סבך הביורוקרטיה בדרך להסבת מפעלי תעשייה לגז, מתגלה במסמך המראה כי בישראל התהליך אורך שנתיים, זמן ארוך פי שישה מאשר בהולנד למשל.

התוצאה של הסרבול היא שמפעלים רבים מחכים לחיבור לגז טבעי ועדין מחכים.

הוצאות האנרגיה נחשבות העלויות המשתנות הגבוהות ביותר במפעלים ומעבר לצריכת גז טבעי עשוי לצמצם את עלויות האנרגיה שלהם בכ-60%, אבל במציאות אף אחד לא ממהר לחבר אותם

הכעס של מנכ"ל מפעל גדול באשדוד:

"מסיבה שלא הצלחתי להבין, במשך שנה וחצי סירבה עיריית אשדוד להעניק לנו את האישור העקרוני לבניית החדר שיכיל את הדוודים אשר שורפים את הגז", אמר מנכ"ל סולבר, רן עמיר. לסולבר תעשיות מפעל המייצר מוצרי חלבון לתעשיית המזון באשדוד.

 "אנחנו נמצאים בבעלות אמריקאית ואני כבר לא יודע מה להגיד לאמריקאים. הם קנו את החברה לפני שלוש שנים ובתהליך המכירה אמרו להם שהמפעל יתחבר לגז טבעי. בינתיים הדד-ליין עבר, כבר לפני שנה וחצי, ואנחנו צריכים להסביר להם שעיריית אשדוד מתנגדת ושמכון התקנים לא מאשר את הציוד החדש לנו. עלויות הייצור כאן גבוהות הרבה יותר מארה"ב, לאור עלויות האנרגיה. כל המפעלים בארה"ב פועלים בגז טבעי, שזול בעשרות אחוזים מהדלק שאנחנו צורכים כאן, ונוצר מצב שהאמריקאים חושבים אם בכלל משתלם להם להחזיק פה מפעל.

מדובר בעלות המשתנה הגבוהה ביותר שלי, ועל פי חישוב שלנו המעבר לגז טבעי היה חוסך לנו 40% מהעלויות האלה".

מיותר לציין שהמפעל עדין  עוד לא צורך גז טבעי בגלל הבירוקרטיה.