היא בת למשפחת בתואל הארמי, שהיו עובדי אלילים. אנו כבר יודעים שיש לה אהבה מעודפת ליעקב והיא גם מבינה שהוא המועדף על אלוהים עוד לפני שבכלל נולד. בהמשך, מתברר לנו שיש קואליציה ברורה של רבקה ויצחק והיחסים בין בני המשפחה מורכבים, כאשר הבן המועדף על יצחק הוא עשיו. במקום שתהיה תקשורת ישירה בין בני המשפחה - רבקה מעדיפה את הסתרת האמת שלה מיצחק בעלה. רבקה מתערבת בגורל יעקב ומאמינה מאוד בכוחה של הברכה. האם המטרה מקדשת את האמצעים? האם התערבות רבקה נחוצה? 

רבקה לא מנסה לשכנע ומשתמשת בתחבולות ובמרמה. היא לא פועלת ישירות מול יצחק ולא מביעה עמדה נחרצת מול בעלה. התורה לעומת זאת, מציינת שכן הייתה מרמה מצד רבקה. יעקב נאלץ לברוח מביתו לחרן ולחיות שנים רבות בגלות. דמותה של רבקה נשארה בתורה חיובית. היא הצליחה לגרום ליעקב לקבל את הברכה של הבכורה. למעשה, הנבואה התגשמה כך במלואה.  

יצחק היה בן 40 שנים כשהתחתן עם רבקה. היא עקרה ויצחק מתפלל עבורה לאלוהים והיא נכנסת להריון. כשהיא בהריון היא הולכת לדרוש באלוהים, שמספר לה כי ברחמה שני בנים, שמהם יצאו שני עמים שונים, כשהקטן מבניהם ישלוט בעתיד על הבכור. הראשון שנולד היה אדמוני ושעיר בכול גופו ונקרא בשם עשיו. השני נקרא יעקב מפני שאחז בעקב אחיו כשיצא מבטן אמו. 

יצחק היה בן 60 שנים כשנולדו בניו. יש לו העדפה ברורה לעשיו. עשיו הופך להיות צייד ואיש שדה ויעקב "איש תם יושב אוהלים". יצחק אוהב מאוד את הצייד שמביא לו עשיו. באחד הימים יעקב מכין נזיד עדשים לעצמו ועשיו מגיע מהשדה מאוד רעב. הוא מבקש מיעקב לאכול מנזיד העדשים שהכין ויעקב מסכים בתמורה שעשיו ימכור לו את הבכורה. עשיו מסכים למכור את הבכורה ליעקב תמורת נזיד העדשים. עשיו מזלזל בבכורה שלו ושוכח ממנה לחלוטין.

באותו זמן ישנו רעב בארץ כנען ויצחק נאלץ להתגורר בארץ פלישתים שבגרר. אלוהים מתגלה אליו ואומר לו לא לרדת למצרים. אלוהים מברך את יצחק ומבטיח שהברית עם אברהם אביו תקפה גם לגביו, היות שאברהם שמע בקולו ושמר על כול המצוות והחוקים. יצחק אומר לכולם בגרר שרבקה אחותו מכיוון שהוא פוחד מאנשי המקום. אלימלך מלך גרר רואה את יצחק ורבקה יחד ומבין שהיא אשתו. הוא מצווה על כולם לא לגעת ביצחק ורבקה. אלוהים מברך את יצחק בכול. הוא הופך להיות עובד אדמה ומתעשר במקנה, צאן ובקר והפלישתים מאוד מקנאים בהצלחותיו. הם מתנכלים לו וסותמים לו את בארות המים שחפר אברהם אביו. אבימלך מבקש ממנו לעזוב את המקום והוא חונה בנחל גרר. הרועים של גרר רבים עם הרועים של יצחק והוא נאלץ לעבור לבאר שבע. אלוהים מתגלה אליו בלילה ואומר לו לא לפחד. אבימלך מגיע אל יצחק עם שר צבאו, מפחד מאלוהים, וכורת אתו ברית. 

