התעשיות עתירות הידע בישראל הן קטר הצמיחה של המשק. יצוא שירותי מחשוב, מחקר ופיתוח מהווים כשליש מסך יצוא השירותים של ישראל, שעה שבענפי טכנולוגיה עלית בתעשייה ובשירותים עובדים רק כ-9% מהמועסקים במשק. 

המדינה משקיעה מדי שנה מיליארדי שקלים במו"פ ישראלי. התוצאה היא מובילות עולמית של מדינת ישראל בשיעור הפטנטים ביחס לנפש.

ההשקעה הציבורית המסיבית בתחומים הללו נובעת מההבנה שהמשך הצמיחה הישראלית תלוי ביכולת של ענפי המשק המתקדמים להמשיך להתפתח ולעמוד בתחרות העולמית, בעיקר מול מדינות המזרח הרחוק. לצורך כך, המדינה מפעילה פרויקטים לעידוד יזמות במדען הראשי. 

התחנה הראשונה של היזמים היא באקדמיה. המוסדות האקדמיים להנדסה מפעילים מרכזי קידום יזמות לסטודנטים ובוגרים. אחד מהם הוא המרכז ליזמות ולחדשנות ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, שהקים תכנית האצה למיזמים צעירים המסייע לסטודנטים, לבוגרים ולחברי סגל לקדם רעיונות ומיזמים משלבי פיתוח לכדי סטארט-אפ. הסטודנטים מקבלים כלים ומיומנויות מעשיים, עד לרמת העמידה בפני פאנל משקיעים במטרה לאתר ולגייס הון ראשוני. 

עם המיזמים המעניינים שיצאו מ-SCE נמנית מערכת Sensority, המאפשרת ניטור דופק לב חריג ונשימות מואצות בווידאו, הנאסף ממצלמות, וניתוחו תוך מיפוי מידע על פרמטרים שונים.

המערכת מתממשקת למערכות איסוף וידיאו שונות, תוך שהיא סורקת את הצילום בזמן אמת או במצב לא מקוון, ומציגה את המדדים של האדם המצולם.

תוצאות המידע שנאסף לאורך זמן יכולות לתת אינדיקציה על אפשרות של מחלה, או להבדיל - של פעילות פח"ע, בשדה תעופה למשל. 

באקסלרטור של המכללה קיים גם רחפן לניטור זיהום אוויר שנועד לפעול במקום היחידות המקובעות לגגות בתים באזורי זיהום אוויר. הרחפן מספק מדדים דינמיים של זרמי האוויר וכך מסייע למדוד רמות זיהום. 

מיזם עם שורת רווח כפולה, חברתית וכלכלית, פותח ביוזמה של סטודנט חירש. המיזם מבקש ליצור רשת חברתית, המבוססת על שפת הסימנים הבינלאומית, ומאפשרת לחירש המטייל בעולם ליצור קשר עם חירשים מקומיים על מנת שאלו יציגו בפניו את הסביבה.

בסיום הלימודים יוצאים הבוגרים לשוק, אל החממות הטכנולוגיות בארץ המתחרות על קליטת המיזמים בעלי פוטנציאל ההצלחה הגדול ביותר, ומשקיעות בהם כבר מהשלבים הראשונים. 

נשיא SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, פרופ' יהודה חדד, מעריך, כי המובילות הטכנולוגית של ישראל תישמר כל עוד תגדל ההשקעה במחקר ופיתוח ותאפשר קרקע פורייה ליזמים חדשים לפתח ולהתפתח.

המובילות הטכנולוגית היא היתרון היחסי של מדינת ישראל, אך בעולם טכנולוגי המשתנה במהירות, האתגר הכי גדול הוא לשמור על היתרון הזה למשך שנים ארוכות על מנת שיאפשר רמת חיים גבוהה ופרנסה לכול. 

"הגידול המואץ במספר התושבים באשדוד מחדד את הצורך במענה אקדמי עבור צעירי הסביבה." אומר פרופ' חדד, "אנו מקפידים על רמה אקדמית גבוהה ומאמינים בחינוך למצוינות בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה, ומהווים עוגן מרכזי בהצלחת התהליך".

נציין, כי אקדמיה איכותית ומובילה בתחום ההנדסה סללה בעשור האחרון את הדרך לשורה של אקזיטים מרשימים. לאחרונה, מקדמת המכללה יוזמה של הקמת מכון מחקר, שישמש כתחנת START-UP  ליוזמות הטכנולוגיות של הסטודנטים והבוגרים. 

פרופ' חדד גאה לספר, כי "יותר מ-90% מהבוגרים של SCE עוסקים בתחום התמחותם תוך חצי שנה מסיום לימודיהם". ראיה נוספת למצוינות האקדמית של המכללה, ניתן למצוא בסקר איכות ההוראה השנתי של התאחדות הסטודנטים הארצית, שפורסם לקראת תחילת שנה"ל הנוכחית. בסקר דורגה המכללה בעשירייה הראשונה מבין כל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, ובמקום הראשון מבין המוסדות האקדמיים ללימודי הנדסה. 

לסיכום, פרופ' חדד מביט בסיפוק על המכללה, ואומר: "ברמה המספרית-עובדתית לומדים כיום ב-SCE יותר מ-5,500 סטודנטים ובוגרי המכללה מהווים 15% מסך המהנדסים הנקלטים לעבוד בתחום ההיי טק הישראלי.

שנית, הבוגר שלנו מבוקש מאוד בשוק העבודה, והיוקרה שממנה נהנית המכללה נמצאת היום במקום מצוין. חשוב לציין שאני לא לבד כאן - יש לנו סגל יוצא מן הכלל, שמתחבר לרעיון של המכללה וזה גם סוד ההצלחה שלנו. השליחות היא שליחות אמיתית, והתוצאות מדברות בעד עצמן".

צילום: יח"צ