בדיונים הפנימים, גם בצה"ל וגם בשב"כ, מתחילים לדבר על אפשרות של הסלמה קרובה ברצועה. לא צריך לקרוא דו"חות מודיעיניים של חטיבת המחקר באמ"ן; מספיק להסתכל על השינויים והמגמות בשטח כדי להבין לאיזה כיוון נושבת הרוח. ראשית, המצב ההומניטרי ברצועה מחמיר בגלל בעיות תשתית שמשפיעות על אספקת המים והחשמל והלחץ שמפעילה הרשות הפלסטינית על חמאס.

נוסף על כך, קטאר, הספונסרית העיקרית של חמאס — שבה התבססה הנהגת החוץ של הארגון — מתמודדת מול חרם מדיני ולחץ בינלאומי גובר שעלולים להשפיע על התמיכה הכלכלית שלה בחמאס ולהחריף עוד יותר את המצב ברצועה. כתוצאה מכך קיים חשש שחמאס יפעל באגרסיביות לשיפור המצב הכלכלי ומעמדו בעולם הערבי. תמונות קשות מעימות יזום עם ישראל בהחלט עשויות לסייע לו בהשגת מטרה זו.

לכך יש להוסיף את העובדה שבשבועות הקרובים יחלו בישראל העבודות להקמת המכשול התת־קרקעי שלמעשה יחסל את פרויקט המנהרות של הזרוע הצבאית של חמאס. קשה להאמין שהארגון לא ינסה לשבש את הפעילות הזו. רק לפני כמה ימים גילו אנשי אונר"א מנהרה של חמאס שחלק מהתוואי שלה עבר תחת בית־ספר של הארגון במרכז הרצועה.

גורם ביטחוני אומר כי חמאס מנסה בכל כוחו להוציא פיגועי טרור ביהודה ושומרון ולא בוחל באמצעים. במקביל מגבירים אנשי הארגון את ההפגנות מול גדר המערכת בעזה, וביום שישי האחרון נהרג מפגין מאש צה"ל. פוטנציאל ההסלמה הוא גבוה, וניתן להעריך כי בהזדמנות הראשונה חמאס יאפשר לארגונים סוררים ברצועה לבצע ירי לעבר העובדים בפרויקט המכשול התת־קרקעי במטרה לשבש אותו. ישראל העבירה מסרים כי לא תאפשר את עצירת הפרויקט, גם במחיר הסלמה מחודשת. מי שינהל מול ישראל את המשבר הבא הוא יחיא סינוואר, המנהיג החדש של התנועה הידוע בקו הניצי שלו — שעבורו יהיה זה המבחן הראשון למנהיגותו.

מישראל נדרש מודיעין התרעתי וסיכול הן ביהודה ושומרון והן בשטח ישראל. במקביל יש לנקוט פעולות לשחרור הלחץ הכלכלי ברצועה ולהיערך לקראת הסלמה בטווח הזמן הקצר, כי הכתובת היא כבר על הקיר.