בשנים האחרונות יש עלייה ברחבי המדינה- התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד שעשתה את שלה והצליחה ליצור עניין וקהלים מגוונים, הטכנולוגיה שמאפשרת להיות למידה גם ללא הגעה פיזית מאפשרת למידה של שיעורים שלמים שמוקלטים באופן מסודר ומועבירים הלאה, לאלו שאינם יכולים להגיע מרחבי הארץ. כמובן שההלקטות אינן דומות לנוכחות פיזית אבל לטכנולוגיה יש את הקסם שלה בהפצת הידע כיום. הנוכחות בשיעורים והלמידה מול רבי דוד אדרי מהווים את המקור והחיבור האישי, שפת הגוף והעיניים... ואכן, אל המרכז לפיוט ושירה באשדוד מגיעים תלמידים מרחבי הארץ על מנת לקחת חלק בשיעורי החזנות, הפיוט ושירת הבקשות של רבי דוד אדרי.

ר' דוד אדרי מלמד במרכז לפיוט ושירה באשדוד יומיים בשבוע חזנות- דקדוק מקראי, מערכת טעמי מקרא, מקאמים, הרכבות לחנים לתפילות ועוד... לימוד הפיוט ושירה החל עם הגיעו של ר' דוד אדרי למרכז ושם מתמקדים יותר בשירת הבקשות- החל משבת 'בראשית'- לאחר סוכות, מתנהלת שירת הבקשות בהובלה של ר' דוד אדרי בבתי כנסת שונים ברחבי העיר אשדוד, בתיאום מראש עם ועדי בתי הכנסת. חלק מהשבתות מתקיימות בערב שבת, בשעה 04:00 בבוקר, כפי שהיה נהוג.

מדוע שירת הבקשות מתקיימת בארבע לפנות בוקר?
"כיוון שלילות החורף הם ארוכים, תיקנו לפני כ- 500 שנה שקמים בבוקר מוקדם, כיוון שהיו הולכים לישון מוקדם (לא הייתה אז תאורה) והיו מתפללים כל מיני תפילות כהכנה לתפילות הבוקר המקובלות- צריך לחכות לאור יום. לאט לאט זה התפתח לכדי תפילת הבקשות- לא סתם כל מיני תפילות וקריאת תהילים אלא ממש הפך לשירת תפילות".

במשך הדורות נכתבו הרבה מאוד שירים שאוגדו ל"שירת הבקשות". הלחנים במקורם קשורים ל"על האנדלוסית" לפני 800-900 שנה... כל הרעיון התחיל במזרח התיכון ומשם עבר לאנדלוסיה שבספרד שם זה התפתח ממש. על פי הלחנים הללו הרכיבו את המוזיקה של הבקשות לפי מקאמים ואז במשך הדורות התחילו לסדר יותר. פעם היו כל מיני ספרונים קטנים לעדה הזאת ולעדה אחרת. לפני כ-100 שנים, קמו שלושה פייטנים גדולים והחליטו לערוך את זה במסודר לפני 20 שבתות, המקאמים וכו'...

הבקשות מתחילות במה שנקרא "חלק מתיקון חצות", תפילה מיוחדת שקשורה לכל לילה, לאו דווקא בשבת ולאחריה מתחילה שירת הבקשות, למשל: שירת בקשות לפרשת בראשית- לא יימצאו בשירות אחרות- בכל שבוע יש שירים אחרים.


למה דווקא "בקשות"?
"זו לא תפילה רגילה. בדרך כלל קוראים לתפילות כמו "שחרית", "מנחה", "עמידה", שמונה עשרה" ובשירים ישנן ממש בקשות בצורה חווייתית של שירה".

כמה אנשים משתתפים ב"שירת הבקשות" בבתי הכנסת?
"מדובר בקהל גדול יחסית. בהתחלה, עוד בשנת 1992 היינו בערך 30 איש, היום המינימום הוא 150 איש ויש מקומות שמגיעים גם 300 איש. תלוי בפעילות שעושה הועד של בית הכנסת, המיקום שלו והגודל כמובן. מדובר בחוויה מאוד מיוחדת, אני יודע שלפחות פעמיים הגיעו קבוצות של סטודנטים וסטודנטיות שישבו בעזרת השנים בארבע בבוקר. נעשו גם הקלטות בימי חול לכמה מערבי בקשות על ידי סטודנטים שהכינו עבודות על הנושא ותיעדו את המתרחש".

