בשנת 2008, לאחר תשע שנים של עליה דרסטית ברמתם של מזהמים מיקרו אורגניים בקידוח מים בבאר מים באשדוד (באר קטנה), דורש משרד הבריאות מתאגיד המים של אשדוד להפסיק את השאיבה מהבאר או לחילופין, טיפול במקור המים כדי למנוע מהזיהום להגיע לברזים של תושבי אשדוד.

הקידוח המדובר נמצא, למרבה הפלא, בצמוד לתחנת מעבר פסולת שנסגרה בדצמבר 2007 וליד אתר לאיסוף גרוטאות ברזל באזור התעשייה הקלה, שככול הנראה נסגר אף הוא. אתר הפסולת שמוזכר בדוח הוא תחנת המעבר של קבלן פינוי האשפה שהיה שנים רבות בעיר "האחים סעדייאן". בתחנה זו היו נשטפות מכולות האשפה והמים חילחלו היישר לקרקע ומשם למי התהום. באוקטובר 2008 חברת "לודן" ביצעה עבור עיריית אשדוד, סקר קרקע במגרש הפסולת ובמגרש המתכת אשר קבעו כי יש לפנות את הקרקע המזוהמת בהתאם למסקנות הסקר.

המיקרו מזהמים אורגניים הם חומרים שדי בכמות מזערית ממנו כדי לפגוע בבריאות הציבור. חלק מאותם החומרים הם מסרטנים ודאיים בבני אדם וחלקם חשודים כמסרטנים.

אילו חומרים נמצאו בקידוח "באר קטנה" באשדוד :

טריכלורואתילן- ההשפעה העיקרית היא  על מערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, בלבול, אופוריה, חולשה, סחרחורת, חוסר תחושה בפנים, רעידות, הפרעות בראיה, תחושות מדומות ולא מוסברות בחלקים שונים של הגוף, הפרעות קצב לב. בנוסף יש השפעה על מערכת העיכול, הכבד, הכליות והעור. חשיפה לריכוזים גבוהים מאוד  גורמת למוות. חשיפה כרונית: ההשפעה העיקרית היא  על מערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, בלבול, אופוריה, חולשה, סחרחורת, חוסר תחושה בפנים, רעידות, הפרעות בראיה.

דיכלורואתילן- חשיפה אקוטית: השפעה נוירולוגית כולל דיכוי מערכת העצבים המרכזית, סימפטומים של שכרות, עוויתות, התכווצויות, חוסר הכרה. אם החשיפה אינה ממושכת הסימפטומים נעלמים. בנוסף החומר גורם לדלקות בדרכי הנשימה העליונות. חשיפה כרונית: השפעה על הכבד והכליות. מסווג בקבוצה 3 ברשימת המסרטנים של IARC וכן ע"פ הועדה הבינמשרדית הישראלית לחומרים מסרטנים.

טטראכלורואטילן- חשיפה אקוטית: חשיפה לריכוזים גבוהים מאוד עלולה לגרום למוות. גירוי חזק בדרכי הנשימה העליונות, בגרון ובעיניים, תפקוד לא תקין של הכליות, השפעות נוירולוגיות כמו מצבי רוח משתנים, שינוי בהתנהגות, השפעה מרדימה, הרעלה של הכבד, ליקויים בקואורדינציה, הרגשת חום ואודם בפנים ובצוואר, סחרחורת, בחילה. חשיפה כרונית: השפעות נוירולוגיות כולל: כאבי ראש, ליקויים בזיכרון, בריכוז ובחשיבה. בנוסף נגרמות הפרעות קצב לב, נזק לכבד, השפעה על תפקוד הכליות. מסווג בקבוצה 2A ברשימת המסרטנים של IRAC וכן ע"פ הועדה הבינמשרדית הישראלית לחומרים מסרטנים: מסרטן ודאי בבע"ח וקרוב לודאי בבני אדם.

למרות העליה הדרסטית ברמת הזיהום, מציינים במשרד הבריאות שמדובר בכמות שקטנה מהתקן הישראלי. כאן המקום להזכיר שהתקן הישראלי למי שתיה לא עודכן משנות התשעים של המאה שעברה והן מפגרות בהרבה אחר התקנים שקיימים במדינות המפותחות בעולם.

לפני כשלוש שנים, הוגשו המלצותיה המקצועיות של ועדה בינמשרדית לעדכון תקנות איכות מי השתייה בישראל (ועדת עדין), שמונתה ע"י שר הבריאות. מההמלצות הרבות שפירטה ועדת עדין, ניתן ללמוד על ה"חסר" של איכות מי השתייה כיום. ההמלצות כוללות: 1. הכנסת תקנים חדשים ל- 34 חומרים מזהמים לתקנות, שכיום אינם מנוטרים במי השתייה או שאין עבורם תקן רשמי; החמרת התקן עבור כ-33 מזהמים אשר קיים לגביהם תקן בתקנות איכות מי שתייה כיום; הגברת תדירות הדיגום במקורות מי השתייה עבור רוב המזהמים הכימיים במים.

כתב "המגזין אשדוד", פנה בסדרת שאלות למשרד הבריאות ותאגיד המים יובלים כדי לנסות לברר מדוע ממשיכים לספק לתושבי אשדוד את המים מהבאר החשודה. במשרד הבריאות מציינים בעקבות פנייתנו שהם דרשו ועדיין דורשים להפסיק את השאיבה מהבאר או לטפל במי המקור, כדי למנוע מהזיהום להגיע לברזים בבתי התושבים באשדוד. בתאגיד המים יובלים מציינים (התגובה המלאה בהמשך) שלא שמעו על הדרישה הזו של משרד הבריאות, למרות שלטענת משרד הבריאות התקיימה ישיבה בעניין עוד בנובמבר 2008 ומכתב אף נשלח לתאגיד. לאחר שדרשנו לראות את המכתב שהעביר משרד הבריאות לתאגיד המים, העבירה לנו דוברת משרד הבריאות את העתק המכתב מנובמבר 2008, בו מציינת מהנדסת אזורית לבריאות הסביבה – דפנה זעירא את דרישות משרד הבריאות, כפי שעולות בכתבה זו. המכתב נשלח למנכ"ל התאגיד באותה העת, יגאל מזרחי והעתקים ממנו נשלחו לראש העיר לסרי, לסמנכ"ל הרטום ולאלי אלמושנינו, שעמד בראש אגף תפו"ח של העירייה. מהמכתב עולה שנציגי התאגיד והעירייה ביקשו לבחון את החלופות הטכנו כלכליות ולהגיש החלטתם עד ה-  31.12.2008 . חלפה יותר משנה מאז המועד בו היו צריכים בתאגיד ובעירייה לקבל החלטה מה בכוונתם לעשות, אך דבר לא נעשה. מתקן טיהור מים לא הותקן והשאיבה מהבאר הקטנה ממשיכה כסדרה.

בעקבות פניות כתב "המגזין אשדוד" בעניין זה לתאגיד יובלים ולמשרד הבריאות, הוציא השבוע מנכ"ל התאגיד, שלמה אטיאס, בקשה דחופה לדיגום נוסף של מי הבאר ע"י המעבדה לבריאות הציבור.

חשוב לציין! השאיבה מבאר קטנה אשדוד, בינתיים, ממשיכה כסדרה, למרות שמשרד הבריאות עומד על כך שהשאיבה תיפסק או שיוקם מתקן לטיפול במים.

תגובות

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "קיים קידוח שנקרא באר קטנה אשדוד בו חלה עליה בריכוזי מיקרו מזהמים אורגניים בשנים 1999-2008 (כל אחד מהם לרמה  נמוכה מדרישות התקנות לאיכות מי שתייה). הגישה של משרד הבריאות הייתה שלמרות שלא מדובר בחריגה מהתקנות הנוכחיות, יש לסגור את הקידוח, או לחילופין לפעול להקמת מתקן טיפול, וזאת משתי סיבות:

1. עליה הדרגתית במזהמים ממקור לא טבעי, שלא אמורים להימצא במי שתייה.

2. המלצות ועדת עדין (שעד היום לא עברו בכנסת כתקנות), בהן נדרש כי מקור מים לא יאושר לשתייה אם ערך סכומי יחסי של המזהמים בו עלה על 1.5.

דברים אלו נמסרו לתאגיד של אשדוד במסגרת ישיבה ומכתב מנובמבר 2008, תוך דרישה להציג חלופות עד סוף שנת 2008.

יש לציין כי במהלך 2009 נעשו בדיקות חוזרות, ונמצאה ירידה מסוימת בערכים שנמדדו, קצת מתחת לערך סכומי יחסי של 1.5. משרד הבריאות עדיין עומד על כך שיש לפסול את הבאר לשתייה או לטפל בה, גם אם באופן רשמי היא לא חורגת מהתקנות.

מתאגיד המים "יובלים" נמסר בתגובה: "הקידוח שבנידון נמצא במעקב מתמיד של משרד הבריאות ואיכות הסביבה. במסגרת פרוגרמה לדיגום שנתי, תאגיד מים מבצע בבאר ובמשך שנת 2009 לא נדרש דיגום חוזר. תאגיד המים לא קיבל הנחיות ממשרד הבריאות להפסקת שאיבה מהקידוח המדובר.

ע"פ דרישות משרד הבריאות, תאגיד המים ביצע בשנת 2009 בדיקה כימית ותוצאות הבדיקה הועברו למשרד הבריאות. תוצאות הבדיקות נמצאו תקינות, ובעתיד בעת קבלת הנחיות של משרד הבריאות נפעל בהתאם".