עשיו מגיע לגיל 40 שנים ומתחתן עם נשים כנעניות שלא מוצאות חן בעיני יצחק ורבקה. 

יצחק מזדקן וכבר לא רואה טוב. הוא קורא לעשיו ומבקש ממנו להביא לו צייד כדי שיברך אותו לפני מותו. רבקה שומעת הכול וקוראת מיד ליעקב. היא מצווה עליו לקחת שני גדיי עיזים כדי שהיא תכין מטעמים ליצחק ומלבישה אותו בבגדים של עשיו. היא שולחת אותו עם המטעמים ליצחק כדי שיברך אותו בבכורה. יעקב חושש שיתגלה ורבקה מרגיעה אותו שהכול בסדר. המזימה מצליחה ויצחק מברך את יעקב בבכורה. עשיו מגיע עם הצייד ליצחק שנבהל מאוד והבין שיעקב קיבל את הברכה. עשיו מתפרץ וצועק שיעקב רימה אותו פעמיים. יצחק מברך גם אותו לפי בקשתו. עשיו מחליט להרוג את יעקב אחרי שיצחק ימות. רבקה שומעת על כוונותיו ומחליטה לשלוח את יעקב לחרן עד שיעבור זעמו של עשיו. יצחק ורבקה שולחים את יעקב בהסכמה כדי שלא ייקח לו אישה מבנות כנען. יצחק מברך את יעקב לפני היציאה לדרך הארוכה לחרן.

בפרשה זו מהפכים רבים. רבקה עקרה ולא יכולה ללדת במשך 20 שנים. יצחק מתפלל עבורה והיא יולדת תאומים. כוח התפילה של יצחק עוזר ורבקה נכנסת להריון. רבקה בפרשה משנה את גורלו של יעקב. גורלות הופכים להיות למציאות בפרשה. בכל ברכה יש אנרגיה חזקה של כוח התפילה. התפילה היא כוח אלוהי שיכול לשנות גורלות בדרך על טבעית. התפילה עובדת רק אם מאמינים שיש ביכולה לשנות את המציאות. יעקב הגשים את ייעודו בעזרת הברכות שקיבל ובעזרת רבקה אמו שהאמינה שיש לעשות הכול עבורו. יעקב נבחר ע"י אלוהים ליורשו של יצחק. הברית עם אברהם ויצחק עוברת ליעקב. 

היהדות דוגלת מאוד באנשי אמונה ולא אנשי חרב. היא רוצה את האמונה באלוהים, המוסר והצדק, אהבת האדם והיושר האישי. צריכה להיות בתוך האדם אהבת אלוהים מכל הלב. השבוע כולם דיברו על להיות "יהודי". עלינו להבין שיש לנו ברית עם אלוהים עוד מימי אברהם אבינו והתחייבנו ללכת באמונה באל אחד וכך קבלנו את ארץ ישראל כדי שנשמור בה על כול החוקים והמצוות. יש כאלו כנראה שלא מבינים מה זאת "יהדות", על מה נחרב בית המקדש הראשון והשני ומדוע יצאנו לגלות במשך 2000 שנים. זאת מאחר שלא שמרנו על הברית עם אלוהים. מדינת ישראל קמה בשנת 1948 אחרי שואה קשה, גזרות ואנטישמיות. הייתה נכונות של אלוהים לפתוח דף חדש עם "היהודים". אנחנו עם סגולה ומופת לכול העמים. מי שמרגיש שאינו "יהודי" לא שייך לכלל העם היהודי. השמאל מנסה פעם אחר פעם להיות יפה נפש לאחרים. אלוהים מבקש מאתנו להאמין בו וללכת בדרכו ושנכבד את מצוות וחוקי התורה. לעם "היהודי" יש תפקיד בעולם הזה. האם לא שילמנו מחיר יקר על טעויות העבר? האם הלקח הקשה לא נלמד? להיות יהודי היא זכות.