הישיבה נעשית סביב שולחן ואת שירת הבקשות מנהל ר' דוד אדרי, שמכיר את השירים, המכ"מים, המעברים ומתמצה בחומר ולא רק, אלא גם מכיר את הפייטנים כצוות שיושב עימו ויודע לחלק למי מתאים לשיר איזה קטע ומתי לשיר ביחד או בנפרד. כעיקרון המנחה יושב בראש השולחן, לצידו שני הפייטנים המכובדים ומסביב פייטנים נוספים. לרוב כולם תלמידים של ר' דוד אדרי- מכירים אותו, את השירים. משך התפילה אורך כשלוש שעות מארבע עד שבע בבוקר ומידי שבוע הם לא רק מתמקדים במה שכתוב בספר... ר' דוד אדרי מצרף נספח נוסף שכולל שירה שאינה קשורה ישירות לבקשות ומהווה גיוון לקהל- שילוב של שירה מה- על האנדלוסית, מאלג'יר שנכנסה הרבה למרוקו, שירה עממית של מרוקו ועוד... שירת הבקשות לא קלה ולפעמים לאוזניים שאינן רגילות לשמוע אותה יכולה להישמע מעט כבדה או משעממת, לכן ר' דוד אדרי משתדל להכניס מידי פעם שירות מוכרות ושונות.

בכל שנה שירת הבקשות חוזרת על עצמה- זה הרעיון וכך מגיעים למצב שבו הם מכירים. הנספחים משתנים משנה לשנה. כמו כן ישנן פעילויות מיוחדות כמו למשל "שבת ירושלים". בשבת שלפני 'יום ירושלים' נפגש ר' דוד אדרי עם תלמידיו בבית כנסת כלשהו, מהשעה 18.00 אחר הצהריים ושרים שירת ירושלים בפיוט, כולל הרצאה. גם זה כבר זכה לתהודה גדולה מאוד.


דורות ומשפחות שלמות שלומדים פיוט וממשיכים לשירת הבקשות ולחזנות
"יש נערים, החל מגיל 12 שמגיעים ולומדים פיוט ושירה וממשיכים את הלימוד לחזנו ושירת הבקשות ויש כאלו שמגיעים מיד ללמוד חזנות. יש כמה רמות ומתעניינים בכל הגילאים. אם אני מזהה פוטנציאל בקרב מעירים, אני פונה להורים וממליץ להם להמשיך וללמוד את שירת הבקשות.
יש ילדים חילוניים, כאלה שגדלו בבתים מסורתיים- אנשים מחוברים לזה ללא קשר לרמת דתיות.
קורס אקדמאי של מערכת טעמי מקרא, לימוד תבניות ועוד", מסביר ר' דוד אדרי.

התזמורת האנדלוסית משלבת גם שירת נשים, שירה ערבית, ארץ- ישראל. מבחינת המסורת לימודי פיוט ושירה וחזות פונה לזכרים בלבד. ר' דוד אדרי כמורה יכול להעביר הרצאות מול נשים אולי לימוד הפיוט והשירה מתקיים אך ורק בקרב גברים. ברמה העקרונית- המרכז לפיוט ושירה אולי ייזום בעתיד לימוד יחד עם רבנית בהתאם הביקוש לדבר.

לימוד פיוט ושירה זו פריבילגיה לחזנים. מה שחשוב עבור כאלו שבאים ללמוד חזנות במרכז, הוא לימוד הלחנים של התפילות מהכניסה לבית הכנסת בערב שבת ועד הסוף של יום כיפור- להכיר בעצם את כל ה'מערכת' וכל מעגל השנה, לדעת בדיוק איך מתנהלת התפילה, לעמוד מול כולם ולהגיד את זה. לדעת את הקריאה הנכונה, ואם זה חזן שגם קורא בתורה בוודאי שהוא צריך גם מיומנות מיוחדת ומעבר לכל זה- לדעת לעמוד בפני שאלות- איזשהו ידע בסיס שמתפתח עם השנים. בבתי כנסת יכולים להיווצר ויכוחים בנושאים כאלה ואחרים. כשאדם יותר לעצמו תדמית של ידען מקצועי פונים אליו אחרת.


