14.07.17 / 17:00
דרך תקשור אפשר לשאול שאלות את המדריך הרוחני שלכם ולקבל תשובות ברורות. יפעת סנטו מדגימה מסר היישר מההשגחה העליונה
הפעם לפניכם תקשור, מסר מההשגחה העליונה.
אני, יפעת, שואלת: מהי מהות? מהי הוויה? מה אנחנו "מצפים" לפגוש בתוכנו? מהו או מיהו ה'אני' הפנימי?
תשובת המדריך הרוחני: את רוצה את התשובה הארוכה או הקצרה?
ש: בוא נתחיל בקצרה, כי אני רוצה לפרסם את זה בטור השבועי ואני חושבת שזה יתאים יותר להרבה אנשים לקרוא דווקא את הקצרה.
ת: ואת - מה רוצה?
ש: אני חושבת שאני רוצה את הגרסה הארוכה.
ת: אז אם את רוצה לדעת את הגרסה הארוכה - את מוכנה לדעת ולהבין באמת את המהות, מוכנה להתחבר אליה. כי אי אפשר להבין מהות אם לא מתחברים אליה, עד שלא מתקרבים אליה הכי הכי שאפשר.
ש: אז בוא נתחיל.
ת: כבר התחלנו.
זה לא אומר שהמהות דורשת הרבה הסברים. כי המהות מתחילה בכוונה – בכוונה שלנו לרדת לעומק, למהות של ה-מהות.
הבנת? ברגע שאנו מוכנים למהות - רק אז נקבל אותה.
אי אפשר לשתות מבאר עמוקה כשאתה רוצה לשאת איתך רק חבל קצר. עומקה של המהות - תהיה עמוקה כעומק החבל אותו אנו רוצים לקחת איתנו.
לכל אחד החבל שלו, גבול יכולתו שכרגע הוא מסוגל לשאת עימו. אין זה אומר שחלקנו חכמים וחלקנו לא. זה אומר שהמהות תמיד קיימת - אצל כל אחד - אך בעומקים שונים.
המהות, מחולקת היא לשכבות על גבי שכבות של מהותנו הפנימית, וכולם מחוברים אליה, חלק פחות וחלק יותר. אך כל אחד מחובר, שכן אם לא היה מחובר - לא היה קיים. זהו כמו חבל הטבור ממנו יונק את לשד נשמתו האלוהית עלי אדמות.
וחבל הטבור הזה - להבדיל מהארצי - לעולם לא ניתק
המהות מגיעה באופן לא מודע אליכם בני האדם. אינך חייב לדעת מהי מהות על מנת לחוות אותה. עליה רק להכיר בכך שיש בך את הרצון לדעת מהות והיא - כבר באותו רגע מגיעה אליך.
אין זה דבר שאפשר לקרוא בספר לשמוע אותו מחבר או ממורה.
מהות היא לא פיסת ידע, היא לא מוחשית. זה כמו האוויר שאתם חיים בתוכו, הוא מורכב מגזים עיקריים ועוד כמה גזים שוליים שנמצאים באטמוספירה, כתלוי בסביבה בה אתם נמצאים. אתם לא רואים את האוויר, אתם אפילו לא חשים בו, הוא כמו מובן מאליו. אך הוא שם, אופף אתכם. משנה צפיפותו, דחיסותו, אך שם.
ההבדל בינו לבין המהות הוא שהמהות שלכם נמצאת לא רק מסביבכם, סביב למעגל האנרגטי שלכם, אלא גם מחברת אתכם לכל המהויות האינדווידואליות האחרות שאתם נמצאים בהן. לא בכדי אתם סובבים יותר סביב אנשים אשר איתם אתם חולקים ערכים או רצונות משותפים. המהות יותר ברורה לכם כאשר אתם פוגשים ממנה יותר ויותר.
כאשר, למשל, אתם נמצאים בהפגנה, בוחרים ללכת אליה מרצונכם החופשי על מנת לעמוד על דברים מסויימים שנתתם להם ערך עליון בשלב זה ביום שלכם - אתם נמצאים בקרב אנשים החולקים איתכם את אותם הדברים אותם אתם שמתם לכם לערך עליון. שם רמת הדחיסות היא גבוהה - של המהות. ולכן היא מאפשרת לכם לחוש בה ביתר שאת. מדוע? כי אתם פוגשים בה באופן בלתי נמנע.
לא בכדי, ברגע שאדם מבקש למצוא לעצמו את מהותו כשהוא עם עצמו הוא מתקשה, כי אז המשימה תהא הרבה יותר מאתגרת, כי זה כמו למצוא נר ביער לעומת מדורה שלמה.
כאן כבר נכנסים החושים שלנו לפעולה. אין זו משימה בלתי אפשרית ואם האדם הגיע למצב שהוא בוחר במציאת מהותו בדרך זו - זה גם כן חלק ממהותו - ללכת את הדרך הכה מעודנת הזו, ללכת את דרכו בדרכו שלו ולא של אחר. לכן חיפוש המהות הוא חלק מאותה המהות, עבור אנשים שעושים זאת.
ש: דיברת על חושים.
ת: החושים הם דלתות. הן דלתות מוחשיות לעולם לא מוחשי אלא רוחני, שכן חוויות רוחניות לא ניתנות למדידה פיסית.
ש: תוכל להרחיב?
