מתוך הכנס הבינלאומי לקיימות שהתקיים באשדוד
09.11.15 / 11:20
הכנס הבינלאומי ה-3 לקיימות התקיים בשיתוף עיריית אשדוד, המרכז השלטון המקומי, איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד-חבל יבנה ועיתון כלכליסט
הכותרת של הכנס השנה - חלון לים התיכון: מחברים בין הים, החוף והעיר
קהל היעד של הכנס הוא גורמים בעלי השפעה: שרים, פקידים בכירים, ראשי ערים ומועצות, ארגוני הגנת הסביבה, המגזר העסקי והאקדמיה
בין נושאי הכנס השנה:
למי שייך חוף הים?
איפה מסתיים קו החוף ומתחילה הבנייה?
איך מתגוננים מצונאמי?
כיצד מפיקים חשמל מגלי הים?
אופיר פינס, ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב ושר הפנים לשעבר אמר היום בכנס: עכשיו הזמן לדבר על שמירת המרחב הימי
" יש לשלב את הרשויות המקומיות בתכנון ויישום מדיניות לחיבור הים, החוף והעיר .
זהו תחילתו של מסע ארוך לחיבור הערים, החוף והים יחד ולראות בשלושת המרכיבים האלה מיקשה אחת למינוף ההזדמנויות ופוטנציאל הגודל, לאזן ולטפל במורכבות של הים, כמו משבר האקלים ומצד שני שאיבת הגז והזדמנויות אחרות שיש בים ובחוף.
הכיוון שלנו הוא שהרשויות המקומיות בישראל יהיו שותפות עם הממשלה בכל הקשור לתכנון המדיניות והיישום של המדיניות.
השילוב הזה יוצא מנקודת ההנחה שהים הוא של כולנו והחוף הוא של כולנו וכולנו צריכים להיות מחויבים לכך.
נחתום על אמנה מחייבת שתיצור את הרוח הגבית והשותפות בקרב 22 רשויות החוף בישראל ואנחנו רוצים לעבוד ביחד כי יש הרבה מאוד אתגרים שצריך לטפל בהם.
ראש העיר אשדוד אמר היום בכנס - "היעדר גיבוש מדיניות הוא החמצה שמונעת מאיתנו מיצוי של הפוטנציאל שמצוי בים"
"היעדר חשיבה משותפת וגיבוש מדיניות הוא החמצה שמונעת מאיתנו מיצוי של הפוטנציאל שמצוי בים. שיקולי אקולוגיה ושלטון מתנקזים לאותן החלטות תכנוניות שאמורות לשקף איזון שיעניק לתושבים תועלת מחוף הים.
עובדתית הישום בשטח לא פשוט. היכן נגמר החוף ומתחילה הבנייה??
בעבר חבר הכנסת דב חנין יחד עם אדם טבע ודין יזמו אישור של דיון מחדש גם בתכניות מאושרות אך גם אם זה יקרה יש עניין של פיצוי כספי ליזמים, כאן נדרשת התערבות של המדינה.
לאחרונה הודיע מנהל התכנון על העלאת רעיון לתכנון בנייה בקו 100 מטרים. בכל הסוגיות הללו אשדוד יכולה להיות מקרה מבחן. ר
צועת החוף שלנו היא באורך עשרה קילומטרים. ארבעה מתוכם הם נמל. יש לנו שבעה חופים. אך יש החרגה תכנונית מודעת של המרינה שהוחרגה באופן מכוון גם בטווח 100 המטרים. יש שם מלונות עם 22 קומות והמרינה עברה את כל מסלול האישור החוקי, אז על מי נלין?"
עו"ד צחי אבו, יו"ר אגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד חבל יבנה, בפתח כנס אשדוד הבינלאומי לקיימות:
"השינויים הצפויים לאורך חופי הים מחייבים אותנו לקיים דיאלוג ולגבש תוכנית ארוכת טווח כדי שגם ילדינו יזכו ליהנות ממשאבים אלו.
כבר במקורות היהודיים הזכירו את הים התיכון ואת השפעתו על מי שחי בקרבתו. הים, כך לפי המקורות, שימש מקום למזון, צומת מפגש, ציר תחבורה ועוד.
השפעתו של הים וחופיו ממשיכה גם הים. ההסתכלות שלי על העיר אשדוד קשורה לנוף ילדותי. ילדותי שזורה בגרגרי חוף הים, בדיונות, אהבת הטבע ושמירה על הסביבה וזהו היסוד לקיימות בעיניי.
בשנים האחרונות מתרחשים שינויים דרמטיים באזור עם גילוי מאגרי הגז, הזיהום הגובר של הנחלים אל הים התיכון, שינויי האקלים ועוד.
