להתנגדות זו ניתן לקרוא "גדר" או "סייג". על האדם לבנות גדר סביבו ולשים לעצמו סייגים. אדם מאמין יתנהג בהתאם לכללים. יתכן ובניו של אהרון מתו עקב להיטות יתר לבוא אל הקודש בהיעדר גבולות ומשמעת עצמית. אלוקים רוצה לומר לנו להגיע אל הקודש בהדרגה, כשאנו מוכנים, נקיים, טהורי לב, שקולים, מאוזנים ומאמינים ביכולתו.

"הגבולות" בפרשות אלו נותנים לאדם כלים לעצור בזמן את יצר החיה. איסור על אכילת דם החיה נובעת מכך שעלינו להיות אנושיים ולא להגביר את  יצר החיה שבאדם. עם זאת, דווקא האיסור לאכול את הדם וההגבלות שמתלוות לכך מגבירים את יצר הרע. ללא הגבולות הללו שיש לאדם, העולם היה מכלה את עצמו. כשהחיות שבנו מתפזרת ונעלמה לה אנחנו לפתע מרגישים מותשים ומרוקנים. נאט ונגביל את התנהגותנו, מעשינו, נחשוב נכון, נעצור, נצמצם את הרצון לריב, נשקיט את עוצמת הלהיטות, נעדן את המחשבות וכך נוכל להגיע לקדושה שעליה מדובר בפרשות הללו.

אנו קוראים את הפרשות "אחרי מות" ו"קדושים" בימים אלו של "ספירת העומר", שתסתיים בחג השבועות. אחרי מות שני בניו של אהרון' נדב ואביהו, משה אומר: "הוא אשר דבר ה' לאמור בקרבי אקדש".

כל הדברים שנאמרים בפרשות הם דברי אלוקים וצריך לשמור עליהם ולקיימם. ארץ ישראל ניתנה לעם ישראל בהבטחה לאבותינו על התנהגותם. אחרי גלות ארוכה עם ישראל חזר לארצו ויש להגן על המדינה. כולם מקריבים קורבן אנושי ואישי עצום כדי לשמור על עצמאותנו. בפרשות אלה, אנו יכולים להבין את ההגדרה "קדושים", בעיקר אחרי יום הזיכרון, בו זכרנו את כל החללים שנפלו על הגנת מדינת ישראל ולאחר חגיגות יום העצמאות.

אחרי שבני אהרון הקריבו אש זרה אלוקים נתן למשה הנחיות כיצד להתנהג בכניסה לקודש. מדובר כאן על עבודת הכהן הגדול. אנו כאמור נמצאים בתקופת ספירת העומר, תקופה של דין שתלוי באוויר, זמן של בניה רוחנית לכל אחד עד לחג שבועות. כל אחד חייב בהתבוננות חדשה על עצמו, לטהר את עצמו מחדש, לנקות את הנפש, ולחבר את הכל בהגברת האמונה, שנחלשה במשך הזמן מסיבות שונות מתוך תשישות נפשית וגופנית. מי שעושה את התהליך נכון יכול לגלות דברים שבאמת צריך לתקן. פרשת "אחרי מות" עוסקת בעבודת הכהן הגדול בבית המקדש, שהינו הדמות הרוחנית הגבוהה ביותר והוא עושה עבורנו את התיקון. קודש הקודשים בבית המקדש הוא המקום הטהור ביותר.

יום הכיפורים היום המקודש ביותר בכל השנה שקובע את גורלנו. עבודת הכהן הגדול היא מהותית ובפרשות אלו אנו מבינים מדוע. גם 2,000 שנה אחרי חורבן בית המקדש חובה עלינו ללמוד ולהבין את משמעות הפרשות, התורה שלנו היא הרי נצחית. הכהן הגדול מכפר על החטאים שעשו בני האדם, וכל מה שמתרחש בחיינו במשך השנה הוא על כף המאזניים. יום כיפור הוא החתימה על מה שנגזר בראש השנה. החיים הרוחניים תלויים בעבודה נכונה של הכהן הגדול, אם הוא יצליח לכפר על חטאם של בני ישראל. ביום הכיפורים ההחלטה גורלית לטוב ולרע. אלוקים ברא את הטוב והרע כדי שנוכל להבחין ביניהם ולבחור בטוב.

באדם יש מלחמה מתמדת בין הכוחות הללו והוא צריך לבחור בטוב ולהרחיק את הדברים הרעים. אנו כבני אדם בעלי אמונה "פשוטה" באלוקים. אמונה זו אינה מצריכה ידע מעמיק ונרחב והיא יכולה לפתוח שערי שמיים, אולם כדי להרחיב את הדעת והלימוד באמונה, "דע את אלוהי אביך ועבדהו". מעל כל מה שאני יודע, רואה, מבין, מרגיש וחושב – האמונה החזקה מנצחת בגדול. הלימוד נותן יותר ידע.

בספירת העומר צריך להשתדל לעבוד על תיקון המידות שלנו. גם אם ראינו רשע שחוטא ועושה עבירה יש אפשרות לדון אותו לכף זכות. אולי בגלל יצר הרע או התאווה הוא עשה את המעשה, עקב טעות מצערת או אי הבנה. צריך להשתדל ולמצוא נקודות זכות בכל אדם, מכיוון שאפשר לעשות תיקון. אנו כבני האדם לא רואים במציאות היומית קדושה, לכן בכל תקופה יש כאלה שיאירו את דרכנו ויראו לנו את המציאות האמתית. צריך לזכור שבכל אחד מאיתנו יש ניצוץ אלוהי, כולנו נולדנו צדיקים וטהורים ואנו ראוים לכל הברכות. עלינו להפוך את ספירת העומר מתקופת דין וחשבון נפש לתקופה של זמן חסד.

לא לכל אחד יש את היכולת ללמוד תורה כל חייו. מה שנדרש מכל אחד מאיתנו הוא הרצון האמיתי לעשות את הדברים נכון בחיינו, ובתקופת העומר עלינו לזכור את קיומו של אלוקים. זוהי נקודת כוח, נקודת חיזוק שאפשר לשאוב ממנה כוחות נפש חזקים ולתקן דברים, להרחיק את הרע מחיינו, להתגבר על קשיים ולחזק את האמונה בעצמנו ובאמונה בקיומו של אלוקים בחיינו. עלינו להבין שיש הגנה ושמירה מלמעלה תמיד.