רואים ירוק בעיניים-יום עיון קיימות וסביבה לקהל הרחב

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('7ba71777-b31b-40f7-9b62-be16432624e7','/dyncontent/2024/11/4/f019ab0d-85f9-4099-85ce-a0c4f16ee830.jpg',18020,'שפע אייטם כתבה ',525,78,true,53303,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('7ba71777-b31b-40f7-9b62-be16432624e7','/dyncontent/2024/10/29/fc678000-eec2-4266-be8e-2015e1b07daa.jpg',18504,'נטו חיסכון אייטם כתבה ',525,78,true,53303,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('7ba71777-b31b-40f7-9b62-be16432624e7','/dyncontent/2024/8/7/5067193b-26d8-471b-8cdb-027b2ddffd67.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,53303,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('7ba71777-b31b-40f7-9b62-be16432624e7','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,53303,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('7ba71777-b31b-40f7-9b62-be16432624e7','/dyncontent/2024/8/27/9d7f959a-bbf3-4870-ac1e-bb6b597a0e74.jpg',18332,'אלפרד טניס אייטם כתבה ',525,78,true,53303,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('7ba71777-b31b-40f7-9b62-be16432624e7','/dyncontent/2024/10/28/0332465c-494d-442b-9555-69f107e59b26.gif',18596,'לב ישראלי אייטם כתבה ',525,78,true,53303,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('7ba71777-b31b-40f7-9b62-be16432624e7','/dyncontent/2024/9/8/9c8b4e81-c302-484f-8021-2228ff2f53ca.jpg',18400,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,53303,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('7ba71777-b31b-40f7-9b62-be16432624e7','/dyncontent/2024/8/21/6581fe1f-546c-4598-b8e6-86cd7af10d3f.jpg',18239,'עירייה אייטם ',525,78,true,53303,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

בשנים הקרובות העולם הולך להשתנות ללא היכר. מפלס פני הים יעלה, משקל הפלסטיק בים יעלה על משקל הדגים, אזורים מוריקים יהפכו למדבריות ואלפי מינים ייכחדו. ומה אנחנו עושים? ממשיכים להשתמש בחומרי הדברה שאינם ידידותיים לסביבה ולאדם, ממשיכים לקנות בגדים שאת חלקם לא נלבש לעולם, משתמשים בכלים חד פעמיים שמזהמים את הסביבה והאוקיינוסים, ממלאים את עגלת הסופר בכמויות מזון לא פרופורציונליות לגודל המשפחה, וחיים בתחושה שאיכשהו בסוף הכול יהיה בסדר. אז זהו – שלא

הדיגיטל בשירות הסביבה

חשבתם שכרישים מסוכנים לבני האדם? תחשבו שנית. הים התיכון נחשב היום למקום המסוכן ביותר עבור כרישים ובטאים (חתולי ים), אשר הוכרזו כערכי טבע מוגנים ואסורים לדייג. עדי ברש, חוקרת מהמחלקה לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה, מצאה במהלך עבודתה שימוש יצירתי בפלטפורמה דיגיטלית, והיא מחפשת כרישים ודגי סחוס אחרים בפרופילים של דייגים וצוללים בפייסבוק.

"אני מנסה לעשות סדר בדגי הסחוס באזור שלנו", מסבירה ברש. "באזור שלנו יש כמות גדולה יחסית של כרישים ובטאים, ודאי ביחס לירידות המשמעותיות באוכלוסיות האלה בשאר אזורי הים התיכון. הים שלנו עני ודל יחסית, ולכן מעניין מאוד לראות שדווקא כרישים ובטאים נוכחים בו יותר".

