"עת לעשות לה' הפרו תורתך", כך קרא כ"ק האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א לפני יותר מחמש עשרה שנים. "יש הרבה עניים", אמר הצדיק, "והמצב הולך ומידרדר".

כבוד הרב פנה אל חסידיו הנפלאים בהתרגשות וקרא להם להתכנס בצוותא כבר באותו היום, כדי לבחון אפשרות לפתיחה של בית תמחוי שיוכל להאכיל אלפי משפחות נזקקות. 

הודו להשם כי טוב, כבר באותו היום אכן התכנסו כולם לבקשתו של האדמו"ר והחליטו להתחיל במצווה הגדולה כבר ליום המחרת.

בשמחה גדולה ובהשתתפות החסידים הקדושים של קהילת שובה ישראל, הוקם בישיבה, אשר הייתה אז ממוקמת בוילה ברובע יא' שבאשדוד, בית התמחוי הראשון. 

בתחילה חולקו 300 מנות חמות למשפחות נזקקות ובחסדי ה' הצליחו העוסקים בקודש תוך שלושה חודשים בלבד להגיע לחלוקה של כ600 מנות חמות למשפחות נזקקות. 

כל תקופה היה מגיע, לשמחתו של כולם, מגיע כבוד האדמו"ר לחזות בשמחה בפועלם של מוסרי הנפש על המצווה הגדולה.

ולאחר כשנתיים של מסירות נפש עצומה, שיתף האדמו"ר את העוסקים בקודש כי יש בכוחו של בית התמחוי לבטל גזירות קשות מעל עם ישראל, וכי יש לחזק את כוחו ולעזור לכמה שיותר משפחות. כולם התרגשו, וכבר באותו החודש מספר המנות החמות שחולקו לנזקקים עלה ל1000 מנות. 

מאז ועד היום עברו יותר מחמש עשרה שנים, שבהן חולקו מאות אלפי ארוחות חמות למשפחות מעוטות יכולת. בדור ספוג צער וייסורים זה, חזון אמיתי וטהור של לב אחד ענק, הדביק עוד לבבות רבים אשר נרתמו ותרמו מכספם וזמנם על מנת לעזור לאחינו אשר זקוקים לנו כל כך. 

בית התמחוי של קהילת שובה ישראל בית התמחוי הגדול בארץ, אשר מחלק כ3000 מנות של אוכל איכותי על בסיס יומי. שפים מקצועיים, עשרות עובדים ומערך לוגיסטי מקצועי, מחלק את המנות היומיות, ובנוסף מבצע חלוקה מיוחדת של מצרכי מזון לחגים ושבתות. כמובן שכל המזון והמצרכים ללא כל תשלום! 

כדי להבין מקרוב את פעילותו של בית התמחוי, דיברנו עם יגאל אדרי אשר מנהל אותו. 

כמה זמן אתה חלק מהפעילות של בית התמחוי? 

"מפסח, בליל הסדר הרב מינה אותי לנהל את הפעילות. היה רצון להגדיל את הפעילות ולהגיע לאף יותר משפחות מאלו אשר כבר קיבלו עזרה קבועה מבית התמחוי. אז הבאנו צוות חדש וטבח חדש – שף, ששיפר את איכות האוכל, צרפנו לוגיסטיקן שאחראי על ארגון האספקה והתרומות, וגם גבאי שיהיה אחראי להסדיר את משכורות הצוות.

במקביל אנחנו גם אמורים לקבל שני רכבים, על מנת שנוכל להגביר את החלוקה. מוצרי המזון כבר מוכנים, המדפים מלאים, רק מחכים לרכבים כדי שנוכל לבצע את החלוקה בפועל".

"אנחנו שומעים על צוות מקצועי ולא מבוטל, מספרי מנות של ארבע ספרות – איך הפעילות הזאת בעצם מתקיימת? יש תמיכה כלשהי מהמדינה? מעריית אשדוד אולי?" 

"לא. אין שום תמיכה משום גוף ממשלתי או מוסד כלשהו. כל הפעילות מתקיימת מחסדים של אנשים, מתרומות, מכספים שאנחנו משתדלים בעצמנו לתת עד כמה שאפשר והרבה אנשים שתורמים מעצמם, אם זה בכח אדם, ספקים שתורמים את המזון, באמת שהכל בחסדי שמים, הכל נעשה באהבה ללא תמיכה של אף גוף ציבורי".