ת: אני ארחיב, אך אין בכוונתי לתת חוברת הדרכה על איך משתמשים בחושים על מנת למצוא מהות - כי כמו שאמרתי היא איננה פיסית. החושים הם דוגמא - דוגמא לכך שהם גשר.
ש: איך החושים הם גשר?
ת: אנחנו משתמשים בהם על מנת להתעלות אל מעבר לצרכים הפיסיים שלנו.
ש: אנחנו לא מתעלים אל מעבר לצרכים שלנו, דרך החושים הלא אנו מספקים את הצרכים שלנו.
ת: זו הדרך הפיסית להסתכל על זה, אבל ישנו הערוץ הפיסי וישנו הערוץ האנרגטי והחושים משמשים גם כגשר אל הערוץ האנרגטי, שהוא המהות וסביבה שבתוכה אנו חיים.
ש: אני לא מבינה.
ת: איך את מרגישה עכשיו?
ש: אין לי שום תחושה פיסית כרגע, חוץ מרצון לאכול משהו טעים.
ת: המשהו הטעים הזה, מה הוא טומן בחובו?
ש: חשק.
ת: מעבר לחשק.
ש: לספק צורך למתוק כרגע.
ת: מה זה הצורך הזה?
ש: זה עניין ביולוגי, אין לי דרך להסביר את זה.
ת: המנגנון הביולוגי בגוף יכול להסביר רק חלק מזה.
ש: אוקיי, הבנתי שזה איזשהו גשר. מה אני עושה עם זה עכשיו? אמרת שאתה לא מתכוון להשתמש בזה כחוברת הדרכה מה לעשות עם זה.
ת: את – את תבחרי מה לעשות איתו, עם השוקולד הזה.
ש: אני מדמיינת אותו עכשיו אל נגד עיני.
ת: ומה את עושה איתו?
ש: אני רואה את המהות שלו! לא רק ממה הוא עשוי אלא גם את הערך שלו עבורי.
ת: תרחיבי, מה משמעות הערך שלו עבורך?
ש: אני רואה אותו גם כחומרי הגלם ממנו הוא מורכב, גם נזכרת בטעם שלו וגם מבינה למה אני רוצה בו עכשיו. ואני גם מבינה שזה לא משנה למה.
ת: נכון מאוד.
ש: אבל איך זה קשור למהות?
ת: מהות היא חיבור של הפיסי והלא פיסי, הגשמי והרוחני, בדומה לאוויר המורכב ממולקולות של גזים שבלתי נראות בעין בלתי מזויינת.
מהות היא כמו הגוף שלנו כשאנו מרחיבים אותו עוד ועוד ועוד ועוד לכל עבר. אנחנו נשארים עדיין מי שאנחנו - רק על פני שטח הרבה יותר גדול, כל כך גדול - שאנחנו לא רואים את עצמנו בעיניים, אך קולטים את עצמנו בחושים.
ש: בוא נעשה עוד דוגמא לגשר. מה אני אמורה לשאול את עצמי עכשיו? האם זה אמור להיות קשור לחושים?
ת: חושים הם הדרך הכי קלה, נגישה ופשוטה להתחבר לגוף הפיסי שלנו, אך לא חייב. את יכולה לשאול את עצמך על רגש שגואה בך, או על הרגשה אחרת, לא פיסית.
ש: ואז נמצא מאחוריה את המהות?
ת: אנחנו נמצא דרכה את הגשר למהות.
ש: אוקיי, אז אני בוחרת דאגה. מה אני עושה עכשיו?
ת: את דואגת
ש: לדאוג?
ת: לא, חזרתי על מה שאמרת - את דואגת. זה משהו שכבר קיים בך.
ש: כן, ברמה זו או אחרת. אז מה עכשיו?
ת: בקשי ממנה להופיע ביתר שאת, כדי שהתחושה תהיה ברורה.
ש: היא הופיעה ככאב ראש.
ת: תתמקדי בכאב.
ש: הכאב מתפשט לי לשאר אזור הפנים, או שרק עכשיו שמתי לב שזה מה שיש. איך זה מתחבר למהות?!
פתאום הבנתי משהו - הדאגה הזו, זה כמו וילונות שזולגים מלמעלה אל כל כולנו, שואפים לכסות את כל מי שאנחנו. זהו סוכך, דבר מה שיש באפשרותינו להסיט הצידה, ממש כמו וילון. הוילון - הדאגה - עדיין תהיה שם, אך היא לא תסתיר עוד את האור הנכנס מהחלון. אך איך זה קשר למהות?
ת: המהות שלך במקרה הזה היתה היכולת לזהות את עצם הימצאות הסוכך.
מהות היא לא רק שחור או לבן, הרצוי או המצוי או גן עדן וגיהינום. מהות היא רק תיאור של טבע הדברים, כפי שהם.
אני חוזר: הדברים, כפי שהם.
זאת מה שאנחנו מחפשים.
מעבר למילים.
מעבר למחשבות.
מעבר לפחדים.
כל מה שיש עכשיו.
ידעתם את זה - ידעתם את מהותכם.
יפעת סנטו - מלווה בתהליכי התפתחות, מודעות ושינוי דרך תקשור.
מוזמנים להגיב, לשלוח שאלות ולהתייעץ – 054-3339791 או במייל או בפייסבוק