הגמ' בערכין, המשילה את המדבר לשון הרע– לנחש שאינו נהנה מנשיכתו אלא כוח הרע שבו דוחפו להזיק. לפעמים  – תוך כדי דיבור לשון הרע– אני מרגישה שהמילים האלה באות מתוך החלק הלא מתוקן שלי.

כשאני עסוקה בלדבר לשון הרע על האחר- באותו הרגע בזבזתי אנרגיה שהייתה מיועדת לתקן את עצמי- והתעסקתי באחר במשהו עקר ששום דבר לא יצמח ממנו. האחר צריך להשתפר . לשון הרע גורם לי להרגיש כביכול "צדקת" הרואה את הנגעים של האחר ומתעלה עליהם. אבל האמת היא שלא הצלחתי להתעלות ולא להתרומם, הפוך התחפרתי, פגעתי בו בעצמי ובסביבה ולא הבאתי לתיקון.

חז"ל מביאים רשימה של דברים שמביאים לצרעת: גסות רוח, גאווה, קמצנות, מוציא שם רע ועוד.  במשנה נאמר: " כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו" (נגעים פרק ב, משנה ה). לפעמים הנגע די גדול והאדם לא רואה אותו- נדרש הכהן סמכות רוחנית חיצונית שתשפוט. אדם קרוב אצל עצמו , רגיל לנגעיו התידד איתם עם הזמן עד שלא רואה אותם אפילו.

ר' אהרן מאפטא, כתר שם טוב, הוצאת קה"ת, ניו יורק 1972, סימן שב: "גם שרואה דברי כעירות מחבירו ירגיש שהוא לטובתו שיבחין בעצמו שיש בו שמץ מנהו וישוב בתשובה ממנה גם במחשבה וזהו טובתו " אם הבחנתי במשהו הדורש תיקון אצל חברי, או שאני צריכה לעזור לו ללא תרעומת, או שבעצמי הנגע שראיתי דורש תיקון.  לפעמים התיקון  הנדרש האדם כבר לו חש בו. הוא תיקון דק ומדוייק. עצם הפגם שאני רואה באחר  מצביע על הפגם אצלי. לא הייתי רואה את הפגם אם לא היה פגום אצלי במשהו אותו תחום עצמו.

התיקון של מדבר לשון הרע: " בדד ישב מחוץ למחנה מושבו" . התיקון צא מהמחנה! אל תתעסק בתיקון שהאחר צריך לעשות. תבדוק מה דורש תיקון אצלך. בסביבתנו תמיד נמצא מישהו – במצב נמוך מאתנו ונוכל לרכל עליו ולהרגיש טוב עם עצמנו. טוב זה הוא מדומה .

דיבור לשון הרע שוחק ופוגע  בערך המילה . כדי להגיע לתפילה, לקשר עם הקב"ה, צריך להתחבר לכלל, לשון הרע הוא הפעולה ההפוכה פעולת הפירוד. פירוד בין אדם לחברו ופירוד מריבונו של עולם.

בצד הטוב .למילים כוח רב... מילה מעודדת, מקרבת. מילה טובה, מילת נחמה , מילת השתתפות, אחותי, יקירי, בכח המילה ניתן להגיע לחיבור ולעוצמה . לזה נועדו המילים. הוצאת מילים לריק או ללשון הרע מרוקנת את כח המילה מתוכן ומחריבה את החברה.

יהי רצון ומילותינו יהיו לתפילה לבנייה ולא לריק ולא ללשון הרע. לחיבור ולא לפירוד , להרבות תיקון ואהבה.