לאחרונה מתרחשים על פני 190 הקילומטרים של חופי הים של ישראל, תהליכי פיתוח רבים הכוללים את הקמת תחנת כוח, התפלת מי ים לאורך החוף, המשך מואץ של הרחבת הנמלים, פיתוח הגז הטבעי, כריית חומרי גלם, דייג, בניית איים מלאכותיים, פיתוח תשתיות ועוד.
השינויים הדרמטיים האלה מחייבים לקיים דיאלוג בין הצדדים השונים הנוגעים בדבר כדי לראות איך מגיבים לשינויים הצפויים. הדיאלוג ובניית תוכנית לטווח הארוך תאפשר התבוננות ריאלית אל פני העתיד.
אנחנו באגוד ערים לאיכות הסביבה חבל יבנה פועלים לשמירה על הנכס וזה וכן מקיימים פעילות למידה והסברה לדור הצעיר. אנחנו מבקשים ליצור רב-שיח עם נציגי אקדמיה, ארגוני מחקר, כלכלנים, יזמים, אקטיביסטיים ועוד.
אנחנו פותחים את הדרך לשיח כדי שגם ילדנו יזכו לחופים ולים".
שר האוצר כחלון בכנס -
"אני רואה חשיבות גדולה בקיימות הים וסביבת הים. אני נולדתי בגבעת אולגה לחוף הים ואני אומר בצורה גלויה – בגילאים הצעירים הייתי כל הזמן בים והיום אני לא הולך לחוף.
לא יכול לראות את המפלצות שבנו שם 100-200 מטר מהמים. פשוט כואב הלב.
רואים גסות רוח שאני לא יודע אם יש מדינה בעולם שהייתה יכולה להרשות דבר כזה.
כשר אוצר אני אומר שאנחנו פועלים ונפעל לפינוי המתקנים הממשלתיים והצבאיים שחוסמים את החוף ואת הגישה לים.
אנחנו עכשיו עוסקים בשיקוע הרכבת בחיפה ופינוי הבסיסים שם, ועובדים גם על אילת.
אין שום היגיון שבסיסי צהל ומוסדות ממשלתיים יתפסו פינות חמד כאלה שהציבור יכול ליהנות מהם. תפיסת העולם שלי אומרת שהים שייך למדינה וכמובן גם לתושבים שלה.
אני רואה בים כלכלה מקבילה. יש בים חקלאות, תחבורה, יש אנרגיה וכל מה שאנחנו רואים בחוץ רואים גם בים. לכן כל הנושא של שמירת החופים ובנייה בחופים, זיהום הים יש להם גיבוי מלא, גם תקציבי, וגם תכנוני. נגן על החופים מפני בנייה . אתם תראו בעלי ברית להגנה על החופים".
צ'ארלס איהלר, היועץ הבינלאומי של התוכנית הימית בטכניון, אמר בכנס:
"התפיסה של אנשים לגבי הים זה שמדובר בשטח ריק, והכל בסדר שם - אז למה לתכנן?
אבל אנחנו בתקופה בה אנו עוברים משימושים מוגבלים של הים כמו דיג או ביטחון לתקופה של קידוחים, דיג תעשייתי, התפלה, השטח הזה הופך לעסוק עם הזמן, והזמן הנכון לתכנון הוא לפני שיש השקעות גדולות ולפני שבונים תשתיות רבות בים. קשה להזיז אסדה אחרי שבנו אותה.
אוכלוסיית הדגים בעולם היא בסכנה גדולה. הפכנו לדייגים יעילים מאוד. כל אזורי הגידול הימיים מנוצלים. 60% משטחי הדיג קרסו, ומקור מזון גלובלי נתון בסכנה אמיתית. איבדנו 30% משוניות האלמוגים בעולם תוך 30 שנים.
דגים גדולים כמו כרישים או דגי טונה, שחשובים מאוד למאזן האקולוגי בים - 90% מהם אבדו. 3 הזנים של צבי הים בים התיכון עברו לסכנת הכחדה.
כל זה קורה יחד עם זינוק באוכלוסיית העולם וזינוק בכמות הבתים על החוף.
אנחנו צריכים תכנון ימי - שלא מדבר רק על שמורות טבע, אלא מהווה ניסיון של איך אנחנו הולכים לאזן את כל השימושים בים, מסחריים, כלכליים, אזרחיים, סביבתיים.
אנחנו פועלים בסביבת ים שבה יש הרבה אי ודאות ומעט ידע, ואנחנו רוצים תוכנית שמתעדכנת על בסיס קבוע, ובוחנת האם מה שאנחנו עושים מוכיח את עצמו בשטח.