הוא שולח משלחת מנכבדי מואב ומדיין לבלעם. המשלחת מגיעה לעיר פתורה ליד נהר הפרת בארם נהריים (עירק). הם מעבירים לבלעם את בקשתו של בלק. הוא לא נותן להם תשובה במקום ומזמין אותם ללון בביתו בלילה ובבוקר הוא ייתן להם תשובה לפי מה שיגיד לו אלוקים. הם נעתרים לבקשת בלעם.

בלילה מופיע אלוקים לבלעם ושואל אותו מי הם האנשים האלו שהגיעו לביתך. בלעם משיב לו שאלו הם אנשים שמלך מואב שלח כדי שיקלל את בני ישראל. אלוהים פוקד עליו לא ללכת עם האנשים האלו וגם לא לקלל את בני ישראל. בלק מבקש מהשליחים לחזור לארצם והם חוזרים למואב. בלק לא מוותר ושולח אליו משלחות מכובדות נוספות. בלעם לא משתכנע למרות הכסף והזהב שהם מבטיחים לו. הוא מסביר להם שהוא לא יכול לעשות דבר נגד רצונו של אלוקים.

אלוקים מתגלה אליו בלילה ונותן לבלעם את הסכמתו ללכת עם האנשים למואב, אבל מזהיר אותו להגיד רק את הדברים שהוא יגיד לו לומר. בלעם בבוקר יוצא לדרך רכוב על אתונו. אלוקים כועס שהוא יצא לדרך עם האנשים ומלאך אלוקים נגלה לאתון וחוסם לו את הדרך עם חרב שלופה.

האתון נבהל מאוד ויורד מהדרך לשדה של ענבים. בלעם מכה את האתון שיחזור לדרך ורגלו של בלעם נלחצת אל קיר כשהוא ממשיך להכות את האתון במקל שברשותו. אלוקים פותח את פי האתון ששואלת את בלעם מדוע הוא היכה אותו שלוש פעמים. בלעם עונה שאם הייתה לו חרב בידו היה הורג את האתון. האתון עונה לבלעם שהנאמנות שלו לבלעם הייתה במשך שנים. אלוקים פותח את עיני בלעם שרואה את מלאך אלוקים עם החרב השלופה. הוא משתחווה למלאך. המלאך שואל אותו מדוע היכה את האתון שלוש פעמים ובלעם עונה לו שלא ידע שמלאך אלוקים עומד לפני האתון. המלאך אומר לו ללכת עם המשלחת ושידבר רק מה שיגידו לו לומר. בלעם מגיע עם המשלחת למואב.

בלק ובלעם נפגשים על גבול מואב ובלק מתלונן ששלח לקרוא לו מספר פעמים והוא לא בא. האם פחדת שלא אתן לך את הכבוד הראוי? בלעם עונה לו שהוא יכול לומר רק את מה שאלוקים יגיד לו לומר. בלעם ובלק מעלים קורבנות יחד. אלוקים נגלה לבלעם ואומר לו מה להגיד. בלעם מברך את בני ישראל במקום לקלל אותם.

בלק לוקח את בלעם למקום אחר אולי הוא ישנה את דעתו. אלוקים מכניס לפיו את המילים והוא מברך את בני ישראל בפעם השנייה. בלק עדיין לא מתייאש ולוקח אותו למקום נוסף. בלעם רואה את בני ישראל ממקום גבוה לכול שבטיו ורוח אלוקים גורמת לו לברך את ישראל בפעם השלישית.

בלעם מברך את בני ישראל ובלק אומר לו שביקש ממנו לקלל ולא לברך. בלעם אומר לו שהוא הזהיר אותו שהוא לא יכול לפעול נגד רצונו של אלוקים למרות כול הכסף והזהב שהוא מציע לו. בלעם חוזר לארצו ומבין שבלעם לא מוכן לקלל את בני ישראל והוא חוזר מאוכזב לארצו. בני ישראל ניצלו מהקללות של בלעם. בנות מואב משדלות את בני ישראל לזנות וקריאה לעבודת אלילים.

המצב יוצא משליטה ואלוקים מאוד כועס על התנהגות בני ישראל. הוא מבקש ממשה להוקיע מיד את המעשים הרעים הללו בפני ראשי העם. משה נותן הוראה לשופטים להרוג את כול החוטאים. פינחס בן אלעזר לוקח רומח ובחמת זעם הורג איש מבני ישראל ואת האישה מבנות מואב וכך נעצרת המגפה שהורגת 24,000 איש מבני ישראל כתוצאה מהתנהגותם הרעה. פינחס לקח על עצמו את לקיחת החוק לידיים והתורה רואה את מעשהו בחיוב.

בלעם היה מכשף גדול בעל עין אחת משבט מדיין, היה בעל כישרון גדול לקלל תמורת כסף רב. בשבט מדיין הייתה תרבות של קסמים, כישוף והגדת עתידות. לבלעם היו יכולות חזקות מאוד והוא רכש את שמו במלחמת סיחון מלך האמורי כנגד מלך מואב. סיחון מלך האמורי שכר את שירותיו של בלעם בכסף רב כדי שיפעיל כוחות מאגיים נגד מואב. הדבר הצליח וסיחון מלך האמורי ניצח את מלך מואב ולקח ממנו שטחים. בני מואב מינו את בלק בן ציפור משבט מדיין כדי שימלוך עליהם.

