תלמידי בית ספר מקיף א' באשדוד, בית ספר ללימודי תעופה וחלל, נענו לחלומה של האם אליוורה, אמו של הטייס דני אוברסט ז"ל, וערכו תהלוכת זיכרון המנציחה את מורשתו ופועלו של דני בימיו הקצרים. התהלוכה התקיימה על ציר שד' משה דיין, מכיכר עין השמש ועד לגן אלישבע ברובע א', שם התקיים טקס לזיכרו.  

דני, בן אליוורה וסטפן אוברסט. נולד, גדל ולמד באשדוד וכשהגיע לצבא ביקש להגשים חלום נושן וניגש למבדקים לקורס טיס. הנער השובב והתוסס, תלמיד  המגמה העיונית במקיף ד', אשר בלט בכישוריו ובלימודיו (בדגש על כימיה), אהב כבר בילדותו להרכיב מטוסים וכשבגר החליט להיות טיס.

הוא סיים בהצלחה את המבדקים לקורס טיס, עבר גיבוש וזומן לקורס, אותו סיים כטייס וכקצין. מפקדיו אמרו עליו כי היה בין הטייסים הצעירים, הן ברמת הטיסה והן ברצינות בה ניגש לכל נושא ותפקיד, הבין במדויק את הנדרש ממנו והצליח למלא ולבצע באופן מושלם כל משימה שהוטלה עליו.

כטייס בטייסת 16-F היה שותף לכל הפעילות המבצעית של הכנף והחיל, אך את זמנו הפנוי הקדיש לים ולעירו האהובה – אשדוד. דני נפל ביום ט"ז בשבט תשנ"ה (17.1.1995), בעת מילוי תפקידו, במהלך אימון אווירי, והובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי באשדוד. 

אבל כבד ירד אז על אשדוד שנפרדה מאחד מטובי בניה. "בחור מושלם", אמרו עליו חבריו ולדברי מפקדו האישי "דני קורץ מן החומר שכל מפקד מתברך בו". הרמטכ"ל דאז, רא"ל אמנון ליפקין שחק, ספד לו: "דני היה קצין וטייס שהיה ראוי לציון....  פעל תמיד בצניעות, אהוב ומקובל על מפקדיו וחבריו.... ואהב את הטיסה שהיתה לו כטבע שני...". 

אשתקד, היתה זו השנה הראשונה שתלמידי מקיף א' ערכו צעדה לזכרו. הרעיון נולד בביתה של האם אליוורה, בשיחה עם נציגת משרד הביטחון שמלווה את המשפחה וזו חיברה את האם לתלמידי מקיף א' – בית הספר לתעופה וחלל.

קבוצת התלמידים עצמה, על אף שלא הכירו אותו, כיבדו את זכרו במחווה יוצאת דופן וערכו לו תהלוכה וטקס זיכרון מרגש.

על קבוצת התלמידים הגדולה נמנו גם 30 תלמידים ממקיף ד', בית הספר בו דני למד, במסגרת פעילות משותפת לשני בתי הספר אותה מובילה הדס בן שושן – מנהלת מקיף א'. 

"22 שנים לאחר מותו יש מי שזוכר ומנציח בדרך לא שגרתית" אומרים בבית הספר ומשבחים את התלמידים על היוזמה, הרצינות והכבוד שהם מנחילים למשפחה ולזכר החיל שנפל. גם ג', מפקד הטייסת, התרגש מהמעמד ומול תלמידים והורים אמר: "זו שמחה מהולה בשמחה ועצב. שמחה על המפגש ועצב על החיים שנגדעו". יהי זכרו ברוך.