"כדי לתעד את הכרישים והבטאים אנו משתמשים בשני כלים", אומרת ברש. "סקרי דיג שמבצעים חוקרים ותצפיות מצולמות שאני אוספת מפייסבוק". עדי ושירה סליגרה, עוזרת המחקר שלה, נכנסות לתמונות שמעלים לפייסבוק צוללים ודייגים ומחפשות דגים שרלוונטיים למחקר שלהן. היתרונות של פייסבוק הוא האופי החברתי של הרשת: "כשאנחנו מוצאת צולל אחד, לרוב גם החברים שלו הם צוללים. כשאנחנו מוצאות תמונה שמצולם בה כריש או דג סחוס, אנחנו פונות למי שצילם ומבררות איתו את התאריך והשעה של הצילום, איפה הוא היה בארץ, המרחק מהחוף והעומק כשמדובר בצוללנים. רק כאשר יש וידוא מלא של כל הפרטים – התצפית תכנס למחקר".

הרשת מסייעת לא רק למחקרים, אלא גם ללוחמה בפשעים סביבתיים. יונתן תוסייה-כהן, ראש מחלקת מודיעין ומנהל מוצר של קבוצת MAISHA, מספר כי "הפשיעה הסביבתית נמצאת בעלייה גלובלית. לדברי האינטרפול, בתוך כמה עשורים, תפס הפשע הסביבתי את המקום הרביעי בגודלו בעולם".

 כנס קיימות אחוה

לא רק שחלק מהנזקים הנגרמים על ידי פשיעה סביבתית הם בלתי הפיכים, הם גם גורמים להשפעות לא ידועות על עתיד הסביבה, האוכלוסייה וחיות הבר. קבוצת MAISHA מציעה טכנולוגיות מתקדמות עבור חיפוש, איסוף וניטור בזמן אמת של נתונים מקוונים. תוסייה-כהן מציין כי "כיום, יש כלים שנועדו לפקח באופן דינמי אחר התפתחויות קריטיות בזמן אמת. בהתבסס על מתודולוגיות המתמקדות באנשים, אירועים ובאתרים ספציפיים, הכלים הללו מציידים את האנליסטים באפשרויות ניטור וניתוח בזמן אמת, כדי לסייע להם לעקוב אחר הפעילויות המקוונות של הישות הנחקרת הרלוונטית"

מזון מלכות

עוד מימי התנ"ך, מנסה המין האנושי להילחם בחגבים המאיימים על החקלאות, בייחוד במדינות מתפתחות. החגב, הנחשב בדת היהודית לחרק הכשר היחידי בעולם, עשיר בחלבון (70% של חלבון נקי), ברזל, אומגה 3 וחומצה פולית. ובנוסף, נחשב למעדן של ממש – 30% מאוכלוסיית העולם ניזונה ממנו. "על אף שהחגב נחשב למעדן, הוא לרוב נאסף מן הטבע שם זמינותו הינה מוגבלת מאוד, כחודשיים בשנה. ובעקבות כך, מחירו גבוה ואף כפול ממחירי הבקר באפריקה בשיא העונה", מספר דרור תמיר, מייסד ומנכ"ל חברת חרגול פודטק, סטארט אפ ישראלי וידידותי לסביבה המשלב חגבים בתעשיית המזון.

 

"אנחנו מגדלים את החגבים בחוות במשך כל השנה. בחוות פיתחנו סביבה מבוקרת אקלים וכן מערכת אינקובציה של ביצי החגבים אשר בוקעות תוך שבועיים, במקום 40 שבועות. כל הקונספט שלנו מאוד ירוק – אנו משתמשים בחקלאות ורטיקלית – מגדלים לגובה. שיטה זו ידידותית מאוד לסביבה בהשוואה למשל לגידולים של בקר וצאן", מוסיף תמיר.

לא רק גידולי בקר וצאן משפיעים על הסביבה האקולוגית, גם הגידולים החקלאיים בשדות ובמטעים והשימוש בהדברה כימית, דישון והשקיה מרובה פוגעים בסביבה. לעומת זאת, מערכות כמו יער או חורש טבעי לא דורשות דישון, הדברה או השקיה מלאכותיים, ועדיין יש בהן המון חיים וצמיחה. מה אם היינו יכולים לשלב בין היתרונות של חקלאות מודרנית לבין היתרונות של מערכת אקולוגית טבעית?  האם ניתן ליהנות מתפוקה גבוהה של מזון וגם מהיציבות ומיכולת ההתחדשות של המערכות הטבעיות? למעשה, הדבר אינו חדש וישנן דוגמאות רבות לתהליכים כאלו המשלבים גידול מזון, שיקום אקולוגי וחיזוק הקהילה והחברה. ניצן ויולי בצר החליטו ללכת עם החלום ולייצר מערכת כזו בעצמם, פיסת גן-עדן ירוקה אמתית.

