לאורך ההיסטוריה היהודית קמו לא מעט אנשים שהצהירו על עצמם כ"משיח", שבא לגאול את עם ישראל מייסוריו ולהוביל אותו אל אחרית הימים.

כבר בתקופת בית המקדש השני אנחנו שומעים מפי יוסף בן מתתיהו על אדם בשם תאודאס, אשר גרם להמוני בני אדם לנטוש את בתיהם ולבוא אחריו אל נהר הירדן. שם, כך הבטיח, יעשה כמו שעשה יהושע בן נון ויבקיע את הנהר. ההתקהלות כמובן עוררה את חששו של הנציב הרומאי שמדובר במרד והוא שלח את חייליו שהרגו רבים מן המתקהלים, בהם גם את אותו תאודאס שאיבד את הראש.

עוד ברשימה המפוקפקת, יהודי יווני בשם משה שגרם למאמיניו לקפוץ אל הים בחג הפסח בתקווה שהוא יחצה לשניים כמו בסיפור המקראי, דוד אלרואי מכורדיסטאן שקרא למאמיניו למרוד בשלטון המוסלמי ויעקב פרנק שעודד את מאמיניו למעשי פריצות ביזאריים כדרך לקרב את הגאולה.

אבל כנראה שמשיח השקר המוכר והמפורסם ביותר הוא שבתאי צבי, שנולד בשנת 1626 באיזמיר שבטורקיה ונפטר חמישים שנים סוערות לאחר מכן.

שבתאי צבי השתייך בראשית חייו דווקא לזרם הדתי המקובל, ולמד תורה והלכה מפי רבנים בעלי שם. בשלב מסוים הוא החל לשקוע בתורת ההקבלה והחל לפתח שיטות משלו. העובדה שהוא נולד ביום ט' באב – היום שבו לפי האגדה אמור להיוולד המשיח, סייעה לו להכריז על עצמו ככזה ועד מהרה החל לסחוף אחריו עוד ועוד מאמינים.

כמי שלתפיסתו בישר את הגאולה, ביטל שבתאי צבי מצוות ואיסורים שונים כמו צומות ותעניות, התיר לאכול מאכלים אסורים באכילה ועבר על איסורי עריות. לפי המסופר עליו, בכל פעם שעשה מעשה אסור לפי היהדות (בטענה שאין עליו כבר כל איסור) נהג שבתאי צבי לברך "ברוך המתיר אסורים".

ככל שצבר עוד ועוד מאמינים, התגברו חזיונותיו של שבתאי צבי והוא נהג לקיים כל מיני טקסים מלכותיים, הכתיר את חבריו למלכים על חלקים שונים של העולם ובשיא השיאים אף ארגן לעצמו טקס כלולות עם ספר תורה.

היום השם שבתאי צבי נחשב לגנאי אבל אז, הודות לכריזמה מטורפת, נהרו אחריו רבים, אפילו אנשים שנחשבו לתלמידי חכמים מוכרים. בכלל, לא הייתה זו תופעה מקומית חולפת אלא עניין שהצליח לשגע את העולם היהודי למשך שנים. בטורקיה, בארץ ישראל, בצפון אפריקה, בפרס ובמזרח אירופה – קיוו רבים שהנה נשמעים פעמי המבשר.

בסופו של דבר, ואחרי לחץ של ראשי הקהילות היהודיות, נשפט שבתאי צבי אצל הסולטאן שהודיע לו כי לפניו שתי ברירות: למות או להתאסלם. שבתאי צבי בחר כידוע באפשרות האחרונה, מה שגרם לרבים ממאמיניו לנטוש אחרי שהבינו ששבתאי צבי הוא לא המשיח, מקסימום החמור שלו.

מצד שני היו גם אחרים, מעטים אמנם, שהמשיכו לטעון בתוקף שזהו רק עוד אחד מאתגריו המופלאים (והבלתי מובנים לאדם הפשוט), שאליהם נדרש המשיח והם הוסיפו להאמין בייחודיותו של שבתאי צבי עוד שנים רבות אחרי מותו. תוסיפו לכך את העובדה ששבתאי צבי מת, לפי הסיפורים, בתפילת הנעילה ביום הכיפורים ותקבלו מתכון מנצח לדמות אגדתית.

בפרשת השבוע "ראה" מוזהרים בני ישראל מפני נביאי שקר: "כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת. וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם. לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם".

זה לא סוד שברגעי משבר ומצוקה רבים מאיתנו מחפשים דמות סמכותית וכריזמטית שתגיד לנו שיהיה בסדר. מאז ומעולם נהרו בני אדם, ללא הבדל דת או מין, אחרי "קדושים" שהתפארו בכוחות מיסטיים ובקשר ישיר אל השמיים. כמו אז גם היום, אנשים הלכו שבי אחרי מי שהציגו עצמם כבעלי יכולות וכמו שאנחנו יודעים מצאו את עצמם לא אחת מנוצלים, עושים מעשים שלא ייעשו והכל בגלל ש"הקדוש" אמר שכך יגיעו אל הגאולה.

אז איך יודעים? בדיוק בגלל זה מקדים המקרא ואומר: "אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ". ועוד מדגיש המקרא: "אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן".

אגב, באותה פרשה מצוינים שוב המאכלים המותרים והאסורים, האיסור לעבוד עבודה זרה ולהקריב קורבן אדם, ואפילו חגי פסח, שבועות וסוכות (שאותם נהג שבתאי צבי לחגוג ביום אחד).

כל אלה הם משל לכך שיש כללים ברורים ויש קווים אדומים. בין אם מדובר במקובל קדוש ונשגב ובין אם מדובר במנהיג מכל סוג שהוא, המקרא אומר שעל כל אחד לסמוך על השכל הישר שלו, על הידיעה של האסור והמותר. ואם מישהו מבטיח לכם את השמיים בתנאי שתתמסרו, בין אם בגוף ובין אם בנפש, בין אם בלאפשר פגיעה בכם או באחרים - זה בדיוק הרגע לזכור שהנבואה ניתנה לשוטים ושמשיח לא בא, הוא תקוע בפקק בגהה.