התורה מתארת את בלעם באור חיובי מפני שמילא את רצון האלוקים. בלעם מוותר על כסף רב וכבוד והוא מברך את בני ישראל במקום לקלל אותם. כול הסיפור בפרשה מתרחש מחוץ לגבולות א"י. לבני ישראל אין כלל מושג על המתרחש. הם חונים ליד העיר יריחו. בלק רוצה מאוד לקלל את בני ישראל כדי להחליש את כוחם הצבאי ולא מצליח במזימה שלו. בלעם אוהב מאוד כסף וכבוד, אבל הוא מבין את כוחו הגדול של אלוקים ולא מוכן לקלל את בני ישראל.

בלעם מבין שאלוקים גדול עליו בכוחו ואין לו סיכוי להתמודד מולו. למרות שבלעם הוא מכשף גדול ומסוגל להפעיל כוחות כישף ורשע חזקים ביותר שקשה מאוד לבטל אותם, הוא נשמע לבקשתו של אלוקים. מלכים השתמשו במכשפים בעולם העתיק כדי שיפעלו נגד אויביהם ואפילו כנגד הטוענים לכתר. אדם שמקולל ע"י מכשף קשה לו מאוד להתחמק מהקללות שמפעיל נגדו כוח עליון ועין רעה חזקה ביותר. הסרת עין הרע של מכשף היא תורה בפני עצמה. המקולל לא יכול להתגונן בפני כישוף. בלעם היה מסוגל לשעבד את כוחות הרשע לצרכיו. מכשפים וקוסמים פועלים עד היום תמורת כסף רב.

הפטרת פרשת בלק: הנביא מיכה פעל באמצע תקופת בית המקדש הראשון. הוא מוכיח בנבואותיו את ראשי העם והמושלים. עם ישראל התנגד לנבואותיו, לעגו לו וביזו אותו ברבים. נעשו ניסיונות להרוג אותו ולפגוע בו פיזית. התייחסו לנבואותיו באדישות וכעס. הוא ניבא שירושלים תחרב וגרם בכך הלם לעם עצמו. הוא מנבא על שושלת דוד שתתחדש באחרית הימים.

הנביא מחזק את נצחיותו של עם ישראל לעולם בהשוואה לעמים אחרים שנעלמים במשך השנים. באחרית הימים הגויים יבינו שתורת ישראל היא שתהיה קיימת לעולם. עם ישראל ישרוד את הגלות למרות המלחמות, הרדיפות ושנאת הגויים. בא"י יבנו השורדים מלכות חדשה. הכול תלוי בהבנה של כלל ישראל לרצונו של אלוקים. מיכה מנבא שאלוקים יסלח לבסוף לעם ישראל שישרוד את הגלות וישליך את חטאיו למצולות הים. הישועה לעם ישראל יכולה להגיע רק מאלוקים. הנביא מדגיש את הנצחיות של עם ישראל כמו הטל שיורד ומביא ברכה לצמחים והעצים. העשב הצומח באופן טבעי גם אם אנחנו לא רוצים בכך.

גם אם עוקרים את הצמחים הם גדלים שוב בעזרת מים. מדובר בהתמדה של הטבע. נצחיותו של עם ישראל לא תלויה באף אחד. עם ישראל הוא חלק בלתי נפרד מהעולם. אף אחד לא יכול לפגוע בעם ישראל לעולם. עם ישראל הוא נצחי. ישנם כאלו שקשה להם לקיים את מצוות התורה והם לא מחוברים כלל לאמונה היהודית. הם מרגישים שבמידה שהם לא מקיימים את כול המצוות הם מעדיפים ללכת בדרך הקלה ולא לקיים כלל את מצוות התורה. אנשים אלו רואים את קיום הציווי בצורה מעוותת ושגויה. אלוקים מעולם לא רצה לכפות על עם ישראל את קיום מצוות התורה, אלא רק בהבנה ורצון אישי.

אלוקים הוציא את בני ישראל ממצרים ושלח להם את משה, אהרון ומרים כדי שינהיגו אותם במדבר וידאגו להם לכול מחסורם. אלוקים תמיד דאג ושמר על בני ישראל. הוא לא הכביד עליהם את חוקי התורה ולא ביקש שיקריבו את ילדיהם למולך. הוא רק ביקש צדק ומשפט לכולם, לשמור על הברית אתו וללכת בדרכיו. הכול נעשה מתוך אהבה לעם ישראל והתורה נועדה להפוך אותם לחברה של צדק ומשפט ואור לגויים. הוא חש כלפינו כאבא דואג ולא רוצה לכפות עלינו את רצונו בכוח. אלוקים תמיד נתן לעם ישראל מעל ומעבר למה שהם נתנו לו מעולם. הוא שומר על עם ישראל עוד מיציאת מצרים שמר ודאג תמיד מלמעלה. מדינת ישראל קמה אחרי שאלוקים שמע את זעקות היהודים שמתו על קידוש השם בשואה ונשרפו למוות כשהם עדיין חיים. עם ישראל יושב בארצו ועליו להבין שהכול בזכות הניסים הגדולים של אלוקים, כאשר מעטים מול רבים הצליחו לגבור על אויבנו. הנביא מיכה מזכיר ואומר לנו שעם ישראל קיבל הזדמנות לתקן את דרכיו ומדינת ישראל קמה.