בפרשה 74 מצוות שונות, גם במלחמה חיילים צריכים ריסון עצמי ולא לאבד צלם אנוש. התורה קובעת חוקים חשובים בכל תחומי החיים; מצוות שבין אדם לחברו, מצוות בדיני אישיות, משפחה, יחסים והתנהגות חברתית וכלכלית.  כל המצוות והחוקים כפופים ליושר ולמוסר. הנשים חשובות מאוד במסורת היהודית ויש להגן עליהם בחוק. ישנן נורמות התנהגות ברורות בחיי המשפחה, הגברים מוכרחים לשמור על כבודן של הנשים. ערכי המשפחה חשובים גם להצלחת הזוגיות.

ישנן עוד מצוות רבות כגון: דיני נזיקין, פלילים, דיני צדקה ומתנות לעניים. הפרשה מסתיימת בציווי להשמיד את עמלק תמיד. העם היהודי הוא שוחר שלום ולא מחפש מלחמה, אלא שלעיתים קרובות מאוד אין לנו ברירה להגן על עצמנו מאויבנו שרוצים בכל מחיר להשמידנו מעל פני האדמה. בזמן מלחמה יש להשמיד תמיד את האויב ולא לרחם עליו, מפני שהוא ירים את ראשו ויתחזק. יש לצאת למלחמת חורמה נגד האויבים שלנו, מפני שבמציאות הנוכחית אין לנו ברירה. ישנו מעגל קסמים שבו הרחמים אינם יכולים להיות גורם בעל השפעה במלחמת קיום. במלחמות במהלך ההיסטוריה היו מעשי אכזריות, הרג ללא רחמים, לקיחת עבדים ושפחות של הצד המנצח. על אף הקושי שבדבר, אפשר לומר שכיום במלחמות על עצם קיום המדינה, הצבא שלנו תמיד השתדל להיות אנושי ותרבותי.

אולם, הדבר לא עוזר הרבה כאשר בעולם מאשימים אותנו כצבא כיבוש. הצד שמנגד לא בוחל בהריגת ילדים ונשים באכזריות רבה, הם מגלים כלפינו התנהגות חייתית ופרימיטיבית מתקופות אחרות כשכל רצונם הוא לחפש רק עוד דם. הצבא שלנו לא מאבד צלם אנוש והוא צבא טוב ומוסרי ששומר על כבוד האדם. האויבים שלנו לא מסוגלים להגיע למצב של שלום וכוונתם ברורה.

המוסר החברתי חשוב בכל התחומים; נערה בתולה, בן סורר, ממזר וזנות. החברה היהודית צריכה לשמור על טהרה וקדושה, לעזור לאח בצרה ולא לקחת ממנו ריבית כשהוא עני, לא לרמות שכיר, עני ואביון בשכר שלהם, מפני שאין להם יכולת להגן על עצמם. הפרשה מבקשת מעם ישראל חברה ערכית, מוסרית ומתחשבת. בארץ ישראל אלוקים מבקש שנתנהג נכון וכך נאריך חיים. ערך המשפחה חשוב מאוד וכולם חייבים בהתנהגות ראויה; הגינות ויושר בכל תחום. סוד ההצלחה הוא הניצחון בדרך שנבחר. החוקים הללו חשובים מאוד לקיומו של העם היהודי. אדם לא יכול לחיות בחברה ללא חוקים ומצוות, אין לחפש קיצורי דרך וחשוב ביותר להתנהג בצורה ראויה, אמיתית ונכונה – "והאר עיננו בתורתך ודבק ליבנו במצוותך ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך". תמיד הייתה מלחמה קיומית של העם היהודי לשמירה על ערכי התורה, המצוות והחוקים במשך אלפי שנים בגלות.

הפטרה: הנביא ישעיה ממשיך בנבואת הנחמה ומדמה את ירושלים לאישה עקרה ללא ילדים וגם ללא בעל. היא עצובה מאוד ולא יודעת את נפשה מרוב צער. עם ישראל נמצא בגלות שנים רבות, עצוב, מדוכא ולא מאמין בשינוי המתחולל ומגיע לירושלים. ירושלים עזובה, חרבה ואין בה שמחה וצהלה. הנביא מבטיח שינוי ושהעצב והצער יסתיימו בקרוב מאוד. ירושלים תתחיל לשמוח מחדש ובעתיד יהיה לה בעל וילדים. היא לא תצטרך להתבייש במצבה כאישה עזובה, אלוקים ידאג לבנות אותה מחדש והתפארת שלה תשוב אליה כבעבר. ירושלים נמשלת לאישה שתעבור שינוי לטובה ותזכה באהבה חדשה. מערכת היחסים של אלוקים מול עמו נחתמה בברית עם אברהם אבינו, הוא נשבע לקיים את הברית לעולם.

אולם, הברית לא יכולה להתקיים כשהעם נמצא בגלות עקב חטאיו כלפי אלוקים. אלוקים מחליט להחזיר את העם מגלות ולחדש את הברית פעם נוספת, הוא מבקש רק חיזוק האמונה, ואז הברית תתחדש כמו הקשר בין בעל לאישה. אלוקים מבין את הסבל שהעם עובר בגלות ומוכן לעשות תיקון. ירושלים תעבור שיקום ותחדש את יופייה ותפארתה.

הנביא ישעיה בנבואתו מכריז על השינוי בעתיד לבוא, מאישה עקרה ללא יכולת ללדת או אלמנה או גרושה שבעלה עזב אותה – היא תבנה משפחה חדשה והילדים יביאו לה שמחה. הנביא משתמש בדימויים רבים על חיזוק הקשר המשפחתי, הוא רוצה להביא את השינוי בעם מעצבות גדולה לשמחה, שהימים הקשים שהיו לאישה ישכחו. ירושלים עצמה נשכחה, עזובה ושוממה והעיר הרס וחורבן. הנביא רוצה בנייה חדשה של הדר ויופי, אבנים יקרות ויפות בתקווה שהשמחה תחזור לעיר. אלוקים עצמו יגיע לעיר ירושלים ויביא לשינוי הגדול. השמחה תהיה כמו שמחה של חתן וכלה בחופה.

לעם ישראל קשה עדיין להאמין שהגאולה בפתח. הניחומים למרות הכל לא מתקבלים בקלות, הזיכרון של החורבן והגלות מקשים על חשיבה חיובית, ונשאר עדיין הטעם המר של עצב גדול. בתורה היו הרבה נשים עקרות: שרה, רבקה, רחל, אשתו של מנוח וחנה אמו של שמואל הנביא. בכל המקרים הנשים כולן ילדו בנים בעלי אישיות. הנביא רוצה להדגיש את הכאב הנורא של אישה עקרה; בדידות, עצב וחורבן אישי. במצב שאין סיכוי ללדת – מתרחש נס אלוקי גדול. אלוקים יכול בכוחו לעשות את השינוי והאישה מקבלת את ברכתו של אלוקים. הדימוי של אישה עקרה בא לחזק ולהדגיש בתודעה שלנו את העובדה שניסים קורים!