 
"אנחנו מתכוונים להפוך 13 דונם בבית לחם הגלילית ל'יער מאכל', מערכת אקולוגית המחקה יער, ומורכבת מצמחים המביאים לאדם תועלת, כמו פרי וירק, תבלין, מרפא, נוי, צל, משחק ועוד", הם מספרים. "אנו רואים את היער כמקום נעים ומקיים, שיהווה אבן שואבת למפגשים טובים בין אנשים, שייתן גג ליוזמות מבורכות ותרבות מקומית, שיהווה מרכז למידה לחקלאות בת-קיימא למתעניינים, שייצר תעסוקה, מרפא ונחמה לעובדי הכפיים בו, שייתן פרי וירק לעמלים סביבו ולדורשי שלומו, שיבריא את האדמה ויהווה מערכת אקולוגית חיה ושמחה, שיעורר השראה, שיעשה נעים בלב".

המטרה של ניצן ויולי היא להביא את יער המאכל למצב שהוא מקיים את עצמו כמה שיותר, כדי להוריד משמעותית את כמות התשומות שהאדם צריך להשקיע במערכת, באמצעות דאגה לבריאות וחיוניות הקרקע, יצירת מגוון וביסוס מערכות יחסים מועילות בין המרכיבים השונים, וניהול מושכל של מקורות המים, ועל הדרך לייצר מזון, תעסוקה, לימוד וחיבור קהילתי.

​'יער מאכל' הוא תרגום ישיר למונח העולמי "Food Forest", אבל בגלל סדר הגודל הקטן ויישומים מגוונים יותר מאשר תנובת מזון בלבד, יהיה נכון לקרוא לו 'חורשת תועלת'. המונחים מגיעים מתחום הפרמקלצ'ר (תרבות בת-קיימא), המתאר גישה ליצירת שפע דרך התנהלות צנועה ואחראית עם משאבי הטבע.

ערך נוסף של יערות מסוג זה, הוא ביצירת סביבה ביולוגית שחיונית לקיום ושמירה של בעלי חיים יבשתיים. אבל מה קורה בים? שם בעלי החיים מתמודדים עם בעיות אחרות ומורכבות.

ילדים זה שמחה

ב–40 השנים האחרונות ירדה ספירת הזרע של גברים מערביים במחצית. אחת הסיבות האפשריות היא שימוש בחומרי הדברה מסויימים שחלק מהשפעות הלוואי שלהם הן בין היתר פגיעה בפוריות בקרב גברים.

מחקר פורץ דרך שהוביל ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית הדגים ירידה של 50% בספירות הזרע של גברים מערביים ב-40 השנה האחרונות. 

"מערכת הפוריות רגישה מאוד להשפעות חיצוניות. כדי להיות פורה, נדרשת סביבה בטוחה, מאוזנת וטובה, שתשדר לגוף שניתן להביא עוד חיים לעולם. ירידה בספירת הזרע מסמנת שיבוש בסביבת החיים המודרניים, המסכן אותנו ואת הדורות הבאים", קובע ד"ר לוין. 

ד"ר לוין מסביר כי אנו חייבים לזהות ולטפל בסיבות שגורמות לירידה בספירות הזרע, בישראל ובעולם, אחרת אנו עלולים להיות בסכנת הכחדה וכי הירידה בספירת הזרע, יחד עם מגמות שליליות נוספות בבריאות האדם והסביבה, היא קריאת השכמה דחופה לזהות ולטפל בסביבה המשבשת את בריאותנו. 

ד"ר לוין חוקר בימים אלו את הסיבות האפשריות לפגיעה באיכות הזרע בישראל, כדוגמת חשיפה לחומרי הדברה. 