"כשהייתי חזן בעצמי הגעתי לבית כנסת וגיליתי למעשה שבמהלך כל השנים הם עשו טעויות גסות ביותר בכל התחומים. נוצר ויכוח ואמרו שטעיתי... פניתי באופן אישי והסברתי. כמה מילים מהדקדוק והמילים המקראיות ברלוונטיות לשיחה יוצרות הקשבה. יש עניין של בניית תדמית של אדם שיכול לעמוד מול קהל, עם בטחון עצמי ויכולת לבצע באופן מושלם", אומר ר' דוד אדרי.

היום אתה משמש כחזן?
"אני מתעסק עם לימוד הפיוט, השירה והחזנות במהלך כל השבוע כך בשבתות אני זקוק ל'ראש נקי'. מה שגרם לי לפרוש מהחזנות היו שני דברים- האחד, רציתי להנחיל את כל הידע שלי כי לי באופן אישי היה קושי ללמוד. היו בזמנו רבנים שראו בכל איזשהו נכס אישי וסרבו ללמד. למדתי בעיקר כדי ללמד. שנית, בשבתות של הבקשות לעיתים אני צריך להתעורר בשעה 02:30 בלילה ולעשות שעה של הליכה.. קצת קשה אחרי שלוש שעות של שירה הבקשות להיות גם חזן לאחר מכן".

מי התלמידים שלך?
"יש כאלה שמכירים כבר את כל שירת הבקשות, הפיוטים והתכנים ומגיעים כדי להיזכר, לחזק. רובם מרחבי הארץ, למודי ניסיון גם בתחום החזנות. יש חזן שהגיע אליי לאחר 20 שנה בתפקידו ואירחתי אותו בשיעור ניסיון והוא הבין כמה הוא לא מבין. הלימוד ברמה מקצועית, עם המון ידע, התפתחות המקרא, הדקדוק, השירה בעצמה וגם ידע כללי. מדובר בחבורה מגובשת. בפיוט ושירה מעולם לא היו פחות מ- 35 תלמידים ובחזנות מדובר ב- 15-20 תלמידים."

המרכז לפיוט ושירה והמכון לחזנות הקיים בו הוקמו בעסקות דרישה. מסלול החזנות נחלק לשנתיים. בסופו של יום הם מקבלים תעודה אולם הגעה לחזנות בבתי כנסת יושבת בעיקר על ידע ופחות על תעודה. אם רבע מהתלמידים שלי ממשיכים את הדרך והופכים לחזנים אני מסופק. השאר אגב מגיעים לא כדי להפוך לחזנים- אלא לשם הלמידה והכיף. יש כאלה שמבינים שאין להם את היכולת הווקאלית להפוך לחזנים ועדיין מגיעים מידי שנה ללמוד, לדעת ולהשתתף.

יש מכונים לחזנות של עדות אשכנז... במרכז לפיוט ושירה באשדוד מתמקדים בעדה המרוקאית בלבד. אצל הירושלמים למשל שירת הבקשות חוזרת על עצמה מידי שבוע. שירת הבקשות שמעביר ר' דוד אדרי לוקחת לרוב כ- 13 שנה- למידה עמוקה מסודרת ומתמידה שמקיפה את כל החומר מבחינת הידע.

ההמלצה היא להתחיל בחזנות ולהקדם משם אל שירת הבקשות לארח שלומדים את כל הבסיס. ניתן כל העת להצטרך וללמוד. חזנות שנה א' / חזנות שנה ב'  ולימוד שירת הבקשות בימי רביעי וכולם מוזמנים להגיע לשירת הבקשות המתקיימת בבתי הכנסת.

יש לך חלום?
"זה החלום שלי ואני מגשים אותו. חלמתי כל חיי שיהיו קבוצות של הבקשות. בדור הקודם ראו בזה מקצוע ופחדו מתחרות... וסרבו ללמד. אחד הדברים המרגשים הוא הידיעה כי המסורת והידע יעבור הלאה".