זהו, נגמרו החגים והגיעה העת להתחיל באמת את השנה החדשה, ליישם החלטות שקיבלנו, להוציא לפועל את כל מה שדחינו והבטחנו לעצמנו לעשות אחרי החגים ולחזור לשגרה עם תחושה של התחלה חדשה ורעננה.

זה הזמן להתחיל מבראשית כמובן גם את סדר פרשות השבוע. בפרשה שנקרא השבת מתוארת התחלה חדשה, יש מאין, של הסיפור המופלא של בריאת העולם. לפי הסיפור המקראי, במשך שישה ימים בורא האל נדבך על נדבך עד שמתקבל העולם המוכר לנו.

לפי המסופר לנו, בראש ובראשונה נבראים השמיים והארץ ולאחר מכן מחליט האל לברוא את האור ולהבדילו מן החושך, ביום השני מופרד הרקיע מן המים, ביום השלישי נקווים המים, צצה היבשה וזה הזמן שבו חושב האל שמתאים לברוא את הצמחים והעצים. את היום הרביעי מקדיש האל לבריאת השמש והירח וביום החמישי, עוד לפני שנברא האדם הראשון, נבראים בעלי החיים. ליתר דיוק, ביום החמישי נבראים רק היצורים החיים במים ובעלי הכנף.

מעניין שבעוד שהמקרא קורא לכל אותם יצורים שנבראים ביום החמישי בשם כללי, דווקא חיה אחת שנבראת ביום הזה מוזכרת בשמה: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים--יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה; וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ, עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ", נכתב במקרא.

מדוע המקרא מתאר בכלליות שרץ נפש שממלא את המים ועוף מעופף על פני הרקיע אבל את בריאת התנינים הוא מציין בנפרד? האם התנין הוא חיה מיוחדת? האם בריאתו הייתה כרוכה בקשיים רבים?

לדברי פרופ' משה דוד קאסוטו, המקרא מציין במפורש את בריאת התנינים, כדי לטעון בתוקף שהחיה המפחידה והאימתנית הזו נבראה ככלל היצורים על ידי האל, ובכך לצאת נגד סיפור בריאת העולם שבו האמינו העמים עובדי האלילים במזרח הקדום.

לפי המיתוס שהיה נפוץ בממלכת אוגרית - עיר נמל מפותחת מאוד ששכנה בסוריה של ימינו, בתחילת קיומו של העולם נלחם האל בעל באלוהי הים ובכל בני בריתו, יצורים אדירים שבהם היו גם התנינים. בעל ניצח, ייבש את הים ויצר אדמה.

כלומר לפי המיתולוגיה האוגרית, התנינים האימתניים היו שווי ערך לאל בעל – ראש הפנתיאון האלילי, ורק בגלל תושייתו הם נוצחו ונענשו בגזילת חלק מהים והפיכתו ליבשה.

כחלק מן הפולמוס הזה, בא המקרא ואומר: לא רק שהתנינים אינם בעלי כוח השווה לזה של האל ובוודאי שהם לא קראו עליו תיגר ולא נלחמו בו, כמו שגורסת המיתולוגיה האוגרית, אלא שהם נבראו על ידי האל האחד והיחיד, רב הכוח והעוצמה, אשר ברא את העולם לא מתוך מאבק הישרדות אלא בשקט ובשלווה, בסדר מופתי ובתכנון קפדני.

ואם זה לא מספיק אז במקרא מדגישים שהתנינים, שאצל השכנים המתוחכמים מאוגרית היו כוח שווה וניהלו סוג של מאבק בין טוב ורע, אפילו לא היו הראשונים שהאל ברא ואלה נבראו "רק" ביום החמישי.  

ובמילים אחרות, תנין הוא אולי חיה מפחידה ובעלת כוח קטלני אבל רק נגד בני  אדם.