המעמד המכונן ביותר בהיסטוריה של עם ישראל הוא מעמד הר סיני, לא רק בגלל התורה שניתנה בו, ולא רק בזכות העובדה שכל עם ישראל ללא יוצא מן הכלל השתתף בו, אלא גם משום שבו התרחש אחד הרגעים המופלאים והנדירים ביותר בתולדות עמנו, כאשר לרגע אחד לפחות זכינו לחוות הסכמה ואחדות משותפת של כל העם כולו, ללא שום מחלוקת או חילוקי דעות. "ויחן שם ישראל כנגד ההר – כאיש אחד בלב אחד".

-

האחדות הזו הייתה נחוצה. בלעדיה לא היינו ראויים לקבל את התורה. כשם שדי בחסרון של אות אחת בספר התורה כדי לפגום בספר כולו ולגרום לו לאבד מקדושתו, כך בדיוק מספיק חסרונו של יהודי אחד חלילה כדי לפגום בשלמות מעמד קבלת התורה, מעמד החתונה, שהביא לשיא את הקשר שבין עם ישראל לקב"ה. שהתבטא בגילוי הגדול של בורא עולם שכמוהו לא היה מעולם.

פעמים רבות קודם מתן תורה אנו רואים שהקב"ה יורד לעולם ומתגלה אל נח האבות וכו', מהו בדיוק השינוי שקרה במתן תורה שלא היה קודם?

-

במתן תורה נוצר מהפך, עד אז הקשר בין ה' לנבראים היה מצומצם ולא חדר לעולם ומאז מתן תורה נוצר חיבור אמיתי בין ה' לעולם, החיבור הזה נוצר על ידי כל מצווה פיזית שאנו עושים ומכאן חשיבות לקיום המצוות בפועל.

-

אנו רואים במדרש שהחידוש של מתן תורה הוא החיבור בין עליונים לתחתונים.

-

כלומר, המצוות אינם החידוש של מתן תורה כפי שראינו שכבר לפני כן האבות קיימו מצוות והיה גילוי אלוקי בעולם.

-

הקשר של האבות עם הקב"ה לפני מתן תורה התבטא בעיקר ברובד הרוחני הנעלה שלהם (איך שהם מתעלים מהעולם) ולכן לא נוצר חיבור אמיתי בין הקדושה האלוקית לדברים הפיזיים בעולם (לדוגמא, המקלות שיעקב אבינו השתמש בהם לפצל את הצאן- בהם הוא גם קיים את מצוות תפילין, לא היתה במקלות עצמם שום קדושה עד כדי שלא היו צריכים להניח אותם בגניזה).

-

במתן תורה נוצר החיבור הזה. מצד אחד הקב"ה שהוא למעלה מהכל יורד וחודר עד הגשמיות הכי נמוכה (לוקחים עור של בהמה ועושים אותו קדוש – תפילין) ונגרם חיבור עמוק בין הגשמי לרוחני. לאחר מתן תורה "המעשה הוא העיקר" כי בשביל זה ניתנה התורה על מנת לחדור לעולם הגשמי ולקדש אותו.

-

שלימות החיבור בין ה' לעולם יהיה בביאת המשיח שאז "ונגלה כבוד ה' " ולכן כל מעשה של מצווה מקרב אותנו לביאת המשיח.

-

שנזכה לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות.

-

שבת שלום וחג שמח/הרב יעקב סוסי

בית חב"ד אשדוד

-