מנגד, פרופ' אלון טל, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב והאיש שייסד את ארגון הסביבה "אדם, טבע ודין", מזהיר מפני צפיפות האוכלוסין במדינת ישראל. בספרו "והארץ מלאה: התמודדות עם פיצוץ אוכלוסין בישראל", שיצא לאור השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד, הוא מתאר כיצד במהלך 68 שנותיה, השתנתה המדינה ממרחב המיושב בדלילות לאומה המערבית הצפופה ביותר עלי אדמות. כמו כן, מציין פרופ' טל כי ישראל צפופה ב–1,000% יותר מממוצע הצפיפות של מדינות OECD. לדבריו, לפי תסריט שמרני, בשנת 2050 יתגוררו בישראל כ- 20  מיליון בני אדם. ועוד לפני כן, בשנת 2032, אוכלוסיית ישראל תמנה כ-12 מיליון איש. פרופ' טל מציע כמה פתרונות למצב הקיים, ובין היתר, שם דגש על העצמה נשית, שבהכרח תוביל לירידה בילודה. לטענתו, העצמה נשית תוביל להגבלת ילודה "טבעית" ללא התערבות בתחום חיינו הפרטיים.

כך או כך, צפיפות אוכלוסין מחסלת את השטחים הפתוחים שמיועדים לחקלאות, דבר שמצמצם תוצרת חקלאית, החל מירקות ועד בעלי חיים.

 

ביום שני ה-15.1 בין השעות 14:00-18:30 יתקיים יום עיון שיעסוק בקיימות, סביבה ועתיד האנושות, ובמהלכו יועברו הרצאות מפי מיטב המומחים והחוקרים בתחום. בנוסף, עבור המתעניינים בלימודי סביבה וקיימות - במהלך יום העיון ניתן יהיה לקבל פרטים אודות החטיבה החדשה והייחודית במכללה האקדמית אחוה ללימודי סביבה וקיימות במסגרת תואר B.A רב תחומי.

החטיבה ללימודי סביבה וקיימות בנויה משתי זרועות: זרוע הקיימות המתמקדת בפיתוח בר קיימא, צדק חברתי וסביבתי, תזונה בת קיימא, אנרגיות מתחדשות ועוד, וזרוע הסביבה הכוללת היכרות עם מערכות אקולוגיות יבשתיות וימיות שימורן ושיקומן, השפעת הסביבה על בריאות האדם, חקלאות תומכת סביבה ועוד.

הייחודיות בלימודי החטיבה מתבטאת בשילוב לימודי סביבה וקיימות  עם חטיבות לימודים נוספות במדעי הרוח והחברה. לימודי החטיבה מאפשרים שילוב של לימודים במקביל לעבודה ויתקיימו באמצע השבוע בשעות אחה"צ ובימי שישי בבוקר. התכנית מיועדת לנשות ואנשי קריירה העוסקים בהגנה על הסביבה ובשמירת הטבע, לעובדים בגופים ממשלתיים, בשלטון המקומי ובחברה האזרחית ולמעוניינים ללמוד איך לשמר את משאבי הטבע, החי והצומח למען הדורות הבאים.

בשונה ממוסדות לימוד אחרים בהם תכנית לימודי הסביבה מתאפשרת רק כחלק מתואר במדעי הטבע, במכללה האקדמית אחוה החטיבה לסביבה וקיימות מהווה חלק מהתואר הראשון .B.A רב תחומי, ועל כן ניתן לשלב את לימודיה עם חטיבות לימודים בחינוך, משאבי אנוש וסוציולוגיה. וכן, ניתן להמשיך ללימודי תעודת הוראה במדעים.

יתרון גדול נוסף – במקום לפספס שנה תוכלו להתחיל ללמוד כבר בשנת הלימודים הנוכחית, בסמסטר ב' (מרץ 2018).

 

הכניסה לקהל הרחב הינה חופשית ומותנית בהרשמה מראש באתר המכללה האקדמית אחוה

לינק לסדר יום ולהרשמה

 

 

 

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה