במשרד הפנים סירבו לפרט את היקף התגמול שיקבל כל חבר מועצה מכהן במסגרת המהלך, אך העריכו כי בכל שנה היקף התגמולים וההטבות שיועמדו להם יסתכם בכ-50-60 מיליון שקל תקציב ארצי.

ראוי לציין כי נבחרי ציבור הם מתנדבים ואינם זכאים כיום על-פי חוק לקבל החזרי הוצאות או תגמול בגין השתתפות בישיבות מליאה, או בישיבות של ועדות שונות הקשורות לפעילות הרשות המקומית שבה הם מעורבים. מצב זה, כך לפי משרד הפנים, "פוגע במספר הישיבות שבהן משתתפים חברי מועצה ואף מונע מבני אוכלוסיות ומגזרים שונים המאפשרים ייצוג לכלל האוכלוסייה להיבחר לתפקידים ציבוריים". לדעת שר הפנים, בקידום תזכיר החוק החדש יש כדי "לחזק את הדמוקרטיה המוניציפלית ולהוביל לייצוג טוב יותר של כלל התושבים ולתנאי עבודה טובים יותר. מדובר בתיקון עיוות היסטורי שיטיב עם כלל תושבי המדינה".

סקירה שהכין בחודש יולי 2014 מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא זה, השוותה בין המצב הנהוג בישראל לבין זה שנהוג במדינות אחרות בעולם. לפי הסקירה, בחלק ניכר מהמדינות שנסקרו (צרפת, פינלנד, אוסטרליה, קנדה, ארה"ב, בריטניה, גרמניה ועוד) חברי מועצות מקבלים תגמולים על חברותם במועצה. בחלק מהמדינות מקבלים חברי המועצה החזרים כספיים על נסיעות ותקשורות, החזרי הוצאות על השגחה על ילדים, אש"ל, הפרשות לפנסיה ועוד. זאת, בעוד שהחוק בישראל לא מגדיר את תפקידו של חבר מועצה ולא מסדיר את תנאי עבודתו, לרבות את עניין התגמול שיקבל בתמורה לכך. עם זאת, על-פי פקודת העיריות, חבר מועצה שנעדר ברצף משלוש ישיבות של מליאת הרשות או אחת מוועדותיה - חשוף להפסקת חברותו באותה רשות.