לדבריה, האתגר בתקופתנו הוא מורכב ומרתק כאחד: "ניהול בית ספר דורש גמישות, יצירתיות והקשבה, לצד שמירה על ערכים ועמידה ביעדים חינוכיים, חברתיים וערכיים. זוהי משימה המחייבת איזון בין מציאות משתנה לבין שמירה על ערכי יסוד, אנושיות ואמון הדדי."

על תפיסתה החינוכית היא אומרת: "כל תלמיד הוא עולם ומלואו. תפקידי הוא לאפשר לכל אחד מהם לפרוח במלוא הפוטנציאל שלו, ולהעניק לו את הבמה להאיר את העולם בדרכו הייחודית."

אמסלם משתפת גם בזיכרון ילדות משמעותי כתלמידה: מורתה לאנגלית בכיתה ג' שגרמה לה להרגיש אהובה, תחושה שנשאה עימה והשתדלה להעניק הלאה לתלמידיה כמורה לאנגלית.

במבט לעתיד היא מספרת על חלומה: "שבית הספר יהיה מקום בטוח שמרגיש כמו בית – מקום של צחוק, יצירה וחיבוק גדול ללב. מקום שבו התלמידים ירגישו שרואים אותם, וילמדו מתוך סקרנות והנאה."

המוטו המנחה אותה מגיע ממסכת אבות: "אמור מעט ועשה הרבה". היא מדגישה כי תלמידים אולי לא זוכרים את כל חומר הלימוד, אך לעולם לא ישכחו מורה שנגע בליבם.

"אני מאחלת לעצמי שהקב"ה ילווה אותי בכל החלטותיי, שאזכה להוביל את בית הספר באהבה, ליצור קהילה חמה ותומכת, ולהעניק השראה לתלמידים ולצוות. ובעיקר – להתרגש בכל יום מחדש מהדרך המשותפת שלנו."