1. הגר"א מבאר כי המילה "משיח" הנה ראשי תיבות של ארבע שמותיו של המשיח: מנחם, שילה, ינון וחנינא.

2. בילקוט שמעוני על שיר השירים מובא: "אלו שבעה דברים שמשיח עומד ומראה לישראל, גן עדן, וכסא הכבוד, קרח ועדתו, גיהנם, רשעים יורדים, ודין רשעים, שכר הצדיקים ומחיה מתים".

3. במדרש שוחר טוב מובאים דבריו של רבי חנינא על כך שבימות המשיח ילמדו ישראל תורה מפיו של הקדוש ברוך הוא. כה נאמר: "אין מלך המשיח בא, אלא ליתן לאומות העכו"ם שש מצות, כגון סוכה ולולב ותפילין, אבל ישראל למדין תורה מן הקב"ה, שנאמר וכל בניך למודי ה'".

4. חז"ל מבארים כי רצה הקב"ה לעשות את חזקיה משיח, ואת סנחריב גוג ומגוג. בילקוט ראובני נכתב כי "חזקיה היה ניצוץ ממשיח, והכוונה שבכל דור ודור שולח הקב"ה ניצוץ אחד ממשיח, או לגאול אם יחזרו בתשובה, או לקיום העולם כדורו של שמד, או להאיר לעולם בגלות באור תורתו שלא יאבד העולם לגמרי, וחזקיה היה ניצוץ ממנו". כלומר, בכל דור הקב"ה שותל אדם שראוי להיות משיח, אם יזכה הדור. אם לא יזכה הדור – אותו אדם מגן על העולם באור תורתו.

5. מה עושה המשיח? הרמב"ן מבאר כי המשיח מתפלל לפני הקב"ה שימחל על עוונותיהם של ישראל ומוכן לקבל עליו ייסורים, ששבשכרם יזכו המתים כולם לקום לתחיה. כה דברי הרמב"ן: "מתפלל על ישראל שימחול להם הקב"ה עונותיהם, וקבל עליו יסורין, אבל אמר לפניו, על מנת כן אני מקבל יסורין שתחית המתים תהיה בימי, ולא על המתים בדורי בלבד, אלא על כל המתים שמתו מאדם הראשון ועד הנה".

6. הרמב"ם במשנה תורה מבאר את הסיבה האמתית לכך שעלינו לשאוף לביאת המשיח: "ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח - כדי שינוחו ממלכיות, שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצוות כהוגן, וימצאו להם מרגוע, וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא, לפי שבאותן הימים תרבה הדעת והחכמה והאמת... באותו הזמן, לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר. ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד. ולפיכך יהיו חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים העמוקים, וישיגו דעת בוראם".

7. כאשר יגיע המשיח, יתבטלו כל הצרות לסוגיהן השונים מעם ישראל. בעל ספר ה'עקדה' כותב על כך: "כי אי אפשר לקבל השיעור מההצלחה הנפשית מבלי שתקדם לה גאולת הגופים והספקת צרכיהם, ויבא המשיח המקווה לגאלנו תחלה מאלו השעבודים". בעל ה'עקדה' מביא לכך הוכחה מהנאמר בתורה: "ושב ה' אלקיך את שבותך ושב וקבצך ... והטיבך והרבך", ולאחר מכן: "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך".

8. הרמב"ם פוסק להלכה כי אחד מעיקרי האמונה הוא להאמין בביאת המשיח. כה דבריו: "כל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה העידה עליו, שנאמר "ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו', אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'".

9. המשיח יגיע באחת משתי הדרכים הבאות. דרשו חכמים: "זכו – וארו עם ענני שמיא, לא זכו – עני ורוכב על חמור". המהר"ל מבאר את משמעות הענן והחמור, באמרו: "כי מדריגת המשיח לעתיד שיהיה מתעלה על כל העולם החמרי הזה מעלה מעלה, ולכך הוא רוכב על הענן שהוא למעלה, לפי שיהיה מתעלה על עליונים".

10. ה"שפת אמת" מבאר כי משיח בא בהיסח הדעת, פירוש שגאולה אחרונה היא בישועת השי"ת בלי השגת שכל אנושי, וכמו כן לידת משיח היתה בהיסח הדעת, שהיו כולם טרודים בצערם.

11. רבי צדוק הכהן מלובלין כותב כי "לענין ביאת משיח, יבוא כאשר יהיו הכל צמאים לישועתו ולא יהיה שום עצה אחרת לישועת ישראל".

12. מתי יבוא המשיח? בסוף גלות ישמעאל. באגרת תימן כותב הרמב"ם במפורש כי: "ביאתו תהיה כשתתקף יד אדום וערב, וכשתתפשט מלכותם בעולם כמו היום הזה, וזה דבר שאין בו ספק, ומזה לא יעבור... סוף מה שספר מלכות ישמעאל ועמידת מחמד, ואחריו ביאת הגואל בסמוך". הדברים מדהימים בהתאמתם לתקופתנו. מלכות ערב מתפשטת בכל העולם, ולאחר עמידת מוחמד יבוא הגואל בסמוך.

13. מה עלינו לעשות על מנת לזרז את ביאת המשיח? על הפסוק בישעיה: "והוכן בחסד כסא, וישב עליו באמת", מובא במדרש שוחר טוב: "אמר הקב"ה: 'הוא ישב ואני אעשה מלחמה, לכך 'וישב עליו באמת'". בהמשך המדרש נכתב במפורש: "ומה עלינו לעשות? לקרות ולשנות בתורה שנקראת אמת".

יהי רצון שנזכה לבואו במהרה בימינו אמן.

רבים תוהים, מה יקרה באחרית הימים? האם עולם כמנהגו ינהג? או שמא נתחיל עולם חדש מבראשית? מהם ימות המשיח ומהי תחיית המתים? רבים מצפים, מייחלים ומתפללים לימי אחרית הימים, לימי עונג רוחני ושלמות האדם. האומנם, האם כולם יזכו לחזות בנועם המובטח? הרב יצחק פנגר בסדרה בפרק ראשון בסדרה בת 3 הרצאות, לוקח אותנו למסע אל העתיד- ימי אחרית הימים: