן.
מחקרה של פרופ' שי מומן באמצעות מענקים מקרן המחקר הגרמנית (DFG) ומקרן ERA-4-Health.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
היי, בלוח החדש של אשדוד נט כבר ביקרת? כל הדירות למכירה/השכרה באשדוד, חיפוש עבודה, מסחרי ועוד, שווה ביקור. לחץ כאן!