מה סוג המזון שאתם מספקים? 

"זה משתנה- יש בשרים, דגים, עופות, פירות וירקות.. באמת שמכל טוב.. אנחנו מאוד משתדלים לגוון, וזה כמובן תלוי בסחורות שמגיעות אלינו באותו שבוע".  

"וכל זה מטוב ליבם של אנשים?" 

"כן.. ואנחנו משלימים מכספנו מוצרים שחסרים. אבל ב"ה, בשביל חודשים ראשונים של התחלה אנחנו מרוצים, וגם כבוד הרב מרוצה. וכמו שהזכרנו אנחנו רוצים לשלש ולרבע את הכמויות כבר בימים הקרובים. יש לנו כבר רשימות של משפחות – יתומים, אלמנות, משפחות מרובות ילדים.. כאשר היעד שהצבנו לעצמנו הוא לחזור לימי השיא של הפעילות".

האם יש דבר נוסף שתהיה מעוניין לומר למי שקורא אותנו?" 

"הייתי רוצה מאוד שכמה שיותר אנשים ייחשפו לפעילות של בית התמחוי. כמובן שכל תרומה תהיה מבורכת – אם זה במזון, אספקה, כח אדם – אפשר לבוא ולעזור שעה או שעתיים בחלוקת מזון, או מאה או מאתיים שקלים... כשיש מאה מפה וחמישים מפה זה פתאום המון כסף.. כל אחד ביכולת שלו מטוב ליבו – זה עושה דברים גדולים ויכול לשנות עולמות". 

ולאחר ששמענו על הצד האופרטיבי של פעילות בית התמחוי, דיברנו עם עמירם, חבר צוות ותיק אשר עובד פנים אל פנים עם המשפחות.

"הבנו שאתה עובד מול המשפחות, יש אולי איזה סיפור שאתה זוכר? משפחה מסוימת?" 

"אין משהו שהוא לא סיפור, כל משפחה שנכנסת אלינו הם אנשים שאיבדו עכשיו את אמא או שהאבא פתאום נהרג.. ברוב המקרים מדובר באנשים שאיבדו את היקר להם והקושי שלהם הוא פי כמה וכמה ממשפחה אחרת.." 

"ויש אולי סיפור ספציפי שזכור לך?" 

"הכל זכור לי, אבל אנחנו משתדלים לא להיות חשופים, זה משהו שגורם מאוד להיקשרות למשפחה אז אנחנו פשוט נותנים והולכים. ברגע שאתה נחשף אתה נכנס לעוד הרפתקאות- אתה מגלה שאין מקרר או תנור, גז, אין סלון, ילדים ישנים על ריצפה. יש דברים שקשה מאוד לראות, אבל אי אפשר לעשות הכל.." 

"ויש איזה מקרים חריגים שאתה מכיר?" 

"יש משפחה עם חמישה ילדים שאיבדו את אמא שלהם מהמחלה, אישה צעירה מאוד, בת שלושים ושתיים או שלוש.."

"איך הגעתם אליהם?" 

"להגיע אלינו זו לא בעיה, כולם מכירים את הרב פינטו, כולם מכירים את החסד של בית התמחוי, זה מגיע מפה לאוזן.." 

"בית התמחוי פונה רק ליתומים ואלמנות או שיש עוד מקרים?" 

"יש עוד מקרים, יש מקרים מורכבים מאוד. יש משפחות שהביאו הרבה ילדים והשפיות שלהם נעלמה".

"נחשפת למצב כזה?" 

"כן. יש לנו כמה וכמה משפחות שהמצב בהן לא שפוי. יש לנו מקרה שבו שני ההורים איבדו את השפיות, ויש להם עשרה ילדים.. יש המון מקרים.." 

"ומה בעצם מייחד את הפעילות שלכם? כי משפחות במצבים כמו שאתה מתאר מקבלות תמיכה כלשהי.." 

"אנחנו יודעים לתת משהו שהמדינה והרווחה לא יודעים היום לתת. הם לא יודעים לתת אוכל לאנשים. המדינה יכולה לעזור בביטוח לאומי, אבל זה לא מה שמניע. 

כשאתה נותן אוכל חם לפחות זה מוריד לך את הדאגות מהראש. בלי מיטה אפשר לישון, אבל בלי אוכל אי אפשר לחיות.. בגלל זה מה שאנחנו עושים, מה שהרב עושה, זה אחד מהחסדים הגדולים שיש..."