דורות שלמים של ילדים התחנכו בגנים על לביבות, סביבונים, גבורת המכבים ופך שמן קטן שהספיק לשמונה ימים. לכבוד החנוכה, כמה דברים שהגננת לא סיפרה לנו על החג הכי מואר בלוח השנה היהודי.

 לא יוונים – סורים!

כולנו גדלנו על המיתוס של מלחמת היוונים ביהודים, אבל למען האמת יוונים הוא שם כולל למי שאורחות חייהם היו הלניסטים, שבין השאר ראו חשיבות בשלמות ויופיו של הגוף ולכן עודדו משחקי ספורט, פיתוח גוף ונחרדו מברית מילה.

בשנת 336 לפנה"ס עולה לשלטון נער צעיר בשם אלכסנדר, אחרי שאבא שלו - מלך מוקדון - נרצח. עוד קודם לכן הוא יורש ממלכה לא קטנה אחרי שאבא שלו מכניע את ערי הפוליס היווניות, אבל הכתרתו של אלכסנדר למלך פותחת לו את התיאבון והוא יוצא למסע מלחמה נרחב. בין השאר הוא כובש את סוריה, מצרים וארץ ישראל.

בגיל 32 מת אלכסנדר, ללא יורש ומותיר אימפריה ענקית. עד מהרה מתחילות מלחמות הירושה, המכונות "מלחמות הדיאדוכים", שבסופן מחולקת האימפריה לארבע, אחת מהן היא הממלכה הסלווקית, בראשות מפקד חיל הפרשים של אלכסנדר. הממלכה הזו, שמקום מושבה היה בסוריה, שלטה בין השאר על ארץ ישראל ובעקבות ניסיונה להחיל את התרבות ההלניסטית, פרץ מרד החשמונאים.

להרוג יווני ולנוח

לפי הפרשנים, השם חנוכה בא מצמד המילים "חנו" ו"כה". כלומר, בתאריך כ"ה בחודש בשנת 164 לפנה"ס, שבו עצרו החשמונאים ממלחמתם אחרי שהביסו את בית סלווקוס. למען האמת, גם אם בתאריך זה השתלטו החשמונאים על המקדש, טיהרו אותו והחזירו אליו את עבודת הקורבנות, הרי שלא היה מדובר בסוף המלחמה כי החשמונאים נאלצו להילחם עוד כמה שנים. גם ממלכה חשמונאית עצמאית לא קמה מיד אלא רק יותר מעשרים שנה לאחר מכן.

מעטים מול רבים

נכון, כולנו גדלנו על המיתוס הזה - מעטים מול רבים, חלשים מול חזקים. במידה רבה ההנחה הזו השתרשה בגלל שספר מקבים נוקט במספר של כמה אלפים בודדים של לוחמים יהודים מול צבא מסודר ומאורגן של ממלכה גדולה. אבל החוקרים מעריכים שבסך הכל היו מהצד היהודי כ-15,000 אלף לוחמים לעומת כ-20,000 לוחמי האויב שהגיעו עם כמה פילים.

בכל מקרה צריך לזכור שהממלכה הסלווקית כבר החלה להיחלש והיו עוד עניינים שהטרידו אותה במקומות אחרים שבהם שלטה. מנגד, הלוחמים החשמונאים היו בני בית בארץ, הכירו היטב את הדרכים, העמקים והיישובים והייתה להם עדיפות על אלה שנלחמו בהם.

מי זוכר את יהודה המכבי?

מבין אחיו, יהודה המכבי הוא הסמל של החג הזה - לוחם עז נפש שבהמשך היווה השראה לדמותו של היהודי הלוחם. אבל האמת היא שיהודה נהרג בקרב השמיני שניהל – קרב אלעשה ב-160 לפנה"ס, וכמו שכבר הזכרנו, יעברו עוד שנים רבות עד שבית חשמונאי אכן יקים את ממלכתו העצמאית.

בכלל, שמו של יהודה לא נזכר בספרות חז"ל ודמותו נשכחת וזוכה שוב לתהילה רק אחרי אלף שנה. ספר מקבים, שמתאר את הקרבות והגבורה, הושאר מחוץ לתנ"ך ומי ששימרו את הסיפור היו דווקא ראשי הכנסייה הנוצרית שראו במכבים סמל חיובי לקנאות דתית.

אצל היהודים החשמונאים זכו לעדנה מחודשת רק בראשית המאה ה-20, עם תחילת ההתעוררות של התנועה הציונית שחיפשה אחרי אידיאל של יהודי לוחם וחזק, ההפך המוחלט מן היהודי הגלותי שפעם אחר פעם התקשה להגיב לפרעות ולעלילות אנטישמיות.

יאללה מכבי

רובנו נוהגים לכתוב מכבים ולא מקבים. במשך השנים התקבל הפירוש שמכבי הוא ראשי התיבות של הפסוק "מי כמוך באלים יה-וה", ושזו הייתה צעקת הקרב של הלוחמים. אבל לפי סברת החוקרים, נכון יותר לומר "מקבי" וזה היה בכלל הכינוי של יהודה.

לפי אחד ההסברים הכינוי ניתן לו כי הוא מוחץ את אויביו כמו  "מקבת" – פטיש גדול. לפי פירוש אחר, זה היה כינוי שניתן ליהודה בילדותו בגלל צורת ראשו שהייתה דומה לקרדום (מקבן בלשון חז"ל), הסבר נוסף הוא טעות בהעתקת הסיפור – במקור נכתב יהודה "המצביא" ואחד המעתיקים כתב בטעות "המקבי" וכך נשמר השם.

 שמונה ימים של חופש

ועכשיו לנושא שמטריד הורים רבים שנאלצים להתרוצץ בין מופעים לקניונים במשך שמונה ימים. למה חוגגים את חנוכה שמונה ימים? ובכן, אתם בוודאי זוכרים את השיר מהגן: "כד קטן שמונה ימים שמנו נתן", אבל מתברר שבאף אחד מן המקורות המספרים לנו על עלילות החשמונאים אין באמת תשובה לשאלה.

ספר מקבים א' אומר שקבעו שמונה ימים אבל לא מסביר למה, מקבים ב' מזכיר שבגלל המרד לא יכלו לחגוג את סוכות ולכן שבחנוכה הראשון חגגו סוכות שני בתוספת שמיני עצרת ובסך הכל שמונה ימים אבל גם הוא לא אומר שזו הסיבה. יוסף בן מתתיהו לא מספק הסבר ואפילו בתפילת "על הניסים" לא מסבירים לנו למה שמונה ימים.

למעשה, אף אחד מהמקורות שהוזכרו לא מזכירים את סיפור נס פך השמן והוא מופיע בשני מקורות: במגילת תענית שבה לא מתייחסים בכלל למחסור בשמן אלא למחסור בכלים טהורים להדליק בהם, ובתלמוד הבבלי שנחתם כמה מאות אחרי מרד החשמונאים.

אז איך לפתע צץ לו הפך הקטן שבגללו הילדים בחופש מבית הספר? לדעת חוקרים שונים מדובר בכלל באגדת עם. מנגד, יש כאלה שדווקא סבורים שיש גרעין של אמת בסיפור, רק שסמוך להתרחשויות וההתרגשות מהחזרה למקדש, הפך נסיפור פך השמן לשולי ביותר. כמה מאות שנים אחר כך, כשאין בית מקדש, אין חשמונאים ורוב היהודים נמצאים בכלל בגלות, הלך והתעמעם זוהרו של החג הזה. לכן חיפשו משהו קליט שיחבר חזרה את העם לאותו מאורע מרגש והכד הקטן נשלף מהשכחה.