כתלמיד המחזור הראשון בישיבה, יש באמתחתו לא מעט זיכרונות מיוחדים. "היינו כיתה אחת קטנה בראשות הרב אידלברג, 20 תלמידים, שהתחילה משהו חדש ומופלא בעיר אשדוד", הוא נזכר.

"דגל הישיבה שהורם היה - 'מאירים את העולם, בתורה ובמעשים טובים, ובכל מלאכת עבודת הבורא', הישיבה כמגדלור של תורה לתושבי העיר אשדוד בפרט ולעם ישראל בכלל, כמשפחה קטנה ומגובשת, ששילבה תורה ודרך ארץ.

כשסיימתי כיתה י' הגיע אלינו ראש ישיבה חדש - הרב שלום מלול, בראשותו הישיבה צמחה למאות רבות של תלמידים ב"ה וגדלה לעבר שיאים חדשים, בתחום התורני והלימודי כאחד. זכיתי ללמוד ולהתחנך במקום מדהים, שהיה ויהיה תמיד כבית שני עבורי".

מה שהשפיע עליו בצורה הכי משמעותית בישיבה מיומו הראשון כתלמיד ועד לסיום השמינית, היא העובדה שהישיבה דגלה בקשר אישי עם כל תלמיד. "לא רק המחנך, אלא כל מורה ומורה, ידענו שיש לך למי לפנות, יש על מי להישען, יש לך מי שיעזור ויוביל אותנו להצלחה אדירה. את הדרך הזו, לקחתי איתי הלאה".

לאחר סיום התיכון, למד בישיבת ההסדר היכל אליהו בכוכב יעקב, במסגרתה התגייס לצה"ל. במהלך השירות הצבאי שירת כמש"ק ת"ש של חיילים חרדים, ראה את השליחות לדאוג ולהיות שם בשבילם גם ברגעים לא קלים בכלל. לאחר סיום הפרק הצבאי, התחיל לימודי תואר ראשון בהוראת המתמטיקה במכללת אורות ישראל.

"החלטתי להיות מורה הייתה כמעט טבעית", מציין אדיר. "סבתי, דינה מרדכי ז"ל, הייתה מורה ותיקה מאוד בעיר אשדוד ואפילו לימדה את ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי. אימי אסנת דביר, לימדה בתיכון אמית י', וכיום מנהלת בית ספר חמ"ד דביר בעיר, אז מובן שהחינוך תמיד היה חלק ממני.

בער בי הרצון ללמד, לעצב ולהשפיע על הדור הבא של תלמידי ישראל. מהדור הזה בעוד כמה שנים יצאו ממנו מנהיגי המחר, אנשים שישפיעו בעם ישראל ובעולם כולו. כדי שאותו דור יהיה דור גדול, צריך שיהיה מישהו שיאמין בהם, כמו שהיו שם בשבילי, הצוות המדהים בישיבת אמית, שהם חלק משמעותי ממי שאני היום".

כאמור, לאחרונה, חזר לישיבת אמית יגל אשדוד, כבר לא בכובע של תלמיד או בוגר, אלא בכובע של מורה, מה שגרם לו להתרגשות מכך שיעבוד עם חלק מהאנשים שלימדו אותו.

"ברגע שהחלטתי שאני אהיה מורה, הבנתי שהדבר שהכי חשוב במהלך היום הוא הקשר האישי עם התלמידים, לחוות איתם את ההצלחות וגם את אי ההצלחות, להיות שם בשבילם ולתת כתף תומכת ואוזן קשבת", הוא מדגיש.

"לחבר אותם למתמטיקה לא רק מתוך חובה, אלא לעורר בהם סקרנות. רצון להצליח בלימודים ולשאוף תמיד למצוינות. וכמובן להיות חלק בעיצוב האישיות שלהם, להתוות להם דרך של תורה, יראת שמיים, מידות טובות ודרך ארץ. זו הדרך שלי, בה אני רואה חשיבות גדולה בחינוך דור העתיד המצוין, מתוך שליחות אמיתית, עם כל הלב והנשמה!".

הרב שלום מלול, ראש ישיבת אמית יגל אשדוד: "סיפורו של אדיר פרץ דביר, הוא סיפור מרגש של הצלחה. גם עבורו, אך גם עבורנו זהו אירוע מרגש מאוד של סגירת מעגל חינוכית ממדרגה ראשונה. לראות את הבוגרים שחוזרים לבית ולשליחות הגדולה".